הנה עניין שאני רוצה לדבר עליו כבר הרבה זמן.

צורת העתיד באנגלית, כידוע, היא פשוטה להפליא: בניגוד לעברית ושפות רבות אחרות, אין הטיות מיוחדות של הפועל לשם כך, אלא פשוט מוסיפים לפניו את המילה

will

שמוצאה מהפועל הסקנדיבי

vil

שפירושה ׳רוצה׳.

אלא ש׳רצון׳ אצל העמים הסקנדינבים והאנגלו-סקסיים היה כנראה משהו נחרץ ביותר: כשוויקינג כלשהו אמר שהוא רוצה משהו, היה מנוי וגמור שיקבל אותו.  לא בכדִי, אותה מילה, כשם-עצם, משמשת באנגלית גם כ׳צוואה׳ – הווי אומר, מה שנאמר בה יקרה, כלי כחל ושרק.

התייחסות זו אל העתיד כמשהו שאין עליו עוררין היא חשובה, כי יש לה השלכות לנוסח הנכון כשמדובר בעתיד שאיננו בטוח – למשל, עתיד המותנה בהתרחשות מסויימת – כלומר, עתיד שיקרה ׳אם׳ או ׳כאשר׳ משהו אחר יתרחש.

בעברית – אולי בגלל חוסר הביטחון הכרוני אצלנו, מאז ומתמיד, במה צופן העתיד, והאמונה המסורתית שהנבואה ניתנה לשוטים, ולכן אין כזה דבר עתיד בטוח – ההתייחסות לעתיד היא פחות נחושה, ופשוטה יותר: לגבי כל סוג של עתיד, גם אם הוא מותנה, משתמשים בצורת עתיד רגילה – במתכונת: ׳אם (או כאשר) יקרה כך וכך, אעשה כך וכך׳ – לדוגמא:

נעבור את הגשר הזה כשנגיע אליו

אבל באנגלית זה אחרת: במשפטים המתחילים ב׳אם׳ או ׳כאשר׳, התרחיש המתואר אינו ׳ראוי׳ להיחשב כעתיד – כי הוא איננו בטוח – אלא כמציאות שקיימת רק במוחו של הדובר, דהיינו, כ׳הווה היפותטי׳ (מונח שלי). בדוגמא שלעיל, משמעות הדבר היא שלא אומרים:

We will cross that bridge when we will get to it.

אלא

We will cross that bridge when we get to it.

כנ”ל בעקבות המילה ׳כאשר׳ : לא:

In his view, when optimism is low, it will not alter people’s choices

אלא

In his view, when optimism is low, it does not alter people’s choices

חשוב לציין שהסתכלות זו על עתיד מותנה היא אינטואיטיבית, ולא מודעת, אצל דוברי-אנגלית. אם תשאלו דובר אנגלית מצוי מדוע הוא או היא משמיטים את המילה ׳וויל׳ במקרים כאלה, סביר להניח שהם לא ייחסו זאת לנחישות סקנדינבית או אנגלו-סקסית להגשים את העתיד, אלא פשוט להבנה מושרשת עמוקה שהמילה ׳וויל׳ שמורה אך ורק לציון דברים שבטוח יתרחשו. סיבה שניה שאולי ינקבו היא מטעמי מקצב – וגם זה נכון: ברוב המשפטים הללו, תוספת המילה ׳וויל׳ משבשת את המקצב של המשפט, כמו מהמורה בכביש. כפי שווינסטון צ׳רצ׳יל הדגים בטיעון המוחץ שלו נגד אימוץ תחביר לטיני באנגלית, האנגלית בוחלת בחזרה כפולה של הברה מודגשת בסוף משפט:

כך או כך, שימוש מוטעה זה בצורת העתיד ב׳וויל׳ הוא אחד מסימני-ההיכר המובהקים של אדם שהאנגלית איננה שפת-אימו (כולל כאלה שהאנגלית שלהם עשירה למדיי). הקפידו, אם כן, להשמיט את המילה ׳וויל׳ בכל מקרה של ׳עתיד מוּתנה׳ בעת כתיבה או דיבור באנגלית – למשל

I will be on holiday till the end of November, when I will return to Tel-Aviv.

Shareholders want managers to take efficient risks, even if in some cases these will turn out to be losing bets

I would love to join to your team and I hope you have an open position when I will apply for the next year.

כלל זה ידועה באנגלית כתופעת ה׳אִיף אנד ווֶן׳,* אבל היא חלה למעשה בכל מקרה של עתיד היפותטי – כולל מקרים של ׳לבל׳, ׳למקרה ו–׳, וכיו”ב, כגון:

The researcher did not release their findings, lest it will jeopardize* their chances of publication.

I will lock the door, in case the thief will try tries to get back in.

למידע נוסף:

• http://assets.cambridge.org/97805215/20621/excerpt/9780521520621_excerpt.pdf
• https://www.grammarly.com/blog/will-would-in-if-clause/
• https://jakubmarian.com/will-after-whether-in-english/

---

 *מבחינה זו, היא מזכירה – אבל אינה זהה – לצורת הפועל המותנה בצרפתית המכונה ׳סוּבּז’ונקטיף׳  – אדבר על כך בהזדמנות אחרת.

SaveSave

SaveSave

SaveSave