*ארוחת בוקר של כלב
כשכתבתי לראשונה על תופעת העִסְבּאה”ל (עברית סתומה בעקבות אי-הבנת הלועזית), לא תיארתי לעצמי שאוכל להביא עוד שלל דוגמאות כ”כ מהר. אך עם התרחבות השימוש בתרגום מכונה, נראה שהתופעה הולכת ומתפשטת, ועל-כן יש לעמוד על המשמר יותר מבעבר. הנה עוד דוגמאות שנתקלתי בהן רק בחודשים האחרונים במאמרים שונים (בעיקר, משום מה, בתחום ביקורת אמנות):׳:
אגב ריחות (ראה לא נס ריחן):׳
(ba-bamail.co.il :מקור)
עוד אחד מסידרת ׳ישראבלוף׳ (המותג ג׳ונסון קלין׳ נועד להטעות את הישראלי המצוי שזה תוצרת היצרן האמריקאי ג׳ונסון אנד ג׳ונסון) – אלא ששם המוצר
Fabric Perfume
הוא תרגום מילולי של העברית
אם תהיתם מהו טעם כבד (לעומת טעם קל) – טעמו מזה, ותדעו:
(LangPol_Jerusalem: בתודה ל)
הרי אין לך סמכות גדולה יותר מאשר חברה ששמה ׳טייסטי׳
נשמע כואב (twitter.com #OnlyinTelAviv)
מקווה שזה לא מדבק.
By Peretz Partensky from San Francisco, USA CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=24569977
הביטוי באנגלית
fight or flight
הוא מטבע לשון שגור – שהוטבע לראשונה ע”י וולטר ברדפורד קאנון, פרופ׳ לפיזיולוגיה באוניב׳ הרווארד, לפני כמאה שנה – לתיאור תגובה פיזיולוגית אינסטינקטיבית בבעלי-חיים (כולל בני-אדם) בהיתקלות עם התקפה או איום קיומי פתאומי. המילה
flight
בהקשר זה איננה במשמעות של ׳טיסה׳ או תעופה כלשהי, אלא שם עצם של הפועל
to flee
שפירושו ׳לברוח׳, או ׳להימלט׳ התרגום הנכון של הביטוי בעברית, אם כן, הוא ׳קרב או בריחה׳ – או, אם תרצו, ׳הילחם או הימלט׳
ועוד בפינתו ׳מדוע לא להסתמך רק על גוגל טראנסלייט׳
בתודה לאתר ׳בא–במייל׳, ואשת”ח
.מסידרתנו, ׳מדוע כדאי לשכור את שירותיו של מתרגם מקצועי׳
תמונה זו – שפורסמה (בלי תוספת התרגום לעברית של האנגלית הקלוקלת, כמובן) ע”י סניף שנגהאי של משרד הפרסום הנודע, ג׳יי. וולטר תומפסון בשותפות עם סוכנות התרגום ׳אילן׳ (לא סוכנות ישראלית), ממחישה את הסכנות בשימוש בתרגום מכונה או של מתרגם שאינו דובר אנגלית בשיווק מוצרים לקהל דובר-אנגלית. לקרוא , לצחוק, ולהשכיל.:
הקליקו על התמונה להגיע לתמונה המקורית.
אחרי עשר שנות מחקר ופיתוח באוניברסיטת ווטרלו – כולל שנתיים בשיתוף עבדכם הנאמן וקובץ קטן של מתרגמים ועורכים נבחרים אחרים ברחבי העולם – קיבלתי אתמול את הכלי אשר יאפשר לי לצאת לחופשות של ממש, ולא חופשות של כאילו שבהן אשת”ח צועקת עליי לעזוב את הלפטופ ולצאת איתה לראות אתרים או סתם לנפוש כמו שצריך על החוף .
מתרגמים רבים רואים בתרגום מכונה את המפתח לשיפור התפוקה בעבודתם, אך כפי שהסברתי כבר בהזדמנות אחרת, בתרגום מעברית 
במיוחד, הבעייתיות בתרגום מכונה היא כזו שהיא יכולה להכשיל את המטרה.
אבל ישנו כלי ממוחשב אחר, שלא מרבים לדבר עליו משום מה, שכן יכול לשפר פלאים את קצב העבודה, לפחות עם טקסטים מסוגים מסויימים – וזהו היכולת של מחשבים היום (או לפחות, של מקינטושים, כמו זה שיש לי), להדפיס טקסטים מהכתבה בע”פ לתוך המיקרופון. עד לפני כשנתיים, ידעתי על תוכנות כאלו, אך הנחתי שצריך לקנות אותן במיוחד, ושהן יקרות, ומצריכות ׳אימון׳ רב לקבלת דיוק – עד שבני הבכור הצביע על כך שהיכולת עכשיו מובנית בתוך מערכת ההפעלה של המקינטוש, והדיוק שלה הוא מצויין.
אז ניסיתי, ובאמת, רמת הדיוק היא מדהימה – די והותר לשימוש מעשי בשעת תרגום – ואפילו לא הצריכה אימון מיוחד.
עוד מנפלאות התרגום באמצעות מילון בלבד:
תיירים בוודאי יתהו על המשמעות הפילוסופית של שלט זה זמן רב אחרי שובם לחו”ל (בהנחה, כמובן שהם חוזרים בשלום מהים). בתודה לג׳ייקוב ריצ׳מן).