כשאתם באמת לא רוצים שבני-הדודים מחו”ל ימצאו אותכם, גם זו שיטה:׳
לבלבל את האויב
Image
Reply
סוגים שונים של מניע
בתחומי העזרה הסוציאלית ומדעי ההתנהגות מרבים לדבר על המניע הגורם לאדם להתנהג בצורה מסויימת. בעת כתיבה באנגלית, ההנחה אצל רבים היא שהמקבילה האנגלית היא תמיד המילה
motivation
אך לאמיתו של דבר, מילה זו מתאימה רק למניע נפשי עמוק המכוון את התנהלות האדם על פני זמן רב – אולי שנים. עבור סוגים אחרים של מניעים, כדאי להכיר את המגוון הרחב של מונחים חלופיים, המתאימים יותר לתיאור מניעים בעלי משך או עוצמה רגשית שונה. להלן העיקריים שבהם, בסדר יורד (פחות או יותר) מבחינת המשך:׳
יוטר מ-30 שנות התמכות
בניגוד לרושם שאולי מתקבל אצל חלק מקוראיי, אני לא נהנה ממציאת פדיחות תרגום אצל ישראלים – נהפוך הוא, יותר מכל, הן גורמות לי למפח-נפש ומבוכה עבור האחראים להן (מילא כשזה קורה אצל סינים, למשל – אבל לא בעם שלך). עבורי, כל הבלוג הזה הוא בבחינת נסיון לתיקון-עולם, בחלק הקטן של העולם שאני מתמצא בו קצת.
לכן, כשאני נתקל באתר אינטרנט ישראלי המציע גירסה אנגלית של האתר, או של דף כלשהו, עבור קוראים זרים שאינם קוראים עברית, אני תמיד מהסס לרגע לפני הקלקה על הלינק, מחשש לראות מה שיתגלה בפניי.
אך כשהוזמנתי לאחרונה להעיף מבט באתר של סוכנות תרגום ישראלית (אשר, מפאת הצניעות, לא אנקוב בשמה) עם לקוחות נכבדים כמו אל על, חברת החשמל, בנק לאומי, תנובה, ומשרד הביטחון (שסמליליהם מתנוססים בשער הראשי של האתר), חשבתי לעצמי – ׳טוב, נו, זו סוכנות תרגום, ככלות הכל – ועם לקוחות כאלה, לא ייתכן שהם עושים פדיחות…׳
אז הקלקתי…׳
הטיפים של פינקר לכתיבה טובה
הבלשן וחוקר-המוח באוניברסיטת הרווארד, הפרופ׳ סטיבן פינקר, הידוע ברבים כמחברם של רבי-מכר כגון האינסטינקט הלשוני, כיצד פועל המוח, ועוד רבים אחרים, פירסם לאחרונה בטוויטר את 13 הטיפים שלו לכתיבה טובה. חלקם (אלה שמסומנים עם לינקים לפוסטים קודמים) כבר הזכרנו בהזדמנויות קודמות, אך חלקם (כגון ח׳ ו–ט׳) חדשים, וכדאי להכיר ולהפנים:
נוֹ פליז, פליז
לאחרונה נתקלתי בסוג לבוש חדש שלא ידעתי על קיומו עד עכשיו – בגדי פליז. מאחר וההקשר היה של תערוכת אמנות, הנחתי תחילה שמדובר בהכלאה מוזרה של מתכת ובד – מהסוג שצפוי להימצא רק בחפצי אמנות מודרנית. אבל שבחיפוש אונליין חיש הסתבר לי שלא – נהפוך הוא, ישנו שוק משגשג של בגדי פליז, שאין בהם שום אלמנט מתכתי הנראה לעין, מלבד, אולי, הריצ׳רץ׳:
ואז נפל לי האסימון.
דע את קופך
בעבר דיברתי על הצורך לעשות הבחנה בכתיבתכם בין מקפים שונים, ו(להבדיל), כמרים.
הפעם – בהמשך עקיף לעניין מיני בע”ח (ראו שמות מדעיים והצגתם) – אני רוצה לדבר על קופים, לאחר שנתקלתי לאחרונה במאמר ביקורת על תערוכה של אמן ישראלי כלשהו, שבו צויין שהאמן צייר דיוקנאות ריאליסטיים ומאד מפורטים של ׳קופים׳ אשר צויידו במכחולים וצבעים בגן חיות כלשהו בארה”ב וציירו ציורים אבסטרקטיים.
פעם אחרי פעם, המאמר דיבר על ׳קופים׳ בהכללה – ׳פני קופים׳, ׳דיוקנאות קופים׳, ׳תופעת הקופים המציירים׳, וכיו”ב – בלי לציין אף פעם באילו קופים מדובר.
כולם היו קופיי
קפה וביקור אצל אידיוט דפוק
רישומן של שתי פעולות תשלום אקראיות שנעשו לאחרונה בשני בתי-עסק בארץ מדגים את הסכנה בבחירת שם עסק מקוצר עבור דו”חות כרטיס האשראי בחו”ל.
שמות מדעיים והצגתם
שמות של בע”ח וצמחים, כידוע, שונים משפה משפה.
לכן, כשמקצוע המדע במובנו המודרני החל להתגבש באירופה לקראת סוף תקופת הרנסנס – ואיתו מדע הטקסונומיה, או סיווג מינים מסודר של כל יצורי הטבע – היה חשוב להשתמש בשפה אחת המוסכמת על כל העוסקים בתחום. מטבע הדברים, השפה שנבחרה היתה לטינית, שכבר שימשה בתור השפה הרשמית של כל הכתבים החשובים בכל תחומי הידע האירופאי, מאז ימי הביניים.
החוקר האיטלקי אנדריאה צֶ׳זָלפּינו, שחי במאה השש-עשרה, נחשב ל׳טקסונום הראשון׳, בזכות חיבורו הגדול ׳דה פלאנטיס׳ (׳על צמחים׳), שתיאר מעל ל–1500 מיני צמח שונים. אחריו באו חוקרים אחרים, כגון ג׳ון ריי באנגליה, וז׳וזף פיטון טוּרנףור הצרפתי, שניהם במאה השבע-עשרה.
תרגום באמצעות גוּגליון
החברה׳ הפיקחים בגוּגל הודיעו לאחרונה ששיבצו את תוכנת התרגום הממוחשב שלהם – גוּגל טראנסלייט – כפונקציה בתוך כל גליון אלקטרוני של גוגל דוֹקס (להלן, גוּגִלָיוֹן). הנה דוגמא של גליון כזה שיצרתי בימים האחרונים לתרגום בין אנגלית לעברית ולהיפך:
המשיח הוא מספיק
תמונה שנתקלתי בה ברשת ומאז כנראה הורדה (אולי מפאת הגיחוך). גם לא ברור מה הקשר לספר דברים ח׳, פסוקים ב׳ ו–ג׳:
ב וזכרת את-כל-הדרך, אשר הוליכך יהוה אלוהיך זה ארבעים שנה–במדבר: למען ענותך לנסותך, לדעת את-אשר בלבבך התשמור מצוותיו–אם-לא. ג ויענך, וירעיבך, ויאכילך את-המן אשר לא-ידעת, ולא ידעון אבותיך: למען הודיעך, כי לא על-הלחם לבדו יחיה האדם–כי על-כל-מוצא פי-יהוה, יחיה האדם.