בעברית מקובל, כידוע, להשתמש בלשון זכר לציון אדם גנרי. האקדמיה ללשון אפילו מציינת זאת במפורש:
צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית. אנחנו אומרים בלשון זכר ‘גן ילדים’ (גם אם יש בו רוב של ילדות), ‘בית חולים’ ועוד, אבל כאשר הכוונה לנשים בלבד נוקטים לשון נקבה, כגון ‘בית יולדות’. במשפטים בעלי מבנה סתמי (דוגמת ‘כאן בונים’) ניאלץ לנקוט לשון זכר גם כאשר ברור שמדובר רק בנשים, כגון ‘איך יולדים ללא כאב’ (ולא ‘איך יולדות ללא כאב’).
גם באנגלית היה מקובל כך בעבר, אבל בעשורים האחרונים – מאז תנועת ׳שחרור האישה׳ של שנות הששים, וביתר שאת בשנים האחרונות, עם התגברות התביעה לשוויון זכויות לנשים בכל התחומים, כולל שכר, ומיצוי הדין במקרי תקיפה מינית – יש מגמה ברורה של הימענות מלשון זכר לתיאורים גנריים.
הבעיה נפוצה בקרב שפות רבות. בשוודית, למשל, הוצעה מילה חדשה בשנות הששים של המאה הקודמת לציון מגדר נייטרלי – ׳הֶן׳ – כחלופה ל׳האן׳ (הוא), ו׳הוֹן׳ (היא). אף כי הרעיון נזנח במשך שלושים שנה, ב–1994 הוא הועלה שוב ע”י בלשן בעיתון המוביל סווֶנסקה דאגבלאדט, ובעשור האחרון המילה החדשה אומצה ע”י שני עיתונים חשובים, ואחרי שימוש הולך וגובר בקרב הציבור (כולל נאום שנשאה השרה לשוויון זכויות בדיון בפרלמנט השוודי), האקדמיה השוודית הודיעה רשמית על אימוצה הרשמי בשפה.
באנגלית, לעומת זאת, לא נראית מילה כזו על האופק,* וע”מ להימנע משימוש בלשון זכר לתיאורים גנריים, נאלצים לנקוט באילתורים שונים. מדריך שיקגו, למשל, מציע לא פחות מתשע חלופות שונות למטרה זו:
א) להשמיט את כינוי הגוף.
ב) לחזור על שם העצם.
ג) לשנות את הנוסח ללשון רבים.
ד) להשתמש בה”א הידיעה (למשל, ׳האדם׳) במקום כינוי גוף.
ה) להשתמש במילה ׳אחד׳.
ו) להשתמש בשם כינוי יחסי (למשל, ׳אשר׳)׳
ז) להשתמש בתיאור מצב (…׳תוך כדי ביצוע׳)׳.
׳ח) (במינון קטן) להשתמש בנוסח ׳הוא או היא׳
ט) לנסח את המשפט מחדש.
יש היום אקדמאים הדוגלים בלשון נקבה עבור ניסוחים גנריים, כתגובת-נגד לשימוש השוביניסטי המסורתי בלשון זכר – לדוגמא
[…] when an attorney who is paid on an hourly basis advises her client not to accept a settlement offer that is in the client’s best interests, but not in her own; or when an attorney who is paid a contingent fee advises her client to accept a settlement offer when she stands to gain more from this although the client stands to gain more from rejecting it—such conduct is akin to unfaithfulness and deceit.
אעפ”י שאני מסכים עם הכוונה מאחורי השימוש בלשון נקבה למטרה זו, במקרים מסויימים הוא עלול לגרום להבנה מוטעית שהתופעה המדוברת מוגבלת לנשים בלבד.
עקב כך, יש הדוגלים בחלופה אחרת, הנפוצה מאד בדיבור, בכתיבה לא פורמלית, בכתיבה עיתונאית ואפילו בספרים אקדמיים, והיא שימוש בגוף שליש רבים כגוף שלישי יחיד נייטרלי (להלן, גשרשי”ן)– או כפי שהוא שמכוּנה באנגלית
singular ‘they’
הרעיון מאחורי צורת ה׳הם יחיד׳ הוא שכשמדברים באופן גנרי, מדברים למעשה על קבוצה או אוכלוסיה שלמה , ולכן הגיוני לדבר במונחים של רבים. דוגמאות אחדות::
One gets the impression that in animist societies, the better a person can communicate with other species, the more more highly they are evaluated, and thus, the more power they gain
Kahneman and Knetch (1992) suggest that a donor’s reward from the act of giving stems from the sense of moral satisfaction that
he or shethey derive from the donation
A supplier is liable for certain product defects unless
itthey explicitly exemptsitselfthemselves from such liability
אם זה נראה לכם מוזר, זיכרו שהגשרשי”ן דומה מאד לשימוש בגוף שני רבים בעברית בפנייה לאדם יחיד, כשלא ידוע מה מגדרו – למשל, בהוראות מוקלטות (׳לקבלת מידע נוסף, לחצו 1׳), ודוגמאות רבות נוספות (ראו, למשל לשון, חברה ותרבות, והאתר של עיריית ת”א)׳
חשוב מכך, יש לכך גם תקדימים בשפה האנגלית עצמה. המקבילה האנגלית למילה ׳כולם׳ היא דוגמא לצורת רבים, כביכול, המתפקדת כלשון יחיד נייטרלי:
Everyone knows that the sun rises every morning.
יש אפילו תקדים לכינוי גוף רבים שמתפקדת כצורת יחיד. עד 1700, בערך, המילה
you
היתה מוגבלת ללשון רבים בלבד (׳אתם׳), כאשר המילה עבור ׳את׳ או ׳אתה׳ היתה
thou
אם זה מקובל היום, מדוע לא בכיוון ההפוך לגבי המילה ׳הם׳?׳
עם זאת, ולמרות שימוש גובר והולך, ראוי לציין שהגשרשי”ן עוד לא התקבל רשמית בכל מחוזות האקדמיה באנגלית. הטהרנים ברובם עדיין מתנגדים – מהטעם ההגיוני ש׳הם׳ היא גוף רבים – אך יש סימני שחיקה גדֵלים והולכים. בין התומכים בשימושו נמנים עתה ארגון המורים לאנגלית בארה”ב; עיתון הוושינגטון פוסט; הרדיו הציבורי הלאומי האמריקאי; ו-׳ביטאון מרכז הכתיבה׳ האמריקאי; החברה האמריקאית לדיאלקטים; ואוניברסיטת וורמונט.
מדריכי הסגנון הידועים – שיקגו, אֵיי-פי-אֵיי, ו–אֶם-אֶל-אֵיי – מנסים לעמוד בפרץ, אך ניכר שהם קרובים לכניעה ולשינוי התקן. מדריך שיקגו עדיין ממליץ להימנע משימוש בגשרשי”ן אם אפשר (ומכאן, תשע החלופות שצויינו לעיל), אך מודה שהנוהל מקובל בדיבור ובכתיבה לא פורמלית, ו׳מראה סימנים של קבלה גדֵלה והולכת׳. כבבואה מעניינת של התקופה, מדריך האיי-פי-איי עתה מתיר את השימוש בגשרשי”ן ספציפית עבור בעלי מגדר טראנס, ואילו מדריך אֶם-אֶל-איי נמנע מלאשר שימושו במפורש, אך מרמז שזה מותר, לאור ‘הצורך להפגין גמישות ואבולוציה עם תמורות הזמן׳.
לסיכום, אנו בעיצומה של תקופת מעבר, שבסופה, קרוב לוודאי, השימוש בגשרשי”ן יהיה מקובל רשמית. בינתיים, זיכרו שהוא מותר בכל הקשר מלבד מאמרים אקדמיים עבור ביטאונים הדוגלים עדיין בגישה שמרנית בנושא זה – ואם תיראו אותו בתרגומים או בעריכה שאני מבצע עבורכם, תבינו מדוע.
*עדכון, 18.9.2019: מילון המריים–וובסטר המכובד, הנחשב לבכיר המילונים לאנגלית אמריקאית, הודיע היום שמעתה, הגשרשי”ן יוּכר רשמית כצורת גוף המתאימה לתיאור אדם ׳לא-בינארי׳ מבחינת מינו המוצהר. מכאן ועד להכרה רשמית בגשרשי”ן כצורת הגוף המתאימה לתיאור גנרי של כל אדם שמינו אינו מצויין, המרחק קטן.
עדכון, אוקטובר 2019: אגודת אֵיי-פי-אֵיי הודיעה רשמית שהיא מקבלת את הגשרשי”ן כשימוש תקין
עדכון, 10.12.2019: מילון המריים–וובסטר מכריז על הגשרשי”ן כ׳מילת-השנה׳.
עדכון, 4.1.2020: אגודת הבלשנים האמריקאית בחרה בגשרשי”ן כ׳מילת העשור׳.