הם – גוף שלישי יחיד

בעברית מקובל, כידוע, להשתמש בלשון זכר לציון אדם גנרי. האקדמיה ללשון אפילו מציינת זאת במפורש:

צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית. אנחנו אומרים בלשון זכר ‘גן ילדים’ (גם אם יש בו רוב של ילדות), ‘בית חולים’ ועוד, אבל כאשר הכוונה לנשים בלבד נוקטים לשון נקבה, כגון ‘בית יולדות’. במשפטים בעלי מבנה סתמי (דוגמת ‘כאן בונים’) ניאלץ לנקוט לשון זכר גם כאשר ברור שמדובר רק בנשים, כגון ‘איך יולדים ללא כאב’ (ולא ‘איך יולדות ללא כאב’).

גם באנגלית היה מקובל כך בעבר, אבל בעשורים האחרונים – מאז תנועת ׳שחרור האישה׳ של שנות הששים, וביתר שאת בשנים האחרונות, עם התגברות התביעה לשוויון זכויות לנשים בכל התחומים, כולל שכר, ומיצוי הדין במקרי תקיפה מינית – יש מגמה ברורה של הימענות מלשון זכר לתיאורים גנריים.

Continue reading

סוגים שונים של הצעה

suggest_1למילה העברית ׳להציע׳ יש מגוון תרגומים אפשריים באנגלית, בהתאם להקשר – וחשוב להבדיל ביניהם

Continue reading

מיוחד – לא יחיד במינו

The red armchair

בעברית, המילה ׳ייחודי׳ נפוצה מאד לתיאור עבודותיהם של אמנים, סופרים, ויוצרים אחרים.  התרגום המילוני של ׳ייחודי׳ הוא

1180416_hmilh_iikudi_wmurh

unique

אך שימו לב שבאנגלית מילה זו שמורה לתיאור דברים שהם באמת יחידים במינם, ולא סתם בעל מאפיינים ייחודיים. כך, למשל, ניתן לומר שישראל היא יוּניק (יחידה במינה) בכך שהיא המדינה היהודית היחידה בעולם – אך ייחודית במגוון נופיה (יש עוד ארצות כאלו). עבור המילה ייחודי, אם כן,  במובן של משהו שמזוהה מיד עם בעליו, יש באנגלית מילה אחרת, יפה (ואם תרצו, ייחודית), שניתנת לשימוש בהקשר כלשהו, והיא:

distinctive

Continue reading

מילים להעשרת ההבעה באנגלית

Boost-Vocab-300x287כתיבה אקדמית או עיתונאית היא הזדמנות טובה – אולי היחידה – להשתמש במגוון מונחים או ביטויים שאינם שגורים בשפה היומיומית, אבל מעשירים מאד את ההבעה, ויכולים לשדרג לכם את מאמריכם ולעשות טוב על הנשמה של עורכים ומו”לים (ממש כך). להלן מבחר מילים וביטויים האהובים עליי, שאני ממליץ לכלול בכתיבתכם, אם אינכם כבר עושים זאת:*

Continue reading

כשמעט הופך לכמה

בחמש שנותיי כילד ביסודי בניו-יורק בשנות השישים, אם מישהו מהחבר׳ה היה מגיע לביה”ס עם חבילה של סוכריות קטנות, היינו מתקהלים סביבו כמו להקת עורבים, ודוחקים בו שיחלוק אותן איתנו. רובנו היינו מסתפקים באחת או שתיים, אבל תמיד היה אחד שהיה מתחנן שההוא ייתן לו ׳כמה׳:

Aww, give us a few!

והתשובה הנצחית (שנאמרה תמיד בחריקת שיניים):

A few is two!

Continue reading

השורשים האנגליים של עברית סתומה

 לאחרונה אחותי שלחה לי דוגמא של אתר ישראלי למזון לחיות מחמד, שבו תוּאר מוצר מסויים כ׳ארוחת עוף סלמון עם כבד׳. זה נשמע לה מוזר, אז הלכה ובדקה את נוסח המקור באנגלית, ואכן, כפי שחשדה, מסתבר שהוא תוּרגם מילולית, בלי הבחנה:

We combine humanely certified chicken, low-ash chicken meal, brown rice and North American farmed peas

שימו לב שבהקשרים כאלה (במיוחד בהיעדר המילה ׳אֵיי׳, המציינת אי-יידוע), המילה ׳מִיל׳ אין פירושה ׳ארוחה׳, אלא ׳גרגירים מיובשים של משהו טחון׳ – כלומר, מדובר כאן בגרגירים מיובשים של עוף טחון – לא בארוחות….

1180305_arukt_yof

Poster-03-212x300.jpg

וכאילו להדגים תופעה זו של עברית סתומה בעקבות אי-הבנת הלועזית (להלן,  עִסְבּאה”ל)בימים אלה נתבקשתי לתרגם טקסט נלווה לתערוכת ׳בהיר מאלף שמשות׳ שתיערך בקרוב בירושלים.

Continue reading

אנגליה, בריטניה, או הממלכה המאוחדת?

England-vs-GB-Vs-UKבעברית נוטים לכנות את הארץ שבירתה לונדון פשוט ׳אנגליה׳ – אולם יש להיזהר, כי זה לא תמיד נכון, ובתחומים מסויימים (כמו משפט, או חינוך, ספורט, ותרבות), חוסר דיוק בעניין זה יכול להעליב או, במקרה הגרוע, להטיל ספק בבקיאות המקצועית של הדובר.

Continue reading

פחות רקע – יותר אור

כפי שהתרעתי בעבר, באנגלית נהוג לעיתים קרובות להשתמש בביטויים שונים ממקביליהם בעברית. במקרים מסויימים, הדבר נובע מכך שהמקבילה האנגלית (עבור מילים כגון ׳כאמור׳, או ׳מאידך׳) מסורבלת יותר; במקרים אחרים, זה משום שבאנגלית נהוג פשוט להשתמש במושג אחר (ראו, למשל ׳פחות מציאות, יותר נסיבות׳, ו׳מי מפחד מפרוטוקולים?׳).

הביטוי העברי המקובל ׳על רקע׳ הוא דוגמא לשתי התופעות הללו.

בעיקרון, למילה ׳רקע׳ יש שני תרגומים באנגלית:

background ו–  backdrop

Continue reading

בין פאוזה לבין השמטה

1180111_ellipsis_dugma

 

בפוסט האחרון—לפני ההפסקה שלקחתי בסוף השנה האזרחית—דיברנו על הפסקות או עצירות בטקסט, ואיך שניתן לציין אותן באמצעות המקף הגדול. אלא שלפעמים דרושה הפסקה מהורהרת יותר ופחות חדה—כמו בנאומו המפורסם של מרטין לותר קינג ב–1963—ואז, כמובן, משתמשים בשלוש נקודות:

I have a dream today… I have a dream that one day every valley shall be exalted, every hill and mountain shall be made low, the rough places will be made plain, and the crooked places will be made straight, and the glory of the Lord shall be revealed, and all flesh shall see it together.

כידוע, לשלוש הנקודות יש תפקיד נוסף, והוא ציון השמטה של טקסט, כמו במובאה זו מתוך נאום של בן-גוריון על תפיסתו של הביטחון הלאומי אחרי קום המדינה:

Continue reading

יתרונות המקף הגדול

1171215_em_dash_demonstrated.png באתר קווֹרה.קום (אתר שאלות–ותשובות – זהירות, זה ממכר), מישהו שאל אותי לאחרונה אם בעברית מבדילים בין סוגי המקפים השונים. נתתי לו את ההסבר הרגיל שנתתי בפוסט דע את מקפך, אבל השאלה גם העלתה את ההזדמנות לדבר על יתרונות המקף הגדול (באנגלית, אֶם–דאש) – או ׳קו מפריד׳ כפי שהוא מכונה ע”י האקדמיה (שם לא כ”כ מוצלח, כי קו מפריד יכול להיות בין חלקים של מאמר, או ספר – או, בימינו המקוונים – בדף באינטרנט, כמו בין חלקי הפוסט הזה). לסיכום השימושים השונים של מקף זה באנגלית:


Continue reading