בחמש שנותיי כילד ביסודי בניו-יורק בשנות השישים, אם מישהו מהחבר׳ה היה מגיע לביה”ס עם חבילה של סוכריות קטנות, היינו מתקהלים סביבו כמו להקת עורבים, ודוחקים בו שיחלוק אותן איתנו. רובנו היינו מסתפקים באחת או שתיים, אבל תמיד היה אחד שהיה מתחנן שההוא ייתן לו ׳כמה׳:
לאחרונה אחותי שלחה לי דוגמא של אתר ישראלי למזון לחיות מחמד, שבו תוּאר מוצר מסויים כ׳ארוחת עוף סלמון עם כבד׳. זה נשמע לה מוזר, אז הלכה ובדקה את נוסח המקור באנגלית, ואכן, כפי שחשדה, מסתבר שהוא תוּרגם מילולית, בלי הבחנה:
We combine humanely certified chicken, low-ash chicken meal, brown rice and North American farmed peas
שימו לב שבהקשרים כאלה (במיוחד בהיעדר המילה ׳אֵיי׳, המציינת אי-יידוע), המילה ׳מִיל׳ אין פירושה ׳ארוחה׳, אלא ׳גרגירים מיובשים של משהו טחון׳ – כלומר, מדובר כאן בגרגירים מיובשים של עוףטחון – לא בארוחות….
וכאילו להדגים תופעה זו של עברית סתומה בעקבות אי-הבנת הלועזית (להלן, עִסְבּאה”ל), בימים אלה נתבקשתי לתרגם טקסט נלווה לתערוכת ׳בהיר מאלף שמשות׳ שתיערך בקרוב בירושלים.