ברנדי וז׳וּטין

שיכתוב השמות של שירים עבריים לאנגלית לשיווק בחו”ל, כגון בחנות של אייטונס, הוא מקור בלתי-נדלה לפדיחות.

הנה אחת מהארכיון, מהסידרה ׳יאללה, תאלתר משהו׳…

1170428_brandy_and_jutene.jpg

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

בעיית המאגר

בימים אלה, אני קורא בהנאה את ספרו של אשכול נבו, ׳שלוש קומות׳. כהרגלי בקודש, הצצתי בעמוד השער הפנימי לראות מהו שם13 הספר באנגלית. אין קושי מיוחד בתרגום במקרה זה, וציפיתי, מן הסתם, שהתרגום יהיה

The Three Stories

 במיוחד לאור העובדה שהספר הוא לא רק על שלוש קומות בבניין מגורים, אלא גם שלושה סיפורים (משחק מילים שאיננו אפשרי אפילו במקור).

אך לא היא. מסיבות השמורות לסופר או למו”ל, כותר הספר באנגלית, מסתבר, הוא

The Reasonable Person

לך תבין. (עוד תוספת לרשימת ה׳פספוסים היסטוריים׳)

להמשיך לקרוא

אם חשבתם שאני מגזים

לפעמים אומרים לי שאני מפריז בהצבעה על טעויות שלדעת הדובר אינן חמורות כ”כ, או שרק גיקים של לשון כמוני שמים לב אליהן.

ובכן, להמחשת החומרה של פדיחות שנעשות לפעמים בחוצות בארץ בנוגע לאנגלית, וכמה שהן קופצות לעין של מבקר מחו”ל, הנה דוגמא של פדיחה בחו”ל ביחס לעברית (וגם לערבית): תמונה מתוך פרק א׳ בעונה השלישית של סידרת הטלוויזיה האמריקאית הנודעת, ׳הומלנד׳, שאני ואשת”ח התמכרנו אליה, אחרי שנים של הימנעות מכוונת:

להמשיך לקרוא

מלך המערבולת

hqdefault

אתם בטוחים שקוראים לו ׳שזר׳?

באמצע שנות השבעים שודר בארץ פרק בסידרת הבלש הפופולרית, ׳איירונסייד׳, שבו קרבן הרצח היה אקדמאי ישראלי, בשם ׳דר שזר׳.

אני זוכר איך צחקנו במשפחתי על כך שבניסיונם לתת לדמות שם ישראלי – אבל לא משהו ידוע או נפוץ מדיי כמו ׳דיין׳ או ׳מאיר׳ – חיפשו המפיקים האמריקאיים ומצאו את שמו של נשיא המדינה דאז (בזמן הפקת הפרק), זלמן שזר – מבלי להבין שמו היה ייחודי לו, ונשמע מלאכותי בעליל לאוזן ישראלית  (ולא בכדי, שהרי הוא נגזר מראשי התיבות של שמו המלא לפני עלייתו ארצה: שניאור זלמן רובשוב.

הלקח המתבקש ראוי לציון ע”י כל סופר השואף לתת שמות מתקבלים על הדעת לדמויות בארצות זרות.

להמשיך לקרוא

פספוסים היסטוריים

בימים אלה אני מסיים תרגום של ספרה המקיף והמאיר-עיניים של פרופ׳ נורית יערי על תולדות התיאטרון הישראלי, שבמהלכו נתקלתי,
מטבע הדברים, בתרגומים שנעשו לטקסט ולשמות של מחזות שונים. מרביתם בסדר ולא בעייתיים, אבל ישנם גם כמה פספוסים שבהזדמנות זאת הייתי רוצה להצביע עליהם, ולהציע אלטרנטיבות טובות יותר. המשותף לכולם: חוסר ניצול של מטבעות לשון או אסוציאציות תרבותיות קיימות באנגלית – תופעה שהיא בבסיס ההבדל בין אנגלית לבין ׳תרגומית׳.

להמשיך לקרוא

קרוב – אבל אין סיגר

בירידים  הפופולריים שנערכו בכל הזדמנות חגיגית לאורכה ולרוחבה של ארה”ב במאה close-but-no-cigarה–19 היה מקובל לתת סיגר לזוכים (הגברים
הבוגרים, מן הסתם) בתחרויות מסויימות בדוכנים. מי שהתקרב לזכייה אך לא ממש זכה היה מקבל תמיד טפיחה על הגב מהמנחה של התחרות, בליווי מחמאת-נחמה:

!Close – but no cigar

להמשיך לקרוא

הגודל כן קובע

אחד ההבדלים הפחות מדוברים בין הכתב העברי לכתב הלטיני הוא היעדר הבחנה בעברית בין אותיות גדולות לקטנות. התוצאה היא מודעוּת פחותה יותר בקרב ישראלים לחשיבות של שימוש נכון באותיות גדולות – וטעויות הגורמות לרושם שלילי בעיני קוראים זרים, הרבה מעבר למשוער עבור טעות לכאורה קטנה שכזו.

להמשיך לקרוא

פיוטי – אבל סתום

עוד מנפלאות התרגום באמצעות מילון בלבד:

1160429-DecreaseInAClosedSea

תיירים בוודאי יתהו על המשמעות הפילוסופית של שלט זה זמן רב אחרי שובם לחו”ל (בהנחה, כמובן שהם חוזרים בשלום מהים). בתודה לג׳ייקוב ריצ׳מן).