ובכן, קוראיי היקרים, עם סיום השנה האזרחית, העשור השני של המאה, והגליון ה–100 של הניוזלטר, אשר יגורתי בא: מהדורה זו של הבלוג מגיעה לסיומה. ייתכן שיהיו עוד מהדורות, אך בעתיד הנראה לעין, מאמציי ירוכזו בהמרת הבלוג לספר אלקטרוני (הודעה על כך תימסר בבוא העת), ועל פרוייקטים אחרים.

 שמחתי בחברתכם, ואני מקווה שנהניתם גם אתם. אשמח לשמוע מכם, או בתגובות למטה, או באימייל.

. לא נותר, אם כן, אלא למצוא את היציאה, אשר – לפי פנינה זו של יוצרי השלטים בארץ – תלויה כנראה באיזו שפה אתם קוראים.

בתודה לדודתי, מירי אליאב-פלדון

כל טוב בכל מעשיכם. והיה, אם תמצאו שאתם תועים, זיכרו את העיקרון הפשוט: אל ףדיח….׳

https://llv.edu.vn/: מקור

יש משהו הולם בכך שהמאמר האחרון של מהדורה זו של הבלוג יהיה על שימוש נכון במילה ׳גם׳ באנגלית. לא היה מתוכנן כך – נהפוך הוא: עד לא מזמן לא ציפיתי שאצטרך לדבר על נושא זה, כי לכאורה זהו עניין טריביאלי ולא מסובך. אך בשנה-שנתים האחרונות גיליתי שגם כאן, יש הבדלים תרבותיים קלים אך משמעותיים בין ישראלים לדוברי-אנגלית שכדאי לעמוד עליהם.

הבדל אחד – ומעניין – הוא שישראלים (בנסיוני, לפחות) נוטים לנקוט ב׳גם׳, גם כשְדַי בו”ו החיבור. לא פעם אני נתקל במשפט המציין סידרה של פריטים (או אפילו רק שניים), עם ׳גם׳ לפני האחרון. לדוגמא:׳

Continue reading →

The PrintShop 3: מקור

בעקבות הודעתי לאחרונה על סיום צפוי של הבלוג, נתבקשתי ע”י אחת מקוראיי להסביר את ההבדלים בין הסוגים השונים של המקבילות האנגליות למילה ׳יחיד׳.

השאלה במקום, כי אכן יש מבחר גדול באנגלית לציון המושג. ובכן, הנפשות הפועלות העיקריות, לפי סדר שכיחותן, הן כדלקמן: Continue reading →

דוגמא מבדרת לתופעה המוּכרת של היפוך סדר המילים (או של אותיות, כמו בתת-כותרת במקרה זה) בעקבות מעבר של עברית מרובעת מקובץ אחד לשני.

מהו בדיוק ׳מקרה פטיש׳ לא מוסבר –אך אני מאחל לכולנו שלא ניתקל בו

(בתודה לבא–במייל)

רק בזכות האסוציאציה לפולחן הטבילה הנוצרית, רחמנא ליצלן – שכנראה החרידה אברך אמריקאי מזדמן – תוּקן תרגום מכונה זה. חבל שלא כל טעויות התרגום זוכות לאיכפתיות שכזו.

Continue reading →

בהמשך לפוסט הקודם, שבישר שהסוף (של הבלוג) קרוב, ארבע דוגמאות אחרונות בסידרה ׳דומות אך שונות׳, הצצות ועולות בחומרים שאני מתבקש לערוך:׳

Continue reading →

https://images.app.goo.gl/2HGsvXkKhNvHLGfC7 :מקור

כשהתחלתי בלוג זה ב–2012 (וביתר רצינות, ב–2015), לא תיארתי לעצמי שהוא יימשך שבע שנים, ויגיע לכמעט מאה גליונות, ולמעלה מ 250 פוסטים. כוונתי היתה רק ליצור מאגר נוח שאוכל להפנות אליו לקוחות לקבלת הסברים על טעויות נפוצות באנגלית (חשבתי שמדובר אולי בכעשרים-שלושים רשומות.)׳

אך בחלוף הזמן, מצאתי עוד ועוד דוגמאות ונושאים לדיון, שאספתי בתיקייה מיוחדת, שהלכה ונטענה ללא הרף מדי חודש ברעיונות או נושאים חדשים לדיון – עד שנדמה היה שהרשימה אף-פעם לא תיגמר (מה שבוודאי עורר ייאוש בקרב קוראים מסויימים, שהתרשמו שאין סוף למלכודות וסודות להבעה נכונה באנגלית).

אולם, בחודשים האחרונים ראיתי שאכן מצאי הנושאים סוף-סוף הולך ואוזל – כך שהיום אני מוצא שנותרו רק שני פוסטים בקנה, ואכן הבלוג מגיע לסופו.

לא שאין עוד על מה לדבר – יש – אבל את הנושאים העיקריים כבר מיצינו, ומה שנותר הוא בבחינת התעסקות קטנונית בפרטים.

נכון להיום, אם כן, אני מעריך שזו הרשומה הלפני-אחרונה בבלוג. והפעם: מקבץ קטן של עניינים שונים שלא זכו להיכלל ברשומות קודמות, מסיבה כזאת או אחרת, אך חשוב להתייחס אליהם, כי הם צצים ועולים לעיתים קרובות בעבודות שאני מתבקש לערוך:׳

Continue reading →

. בעברית, עוד מתקופת המקרא, מילת החיבור האוניברסלית היא ׳אשר׳ – או, בקיצור, ש־. כך, אומרים:

הדברים שנאמרו במאמר

הקול אשר שמעתם

חבר-המועצה שמוּנה לתפקיד

באנגלית, לעומת זאת, צורת ה׳אשר׳ משתנית בהתאם לסוג הנושא (דומם או אדם), ואם מדובר בחלק העיקרי או הטפל של המשפט.

Continue reading →