בעיתון הארץ דוּוח השבוע ש—

בתקופה האחרונה קיבלו לא מעט אזרחים הודעות מפתות עם הצעות לגרוף רווחים קלים; בדיקה מהירה גילתה שמדובר בנסיונות לכריית מטבעות קריפטוגרפים מהמחשבים של אלו שנפלו בפח

מי שהקליק על הלינקים הללו גרם לכך שהושתלו במכשיר שלו תוכנות המנצלות אותו, בחשאי, לביצוע חישובים אינטנסיביים הדרושים ל׳כרייה׳ של מטבעות ביטקוין עבור שולחי ההודעה.

בהודעה אחת הציעו שוברי קניה חינמיים, כביכול, לקניות בחנות איקאה—בהודעה אחרת, כרטיסי טיסה חינם בחברת ׳דלטה׳:

המשותף לכל ההודעות הללו—כמו ברוב רובן של הודעות ספאם מהסוג הזה—הוא האנגלית הקלוקלת, שכמעט תמיד מאפיינת אותן, ומצביעה על כך שלא מדובר בהצעה לגיטימית. במקרה זה, שימו לב:

• • חברת איקאה תמיד כותבת את שמה באותיות גדולות—אז הודעה שאינה עושה כך (1, באיור) קרוב לוודאי איננה ממנה.

• • באנגלית לא אומרים ׳לך לפה׳ (2) בהקשר של לינקים, אלא
    click here או visit:

• • כתובת אינטרנטית הכוללת .קום באמצע הכתובת, בנוסף לסיומה (3) איננה לגיטימית

• • באנגלית, במותג של חברת תעופה, המילה ל׳חברת תעופה׳ היא תמיד ברבים (4)—כלומר, צ”ל איירליינס, לא איירליין

• • לא כותבים מילה עם אות תחילית גדולה באמצע משפט (5)—אלא אם כן היא שם של מישהו או מותג

• אין שום אקסנט בשם של חברת ׳דלתה׳ (6)—ובכלל, לא תמצאו אקסנטים בכתובת אינטרנטית לגיטימית כלשהי, אפילו אצל חברות עם אקסנט בשם, כגון האאגן-דאס.

אם בדיקת ציציות שכזו היא טרחה גדולה מדיי, זיכרו את אחת ממימרותיו של סבי, ז”ל:

אם משהו נשמע טוב מדיי להיות אמיתי, סביר להניח שהוא לא.

SaveSave