לאחרונה נתקלתי בסוג לבוש חדש שלא ידעתי על קיומו עד עכשיו – בגדי פליז.  מאחר וההקשר היה של תערוכת אמנות, הנחתי תחילה שמדובר בהכלאה מוזרה של מתכת ובד – מהסוג שצפוי להימצא רק בחפצי אמנות מודרנית. אבל שבחיפוש אונליין חיש הסתבר לי שלא – נהפוך הוא, ישנו שוק משגשג של בגדי פליז, שאין בהם שום אלמנט מתכתי הנראה לעין, מלבד, אולי, הריצ׳רץ׳:

ואז נפל לי האסימון.

הכוונה היא לבגדי ףְלִיס

fleece

שאיננו אלא הצמר של כבשה או עז, או חומר סינתטי דמוי-צמר. את העובדה שכותבים את המילה עם פ”ה רגילה בתחילה אני יכול להבין (שהרי רק אני מתעקש להשתמש בפ”ה סופית גם באמצע או תחילת מילה לציוּן פ”ה רפויה במילה לועזית) – אך מדוע נבחרה זי”ן בסיום המילה, כשההגייה המתבקשת היא של סמ”ך, לא מובן לי כלל. הרי לא מדובר כאן ב׳אֶס׳ יחידה, כמו במילה

please

שגורמת לישראלים רבים לחשוב שאומרים ׳קלוֹז-אפ׳ במקום ׳קלוֹס-אפ׳ (ראו מוטיב הג׳בּטה בקלוז-אפ). הסיומת

ce

בסוף מילה – כגון במילים

place, ice, juice

יכולה להיות רק בהגייה של סמ”ך.

אז בפעם הבאה שאתם בחו”ל ומחפשים בגדים חמים לחורף, זיכרו לבקש בגדי ףְלִיס, ולא פלִיז – אחרת המוכרת תסתכל עליכם קצת מוזר, על כך שאתם מבקשים לקנות פרעושים

fleas

או לחילופין (אם תהגו את המילה עם פ”ה דגושה), שאתם סתם נורא מנומסים

please

אבל לא החלטתם מה לבקש.

לתשומת-לבכם.