לא באמת מחמאה

אחד מידידיי הטובים, שפרש לאחרונה מההנהלה הבכירה של אחד הבנקים הגדולים בארץ, סיפר לי לפני זמן מה על מקרה שקרה שכשנשלח לפני שנים עם קבוצה של עמיתיו לבנק youth-leave-it-to-beaver-wise-guyלקורס בארה”ב.

הקורס התנהל, מטבע הדברים, באנגלית, ובאחד השיעורים, בתשובה לשאלה של המדריך, אחד מהחבורה (לא ידידי, רחמנא ליצלן)  זרק איזו תשובה שנראתה לו שנונה,והצחיקה את כולם – אבל לא את המדריך, שנעץ בו מבט, ואמר לו:

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מלך המערבולת

hqdefault

אתם בטוחים שקוראים לו ׳שזר׳?

באמצע שנות השבעים שודר בארץ פרק בסידרת הבלש הפופולרית, ׳איירונסייד׳, שבו קרבן הרצח היה אקדמאי ישראלי, בשם ׳דר שזר׳.

אני זוכר איך צחקנו במשפחתי על כך שבניסיונם לתת לדמות שם ישראלי – אבל לא משהו ידוע או נפוץ מדיי כמו ׳דיין׳ או ׳מאיר׳ – חיפשו המפיקים האמריקאיים ומצאו את שמו של נשיא המדינה דאז (בזמן הפקת הפרק), זלמן שזר – מבלי להבין שמו היה ייחודי לו, ונשמע מלאכותי בעליל לאוזן ישראלית  (ולא בכדי, שהרי הוא נגזר מראשי התיבות של שמו המלא לפני עלייתו ארצה: שניאור זלמן רובשוב.

הלקח המתבקש ראוי לציון ע”י כל סופר השואף לתת שמות מתקבלים על הדעת לדמויות בארצות זרות.

להמשיך לקרוא

פספוסים היסטוריים

בימים אלה אני מסיים תרגום של ספרה המקיף והמאיר-עיניים של פרופ׳ נורית יערי על תולדות התיאטרון הישראלי, שבמהלכו נתקלתי,
מטבע הדברים, בתרגומים שנעשו לטקסט ולשמות של מחזות שונים. מרביתם בסדר ולא בעייתיים, אבל ישנם גם כמה פספוסים שבהזדמנות זאת הייתי רוצה להצביע עליהם, ולהציע אלטרנטיבות טובות יותר. המשותף לכולם: חוסר ניצול של מטבעות לשון או אסוציאציות תרבותיות קיימות באנגלית – תופעה שהיא בבסיס ההבדל בין אנגלית לבין ׳תרגומית׳.

להמשיך לקרוא

המדינה זה אנחנו

350px-europe_map_de_2

בעברית המונח המקובל לציון ישות לאומית עצמאית היא ׳מדינה׳. דוגמא טיפוסית

בין המאה ה-16 למאה ה-20, מדינות אירופאיות שלטו לסירוגין באמריקה, רוב אפריקה, אוקיאניה וכן בחלקים גדולים של אסיה.

להמשיך לקרוא

שגוי במכוון

1160527_deliberately_wrong

 בנעוריי, תמיד הרשים אותי איך הקריינים ברדיו ובטלווזיה – ואנשי תקשורת בכלל – הקפידו ליישר קו עם ההנחיות של האקדמיה ללשון. המשמעת חלה גם על תוכניות ילדים, בהן העברית תמיד היתה צחה, כאילו שיקפו ארץ דוברת-עברית אחרת שבה לא אמרו ׳סנדוויצ׳ים׳ אלא ׳כריכים׳,  ודיברו במילרע במקום במלעיל של שפת יום-יום (׳שרה מרעננה אכלה בננה וגלידה ונסעה להרצליה בשעה ארבע׳).

להמשיך לקרוא

תופעת הגולדסטאר

0000377_580

d0036058_4a4881faa671b-4000524669-1516115907437.gif

׳גולדסטאר׳, כידוע, הוא שם של בירה ישראלית שהושקה לראשונה ב–1950. הוא גם שם של חברת אלקטרוניקה שנוסדה שמונה שנים אחר-כך בדרום קוריאה.

המשותף לשני מותגים אלה הוא הרעיון שאם ׳זהב׳ ו׳כוכב׳ הם דברים נחשקים, אז חיבורם למילה אחת – בתרגום לאנגלית – בוודאי יהווה מותג טוב בארצות דוברות-אנגלית.

להמשיך לקרוא

לשקול היטב לפני השימוש

למן תחילת המפעל הציוני, ראשי היישוב ומדינת ישראל העדיפו לראות את עצמם חלק מהעולם המערבי ואפילו, היכן שאפשר, כשלוחה של אירופה. מפתיע, אם כן, שהחינוך בארץ מתמקד באופן כ”כ אקסלוסיבי בלימודי יהדות, ולא חושפת בפני ילדינו אפילו טפח מההיסטוריה הנוצרית, שהיא בבסיס השקפת העולם של כל ילידי אירופה וצפון-אמריקה. התוצאה היא שמזה כמה דורות, ישראלים גדלים בלי שום מודעות או רגישות למושגי יסוד של מי שהם רואים כאחיהם במערב.

אין לך דוגמא טובה יותר לכך מאשר הבחירה בשם למטבע החדש שהחליף את הלירה בסוף שנות השבעים. יכלו לבחור בכל מיני שמות המצויים בתנ”ך או בתקופת בית שני – כגון כיכר, מעה, מינה, סלע*– אבל בחרו דווקא ב׳שקל׳.

להמשיך לקרוא