לפני שבועיים הגיע אליי אימייל מלקוח נאמן, בתשובה לאימייל ששלחתי לו, שנשלח כנראה מהאייפון או אייפאד שלו, כי בסוף ההודעה הופיעה תוספת נ.ב.: ׳קבל את אאוטלוק עבור אַיי-אוֹ-אֶס
Category Archives: זהירות מוקשים
הם – גוף שלישי יחיד
בעברית מקובל, כידוע, להשתמש בלשון זכר לציון אדם גנרי. האקדמיה ללשון אפילו מציינת זאת במפורש:
צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית. אנחנו אומרים בלשון זכר ‘גן ילדים’ (גם אם יש בו רוב של ילדות), ‘בית חולים’ ועוד, אבל כאשר הכוונה לנשים בלבד נוקטים לשון נקבה, כגון ‘בית יולדות’. במשפטים בעלי מבנה סתמי (דוגמת ‘כאן בונים’) ניאלץ לנקוט לשון זכר גם כאשר ברור שמדובר רק בנשים, כגון ‘איך יולדים ללא כאב’ (ולא ‘איך יולדות ללא כאב’).
גם באנגלית היה מקובל כך בעבר, אבל בעשורים האחרונים – מאז תנועת ׳שחרור האישה׳ של שנות הששים, וביתר שאת בשנים האחרונות, עם התגברות התביעה לשוויון זכויות לנשים בכל התחומים, כולל שכר, ומיצוי הדין במקרי תקיפה מינית – יש מגמה ברורה של הימענות מלשון זכר לתיאורים גנריים.
המרצע הוא חתול
כפי שקוראיי הוותיקים שלי כבר יודעים, אבי איננו ישראלי, אלא יהודי אנגלי. הוריי נפגשו בתקופת

אבי ואימי, בהפלגה לחיפה, 1956
לימודיהם באוניברסיטה בלונדון, ואחרי שנישאו (בארץ), חיו בארץ כשנתיים עד שחזרו ללונדון להשלמת הסמכתו של אבי כמהנדס. בתקופה זו, אבי עבד כמתנדב בקיבוץ מעין-צבי, ואח”כ בחברת סולל בונה בחיפה. הוא התקשה ללמוד עברית על בוריה, אך ניחן בחוש הומור וביכולת הישרדות טובה, ולכן היה מאלתר בכך שהיה מתרגם חופשי מאנגלית כדי להביע את מה שרצה לומר.
במשפחה זכורים וחביבים במיוחד צורת ׳הריבוי הכפול׳—פתרונו הייחודי למילים שלא ברור אם הן זכר או נקבה (למשל כוסותים), וכן ביטויים כגון: ׳הזבוב שלך פתוח׳ (תרגום מילולי של המקבילה האנגלית ל׳החנות שלך פתוחה׳), וכן תשובתו האלמותית לשאלה אם הוא רוצה לשתות משהו: ׳כן – אני מרגיש כמו כוס תה׳ ( = בא לי מאד כוס תה)׳.
סוגים שונים של הצעה
למילה העברית ׳להציע׳ יש מגוון תרגומים אפשריים באנגלית, בהתאם להקשר – וחשוב להבדיל ביניהם
אנגליה, בריטניה, או הממלכה המאוחדת?
בעברית נוטים לכנות את הארץ שבירתה לונדון פשוט ׳אנגליה׳ – אולם יש להיזהר, כי זה לא תמיד נכון, ובתחומים מסויימים (כמו משפט, או חינוך, ספורט, ותרבות), חוסר דיוק בעניין זה יכול להעליב או, במקרה הגרוע, להטיל ספק בבקיאות המקצועית של הדובר.
זהירות, תרמית לפניך
בעיתון הארץ דוּוח השבוע ש—
בתקופה האחרונה קיבלו לא מעט אזרחים הודעות מפתות עם הצעות לגרוף רווחים קלים; בדיקה מהירה גילתה שמדובר בנסיונות לכריית מטבעות קריפטוגרפים מהמחשבים של אלו שנפלו בפח
מי שהקליק על הלינקים הללו גרם לכך שהושתלו במכשיר שלו תוכנות המנצלות אותו, בחשאי, לביצוע חישובים אינטנסיביים הדרושים ל׳כרייה׳ של מטבעות ביטקוין עבור שולחי ההודעה.
בהודעה אחת הציעו שוברי קניה חינמיים, כביכול, לקניות בחנות איקאה—בהודעה אחרת, כרטיסי טיסה חינם בחברת ׳דלטה׳:
ללא חשש שמיטה וערלה
באמת אחד החששות הגדולים שלי תמיד בקניית יין קידוש הוא האם יש בו עורלה – במקרה זה, אין חשש (תודה לג׳רוסלם פוסט).
ההווה הנצחי של אִם ומתי
הנה עניין שאני רוצה לדבר עליו כבר הרבה זמן.
צורת העתיד באנגלית, כידוע, היא פשוטה להפליא: בניגוד לעברית ושפות רבות אחרות, אין הטיות מיוחדות של הפועל לשם כך, אלא פשוט מוסיפים לפניו את המילה
will
שמוצאה מהפועל הסקנדיבי
vil
שפירושה ׳רוצה׳.
בניגוד לצפוי
מדי פעם אני נתקל בשימוש לא נכון של מילה כזו או אחרת, שנובע מההבדל במשמעות המונח בעברית לבין זו של מה שנראה לכאורה כמקבילו באנגלית, או משינוי משמעות של מילה במעבר מצורה לשונית אחת לשניה (ראו משנה צורה, משנה משמעות). על אחדות ממילים אלו (המסומנות בכוכבית) כבר דיברתי בעבר והן ראויות לתזכורת; אחרות אולי לא שוות פוסט שלם, אז אספתי אותן עם הזמן וערכתי אותן בטבלה שלהלן, לפי הסדר ההיתקלות בהן. ייתכן שאוסיף לטבלה זו ככל שאיתקל בעוד, אז כדאי אולי לפקוד אותה חדשות לבקרים:
גוונים של אירוניה
הפוסט שלי בניוזלטר האחרון על מקשתת של ביקורת זכה לתהודה רבה בקרב קוראיי – אישור לחשד שמקונן בי זמן רב, שלפעמים צריך להציג לא רק חלופות למילים, אלא גם את המצבים שבהם הן חלות, בצורה גרפית, אם אפשר.
אז הפעם מקשתת אחרת שיושבת אצלי במגירה כבר כמה זמן – סוגים שונים של אירוניה – שגם היא רלוואנטית מאד בכל מצב של הבעה באנגלית – בין אם זה כתיבה אקדמית, או בשפת דיבור. אז הנה: