הלחמניה (או: המיקום אומר הכל)

1160624-gorilla-and-bun

בעריכה או בתרגום, אני מוצא את עצמי לעיתים קרובות מתקן את המיקום של מילות קישור כגון ׳גם׳, או ׳רק׳.

אני עושה זאת לא מתוך קטנוניות, חלילה, אלא משום שהמיקום של מילים כאלו הוא קריטי, כי כל מיקום מביא למשמעות אחרת. דוגמא קלאסית הניתנת בלימודי הבעה באנגלית להמחשת תופעה זו היא המשפט:

Only the bishop gave the gorilla the bun

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

אל נא תכסח פעמיים

1160429_mowing_twiceבביתנו מזה שבע שנים, נתברכנו בחצר גדולה יחסית – כדונם אדמה מישורית, שרובה דשא, המושקית היטב כל השנה.

אולם, ברכה – ועָמָל בצידה.

אשת”ח נהנית מטיפול בערוגות הפרחים וגינת הירק – אבל אני והבנים אחראים לכיסוח הדשא, מלפנים ומאחור. וכשיש לך דונם דשא לכסח, עם מכסחת ידנית (חשמלית, עם כבל שצריך להזהר לא לכסח אותו גם), בלי טרקטורון – ובאביב במיוחד, כשהדשא גדל בקצב המצריך כיסוח מדי שבוע – אתה לומד מהר מאד להתייעל בכיסוח.

הלקח העיקרי: אל-נא תכסח פעמיים (את אותו הדשא). להמשיך לקרוא

תראי אימא – בלי ידיים!

1160415_ontheonehandלאחרונה קראתי שטהרני לשון בארץ מבכים על כך שאנשים מקצרים את הביטויים ׳מחד גיסא׳ ו׳מאידך גיסא׳ לקיצוריהם – ׳מחד׳, ו׳מאידך׳.
ההתנגדות לכך היא משום שהמילה ׳גיסא׳ פירושה ׳הצד׳, ולכן יוצא שהקיצורים הללו פירושם ׳מאֶחָד׳, ו׳מאחֶר׳, בהתאמה – שהם חסרי משמעות בפני עצמם. אעפ”י שרובנו ידענו במעורפל א ניחשנו ש׳גיס׳ בארמית זה ׳צד׳, טוב שיש מי שמזכיר לנו זאת במפורש, ע”מ שנוכל לתקן את עצמנו להבא.

להמשיך לקרוא

היזהרו מנזי”זים

1151205_gigoמטבע הדברים, כשכותבים עבודה אקדמית, הרבה (אם לא מרבית) חומר הרקע הוא באנגלית או שפה לועזית אחרת.  חשוב, אם כן, להבין את מה שקוראים, שכן אחרת יש סכנה של מה שמכונה באנגלית

GIGO (Garbage In, Garbage Out

כלומר ׳נכנס זבל, יוצא זבל׳ (נזי”ז) – העקרון שאם מזינים קֶלֶט שגוי, אז קרוב לוודאי שגם הפֶלֶט יהיה כך. רוצה לומר, אם במהלך המחקר שערכתם בנושא שאתם כותבים עליו, קראתם משהו שאתם חושבים שהבנתם, אבל זה נשמע קצת מוזר – תחקרו עוד קצת, לבל ייצא נזי”ז כשתיגשו לפרסם את החומר שלכם  באנגלית, ותעמידו את המתרגם בפני אתגר הדומה לפתירת תשבץ.

להמשיך לקרוא

לא על מנת

In order toאחד הדברים שעורכי בטאונים מקצועיים (אקדמיים לא-אקדמיים) מחפשים ומעריכים במאמרים שהם מקבלים – והתכונה החשובה ביותר אחרי בהירות – הוא הערכה לכתיבה ׳רזה׳: ׳תראה איזה יופי של כתיבה׳, אימי ומורתי ז”ל (מתרגמת ועורכת מקצועית מהמעלה הראשונה) היתה מראה לי לפעמים כשהתפלאה מכתיבה משובחת במיוחד של מישהו (בעברית או באנגלית): ׳אין פה גרם אחד של שומן…׳

׳שומן׳ בהקשר זה פירושו מילים, ביטויים, או משפטים שלמים שאינם נחוצים, ואפילו גורעים מהמסר. אחד הביטויים הנפוצים ביותר מסוג זה (גם אצל דוברי אנגלית) הוא

in order to

שפירושו ׳על-מנת׳. לדוגמא:

להמשיך לקרוא

בתחביר גרמני לא להשתמש

בעקבות ביקורו בגרמניה בסוף שנות השבעים של המאה התשע-עשרה, העיר מארק טוויין:

כשגרמני משכיל צולל לתוך משפט, לא תראה אותו שוב עד שיגיח בקצה השני של האוקיינוס האטלנטי, עם הפועַל נעוץ בין שיניו

 אלפי הישראלים שבחרו להשתקע בברלין בשנים האחרונות יוכלו בוודאי להעיד על כך.

להמשיך לקרוא

פארטײשט אוּן פארבעסערט

1150612-sonnets-yiddishהאגדה מספרת (ומרוב שממחזרים אותה, קשה לדעת אם היא נכונה או לא), שבעמוד השער של תרגום מסויים של כתבי שייקספיר ליידיש, התנוססה התת–כותרת, ׳פארטיישט אוּן פארבעסערט׳ – דהיינו, ׳מתורגם ומשופר׳.
הסיפור מצחיק, כמובן, כי הרעיון שמתרגם כלשהו, טוב ככל שיהיה, יוכל ׳לשפר׳ את שייקספיר, הוא יומרני, בהמעטה. אולם, כשמדובר בפרי עטם של בני-תמותה אחרים, פעמים רבות יש מקום לשיפור, כי לא כל אדם שהוא מומחה בתחום המקצועי הוא בהכרח גם טוב באותה מידה בניסוח נהיר וקולח.
כבר בתחילת דרכי בתור מתרגם מקצועי, לפני כעשרים שנה, שאלתי את אימי ז’’ל, המתרגמת והעורכת יעל לוטן, שלימדה אותי את רוב מה שאני יודע היום בתחום, כיצד לטפל בטקסט שזקוק לשיפור או תיקון הניסוח – האם לתרגם אותו כלשונו, או לשפר.
׳אני משפרת,׳ היא אמרה לי בנחרצות. ’זאת אחת הסיבות שבאים אליי, ולא למתרגמים אחרים.׳

להמשיך לקרוא

הפיל שבחדר

בעבודתי מול לקוחות בשנים האחרונות, אני מודע תמיד לנוכחותו של יצור אפור עם חדק ארוך, שהתחיל קטן למדיי וחמוד, אך גדֵל עם השנים למימדים שכבר לא ניתן להתעלם ממנו – ובכ’”ז איש לא מזכיר אותו או שואל עליו. אני מדבר, כמובן, על

Google Translate

image

על הפרוייקט של גוּגל טראנסלייט נודע לי לראשונה ב–2008, ממאמר על הבלשן פראנץ יוסף אוֹך, שגוּייס כמה שנים לפני-כן ע”י גוגל לפתח את המערכת אחרי שזכה בפרס ראשון בתחרות לתרגום מכונה (המונח הרשמי ל׳תרגום ע”י מחשב׳), שנערכה בחסות סוכנות מיזמי המחקר המתקדם של משרד ההגנה האמריקאי ב–2003. השיטה של אוֹך מתבססת על ניתוח סטטיסטי של מאגר גדול של טקסטים, במקום על כללים, כפי שהיה מקובל עד אז בתוכנות תרגום אחרות. מכאן הקשר הטבעי לגוּגל, המחזיק במאגר ענק של טקסטים ברוב שפות העולם. למטרה זו, גוּגל טראנסלייט משתמש בראש ובראשונה בטקסטים בפרסומים של האו”ם, בכל שש השפות הרשמיות.

להמשיך לקרוא

עברי, דבר אנגלו-סקסית!

לאחרונה, כמחקר רקע לפרוייקט כתיבה משלי, חזרתי לקרוא מחדש את סיפורי שרלוק הולמס. משפטים כגון

Our prisoner's furious resistance did not apparently indicate any ferocity in his disposition towards ourselves.

או

I assented gladly, and we all descended together.

העלו חיוך על שפתיי, כי הם טיפוסיים למה שנחשב בתקופה הוויקטוריאנית כאנגלית ׳טובה׳, כי היא השתמשה הרבה במילים לטיניות ארוכות. הסיבה שסגנון זה הוערך אז היא משום שילדי האליטות דאז חונכו בבתי’’ס פרטיים, שבהם היה דגש רב על לימודי לטינית ויוונית. אך בפרוס התקופה האדווארדיאנית בתחילת המאה העשרים, התחילה מגמה של התרחקות מסגנון ויקטוריאני לכיוון סגנון בהיר יותר, שהתבטא בין השאר בהעדפה של מילים אנגלו-סקסיות קצרות, במקום לטיניות ארוכות. (אני אומר ׳בין השאר׳, כי יש לכך גם מרכיבים אחרים, שעליהם נדבר בגליונות הבאים.)

להמשיך לקרוא