לאחרונה, אשת”ח ואני בילינו באתר נופש ידוע, לא רחוק מהבית, לרגל יום הנישואין.
המקום לא איכזב: החדר היה מרווח ומרוהט למופת, האוכל היה מעולה, ובצאתנו קיבלנו כרטיס ברכה שאמר לנו ׳תודה׳ באנגלית, יפנית, גרמנית, נורווגית, צרפתית, ספרדית, קוריאנית, רוסית, סינית, איסלנדית, איטלקית – וגם עברית וערבית. מחווה נחמדה, לכל הדעות – אלא מה?…
לפני כחודש, אשת”ח לא הרגישה טוב בלילה, אז בהתאם לנוהל המקובל, התקשרה לפנות בוקר למזכירה האוטומטית של המחוז האחראי לביה”ס שבו היא עובדת, והשאירה הודעה קולית שהיא תיעדר באותו יום לרגל מחלה, תוך ציון שמה, תפקידה, ופרטי ביה”ס. לבסוף, היא סיימה במילים ׳נַיין טוּ תְ׳רי׳.
הסתקרנתי. ׳זה קוד מיוחד –923?׳, שאלתי.
׳מה?׳, היא שאלה, בקוצר רוח ועייפות. ׳על איזה קוד אתה מדבר?׳
׳אמרת ׳נַיין טוּ תְ׳רי,׳ השבתי. ׳זה לא קוד?׳
׳לא!׳ היא גיחכה. ׳ציינתי שאני עובדת מתשע עד שלוש…׳
׳אההה…– כלומר, ׳נַיין טֶה–תְ׳רי׳, אמרתי.
׳אל תתחיל איתי, אוקיי? אין לי כח לזה עכשיו׳, אמרה בכעס, מהול בשפעת. ׳עד שכבר למדתי להגיד נַיין טוּ תְ׳רי במקום נַיין טיל תְ׳רי – ועכשיו גם זה לא טוב?׳
אז הנחתי לה – אבל באמת שלא ׳חיפשתי׳ אותה סתם. זה באמת נשמע שהיא אומרת 923׳, במקום ׳תשע עד שלוש׳ – והכל בגלל ההגייה של ה׳טוּ׳.
להבהרת הנושא, יש כידוע שלושה סוגי ׳טוּ׳ באנגלית: