עוד דוגמא למאמצים של ביטוח לאומי לחסוך את כספי הציבור ע”י שימוש בתרגום מכונה בגירסה האנגלית של אתר האינטרנט שלהם, במקום במתרגם מקצועי או לפחות דובר אנגלית אמיתי.
אחד מסימני ההיכר המובהקים של שליטה לקויה באנגלית היא חוסר המודעות של הדובר לחשיבות של היפוך הנושא והפועל בשאלה. בעברית אולי מותר, ואפילו מקובל, לשאול שאלות כמו משפטים רגילים, רק עם העלאת גובה הצליל בסוף המשפט לציון שאלה – לדוגמא: ׳אתה מרגיש בסדר?׳ או ׳אתם עומדים פה הרבה זמן?׳
לפני שנים, אשת”ח ואני הזמנו לביתנו ידיד צרפתי למסיבה שערכנו לחברים. שעתיים לפני המועד, הוא התקשר והתנצל שלא יוכל להגיע מסיבה כלשהי. להבעת צערו על כך שביטל את השתתפותו ברגע האחרון, אמר:
I am desolated.
וצחקנו, כי הבנו שהוא תרגם מילולית מהצרפתית
Je suis désolé
שפירושו ׳אני מצטער׳ – אך מה שאמר באנגלית הוא שחָרָב עליו עולמו מרוב צער.
*ארוחת בוקר של כלב
כשכתבתי לראשונה על תופעת העִסְבּאה”ל (עברית סתומה בעקבות אי-הבנת הלועזית), לא תיארתי לעצמי שאוכל להביא עוד שלל דוגמאות כ”כ מהר. אך עם התרחבות השימוש בתרגום מכונה, נראה שהתופעה הולכת ומתפשטת, ועל-כן יש לעמוד על המשמר יותר מבעבר. הנה עוד דוגמאות שנתקלתי בהן רק בחודשים האחרונים במאמרים שונים (בעיקר, משום מה, בתחום ביקורת אמנות):׳:
קרוב, לא סגור
פרובינציית קֶבֶּק בקנדה ידועה בשמירתה הקנאית על השפה הצרפתית, לבל תיכחד אל מול אוכלוסיית הדוברי-אנגלית המקיפה אותה מכל עבר. אפילו שלטי רחוב חייבים להיות אך ורק בצרפתית – עד כדי כך, שאפילו מוּתגים ששמם מורכב ממילים אנגליות (גם הידועים שבהם) חייבים לצָרפֶת את שמם ברחבי המחוז. כך:
| בקבּק נקרא | מותג ידוע |
| Manuvie | Manualife (חברת ביטוח חיים) |
| Starbucks Café | Starbucks Coffee |
| PFK (Poulet Frit Kentucky) | KFC (Kentucky Fried Chicken) |
Freedom of Search בתודה ל–
נראה שמרוב רצון לעשות משחק מילים בהמרת שם המוצר מעברית לאנגלית, היצרנים במקרה זה התבלבלו.
הרעיון, ביסודו, היה טוב…
בעברית, השימוש בביטויים שגורים מסויימים – כגון, אליה וקוץ בה, בדחילו ורחימו, בטל בשישים, הגיעו מים עד נפש, וכיו”ב – הוא נפוץ ואפילו מקובל, כי מרביתם מקורם במקורות, וכל המרבה לצטט את המקורות, הרי זה משובח.
באנגלית, לעומת זאת, ביטויים שהופכים להיות שגורים מדיי – אפילו אלה שמקורם בכתבי שייקספיר או התנ”ך בתרגום קינג ג׳יימס (שהם המקבילה הקרובה ביותר ל׳מקורות׳ אצלנו) – מקבלים מעמד של ׳קלישאה׳, ומחמיצים את פניהם של טהרני לשון, ובראשם עורכי ספרים וביטאונים מקצועיים. לֹעיתים, הם אף מעוררים גיחוך או מזיקים למסר אפילו בקרב הציבור הרחב. בעמודו ׳הימנעות מקלישאות׳, אתר ׳מילוני אוקספורד׳ מסביר את הבעייתיות בקלישאות כך: