לשקול היטב לפני השימוש

למן תחילת המפעל הציוני, ראשי היישוב ומדינת ישראל העדיפו לראות את עצמם חלק מהעולם המערבי ואפילו, היכן שאפשר, כשלוחה של אירופה. מפתיע, אם כן, שהחינוך בארץ מתמקד באופן כ”כ אקסלוסיבי בלימודי יהדות, ולא חושפת בפני ילדינו אפילו טפח מההיסטוריה הנוצרית, שהיא בבסיס השקפת העולם של כל ילידי אירופה וצפון-אמריקה. התוצאה היא שמזה כמה דורות, ישראלים גדלים בלי שום מודעות או רגישות למושגי יסוד של מי שהם רואים כאחיהם במערב.

אין לך דוגמא טובה יותר לכך מאשר הבחירה בשם למטבע החדש שהחליף את הלירה בסוף שנות השבעים. יכלו לבחור בכל מיני שמות המצויים בתנ”ך או בתקופת בית שני – כגון כיכר, מעה, מינה, סלע*– אבל בחרו דווקא ב׳שקל׳.

Continue reading

Advertisements

לא קל וכומר

image

הרי לכם משפט תמים, לכאורה – בספר שקשור בכלל לאימוץ, ואינו נוגע לענייני דת.

באמצע המאה החל כומר בשם ברייס להעביר ילדים מניו יורק למערב ארצות הברית

 בבועת ”המדינה היהודית”, כומר הוא כומר, ולא עולה על דעתנו, אולי, שזה חשוב לאיזו כנסיה הוא שייך. הרי בעברית, ”רב” הוא רב, בין אם הוא אורתודוקסי, חב’’ד, או (רחמנא ליצלן) קונסרבטיבי או רפורמי.

Continue reading