בסוף היום

בעברית, השימוש בביטויים שגורים מסויימים – כגון, אליה וקוץ בה, בדחילו ורחימו, בטל בשישים, הגיעו מים עד נפש, וכיו”ב –  הוא נפוץ ואפילו מקובל, כי מרביתם מקורם במקורות, וכל המרבה לצטט את המקורות, הרי זה משובח.

clicheבאנגלית, לעומת זאת, ביטויים שהופכים להיות שגורים מדיי  – אפילו אלה שמקורם בכתבי שייקספיר או התנ”ך בתרגום קינג ג׳יימס (שהם המקבילה הקרובה ביותר ל׳מקורות׳ אצלנו) – מקבלים מעמד של ׳קלישאה׳, ומחמיצים את פניהם של טהרני לשון, ובראשם עורכי ספרים וביטאונים מקצועיים.  לֹעיתים, הם אף מעוררים גיחוך או מזיקים למסר אפילו בקרב הציבור הרחב. בעמודו ׳הימנעות מקלישאות׳, אתר ׳מילוני אוקספורד׳ מסביר את הבעייתיות בקלישאות כך:

Continue reading

לא נס ריחן

51bA2BzoqsAL._SY445_לפני מספר שנים יצא סרט בכיכובו של אל פצ׳ינו שאולי יצא לכם לראות

The Scent of a Woman

בעברית השכילו לתרגם את שמו ׳ניחוח אישה׳ – וטוב שכך, שכן אעפ”י שעל טעם ועל ריח אין להתווכח, אין עוררין על המשמעויות השונות הנלוות למקבילות השונות למילה ׳ריח׳ באנגלית. כל מילה והקונוטציה שלה  – ושימוש לא נכון יכול לעורר גיחוך  – אז שימו לב (לפי סדר השכיחות):

Continue reading

הכירו את העתיד המותנה

קוראיי הקבועים יזכרו, אולי, את הפוסט שלי לפני כשנה (ראו: ההווה הנצחי של אִם ומתי) על היחס המיוחד באנגלית לצורת העתיד.  בעיקרון, אמרנו שמילת העתיד,

will

שמורה באנגלית אך ורק להתרחשות עתידית מובטחת, ללא עוררין.  ומה, אם כן, לגבי התרחשויות עתידיות שאינן מובטחות, אלא רק סבירות, או צפויות? לכך, שמורה צורת העתיד המותנה, המסומנת ע”י המילה

would

Continue reading

דע את אַבָלך

1180921_however2בעברית, כידוע, יש מגוון רחב של אופציות לציון ׳אָבָל׳ בצורותיה השונות – כגון  אך; אולם; ברם אולם; לעומת זאת; מאידך גיסא וכיו”ב.

שלא במפתיע, הוא הדין גם באנגלית – אלא ששם יש להיזהר, כי לא ניתן להחליף ביניהן בלי אבחנה: כל ׳אבל׳ במקומה הנכון:


Continue reading

שירות חדש: פירמוט ביבליוגרפיות ורשימת מקורות

לאור הקשיים שרבים מלקוחותיי נתקלים בהם ביצירת רשימות מקורות או ביבליוגרפיות ופירמוטן הנכון (וגם – אני מודה – משום שאני נהנה ממלאכה זו) – אני משיק כעת כשירות חדש, בנפרד משירות התרגום והעריכה – כלומר, ניתן להזמין רשימת מקורות או ביבליוגרפיה בלי קשר לעבודת תרגום או עריכה כלשהי.

נכון לעכשיו, אופציות הפירמוט הן:

Continue reading

טוּ טוּ טוּ

SONY DSC לפני כחודש, אשת”ח לא הרגישה טוב בלילה, אז בהתאם לנוהל המקובל, התקשרה לפנות בוקר למזכירה האוטומטית של המחוז האחראי לביה”ס שבו היא עובדת, והשאירה הודעה קולית שהיא תיעדר באותו יום לרגל מחלה, תוך ציון שמה, תפקידה, ופרטי ביה”ס. לבסוף, היא סיימה במילים ׳נַיין טוּ תְ׳רי׳. 

הסתקרנתי. ׳זה קוד מיוחד –923?׳, שאלתי.

׳מה?׳, היא שאלה, בקוצר רוח ועייפות. ׳על איזה קוד אתה מדבר?׳

׳אמרת  ׳נַיין טוּ תְ׳רי,׳ השבתי.  ׳זה לא קוד?׳

׳לא!׳ היא גיחכה. ׳ציינתי שאני עובדת מתשע עד שלוש…׳

׳אההה…– כלומר,  ׳נַיין טֶה–תְ׳רי׳,  אמרתי.

׳אל תתחיל איתי, אוקיי? אין לי כח לזה עכשיו׳, אמרה בכעס, מהול בשפעת. ׳עד שכבר למדתי להגיד נַיין טוּ תְ׳רי במקום  נַיין טיל תְ׳רי – ועכשיו גם זה לא טוב?׳

אז הנחתי לה – אבל באמת שלא ׳חיפשתי׳ אותה סתם. זה באמת נשמע שהיא אומרת 923׳, במקום ׳תשע עד שלוש׳ – והכל בגלל ההגייה של ה׳טוּ׳.

להבהרת הנושא, יש כידוע שלושה סוגי ׳טוּ׳ באנגלית:

Continue reading

אל תקרא לי ׳דוקטור׳

tumblr_l7iaw20zHY1qajc4eo1_400בסידרת הטלוויזיה הקלאסית

The West Wing

מסוף שנות התשעים (המציגה נשיאות אמריקאית שונה מאד מזו של היום), יש סצינה מפורסמת באחד הפרקים, שבה הנשיא (בגילומו של מרטין שין), נכנס לחדר שבו נערך אירוע לכבודו, ושם לב שבין כל הנוכחים העומדים, יושבת אישה בשם ׳ד”ר ג׳נה ג׳ייקובס׳  המפורסמת בזכות תכנית אירוח שלה ברדיו המכונה על שמה (כולל התואר ׳דוקטור׳), שבה היא נותנת ייעוץ, מזווית נוצרית שמרנית, בענייני מוסר והתנהלות תקינה, בהתבסס על פסוקים בתנ”ך (במיוחד בספרי שמות, ויקרא, ודברים).

Continue reading

הם – גוף שלישי יחיד

בעברית מקובל, כידוע, להשתמש בלשון זכר לציון אדם גנרי. האקדמיה ללשון אפילו מציינת זאת במפורש:

צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית. אנחנו אומרים בלשון זכר ‘גן ילדים’ (גם אם יש בו רוב של ילדות), ‘בית חולים’ ועוד, אבל כאשר הכוונה לנשים בלבד נוקטים לשון נקבה, כגון ‘בית יולדות’. במשפטים בעלי מבנה סתמי (דוגמת ‘כאן בונים’) ניאלץ לנקוט לשון זכר גם כאשר ברור שמדובר רק בנשים, כגון ‘איך יולדים ללא כאב’ (ולא ‘איך יולדות ללא כאב’).

גם באנגלית היה מקובל כך בעבר, אבל בעשורים האחרונים – מאז תנועת ׳שחרור האישה׳ של שנות הששים, וביתר שאת בשנים האחרונות, עם התגברות התביעה לשוויון זכויות לנשים בכל התחומים, כולל שכר, ומיצוי הדין במקרי תקיפה מינית – יש מגמה ברורה של הימענות מלשון זכר לתיאורים גנריים.

Continue reading

המרצע הוא חתול

כפי שקוראיי הוותיקים שלי כבר יודעים, אבי איננו ישראלי, אלא יהודי אנגלי. הוריי נפגשו בתקופת

1180518_aba_vama

אבי ואימי, בהפלגה לחיפה, 1956

 

לימודיהם באוניברסיטה בלונדון, ואחרי שנישאו (בארץ), חיו בארץ כשנתיים עד שחזרו ללונדון להשלמת הסמכתו של אבי כמהנדס. בתקופה זו, אבי עבד כמתנדב בקיבוץ מעין-צבי, ואח”כ בחברת סולל בונה בחיפה. הוא התקשה ללמוד עברית על בוריה, אך ניחן בחוש הומור וביכולת הישרדות טובה, ולכן היה מאלתר בכך שהיה מתרגם חופשי מאנגלית כדי להביע את מה שרצה לומר.

במשפחה זכורים וחביבים במיוחד צורת ׳הריבוי הכפול׳—פתרונו הייחודי למילים שלא ברור אם הן זכר או נקבה (למשל כוסותים), וכן ביטויים כגון: ׳הזבוב שלך פתוח׳ (תרגום מילולי של המקבילה האנגלית ל׳החנות שלך פתוחה׳), וכן תשובתו האלמותית לשאלה אם הוא רוצה לשתות משהו: ׳כן – אני מרגיש כמו כוס תה׳ ( = בא לי מאד כוס תה)׳.

Continue reading

סוגים שונים של הצעה

suggest_1למילה העברית ׳להציע׳ יש מגוון תרגומים אפשריים באנגלית, בהתאם להקשר – וחשוב להבדיל ביניהם

Continue reading