אין כמו גלידה

Sneakers[mywesternwall.net]

mywesternwall.net: מקור

– בטעם נעלי התעמלות* לגרום לך לרצות לצום. ׳

Continue reading

Advertisements

תודה, אני מוותר

Image

Potato-borax[mywesternwall.net]

(mywesternwall.net–בתודה ל)

למי שלא יודע, בּוֹראקְס (נתרן בּוֹרָאט) הוא סוג של מלח רעיל, שבעבר היה מקובל למטרות ניקוי ולחיטוי  בבית או בתעשיה (היום פחות, עם המודעות הגדולה יותר לשמירת הסביבה). בקיצור  – לא משהו שאתם רוצים לאכול – גם אם זה בטעם תפו”א.

 אחרי זה שלא יתפלאו למה אף תייר לא קונה…׳

טוקבק היא בעברית בלבד

1190614-Talkback.png

במודעה על הקרנת הסרט הישראלי המשובח, ׳תל-אביב על האש׳ בקנדה, נכתב שבסיום ההקרנה, ייערך ׳טוקבק׳ עם חוקר קולנוע מסויים. ניכר שהמודעה נוסחה ע”י יחצ”ן בארץ, שכן באנגלית המילה טוקבק היא מונח טכני בתקשורת הפנימית באולפן הקלטות בין הטכנאי לבין האמן המבצע, אשר מסיבות לא ברורות נבחרה לציין ׳תגובה׳ (או ׳תגובית׳, אליבא האקדמיה ללשון), בעברית של עידן האינטרנט, למשהו שמתפרסם אונליין. היא איננה מוּכרת מחוץ לאולפני הקלטות, ובוודאי שאיננה משמשת לציון ׳דיון׳ – שהיא המילה המתבקשת במקרה זה. 

לא פלא, איפוא, שבסוף ההקרנה, כולם הלכו הביתה – ולא היה לאותו חוקר קולנוע מישהו לטקבק איתו.  אולי להבא ישכילו לכתוב פשוט

a 30-minute discussion.

כל הנציגים שלנו עסוקים כרגע

מזה שמונה שנים, אני שומר סוד שמעטים יודעים עליו, אך מן הסתם לא ייגרם נזק אם* יוודע ברבים:

 אני הקול של חברת אייץ׳-פּי בארץ.

Continue reading

נהפוך הוא

1181130-btl_you_were_dismissed

עוד דוגמא למאמצים של ביטוח לאומי לחסוך את כספי הציבור ע”י שימוש בתרגום מכונה בגירסה האנגלית של אתר האינטרנט שלהם, במקום במתרגם מקצועי או לפחות דובר אנגלית אמיתי.

אחד מסימני ההיכר המובהקים של שליטה לקויה באנגלית היא חוסר המודעות של הדובר לחשיבות של היפוך הנושא והפועל בשאלה. בעברית אולי מותר, ואפילו מקובל, לשאול שאלות כמו משפטים רגילים, רק עם העלאת גובה הצליל בסוף המשפט לציון שאלה – לדוגמא: ׳אתה מרגיש בסדר?׳ או ׳אתם עומדים פה הרבה זמן?׳

Continue reading

תפסת מרובה לא תפסת

Frishiik

Freedom of Search בתודה ל–

נראה שמרוב רצון לעשות משחק מילים בהמרת שם המוצר מעברית לאנגלית, היצרנים במקרה זה התבלבלו.

הרעיון, ביסודו, היה טוב…

Continue reading

ברנדי וז׳וּטין

שיכתוב השמות של שירים עבריים לאנגלית לשיווק בחו”ל, כגון בחנות של אייטונס, הוא מקור בלתי-נדלה לפדיחות.

הנה אחת מהארכיון, מהסידרה ׳יאללה, תאלתר משהו׳…

1170428_brandy_and_jutene.jpg

Continue reading

בעיית המאגר

בימים אלה, אני קורא בהנאה את ספרו של אשכול נבו, ׳שלוש קומות׳. כהרגלי בקודש, הצצתי בעמוד השער הפנימי לראות מהו שם13 הספר באנגלית. אין קושי מיוחד בתרגום במקרה זה, וציפיתי, מן הסתם, שהתרגום יהיה

The Three Stories

 במיוחד לאור העובדה שהספר הוא לא רק על שלוש קומות בבניין מגורים, אלא גם שלושה סיפורים (משחק מילים שאיננו אפשרי אפילו במקור).

אך לא היא. מסיבות השמורות לסופר או למו”ל, כותר הספר באנגלית, מסתבר, הוא

The Reasonable Person

לך תבין. (עוד תוספת לרשימת ה׳פספוסים היסטוריים׳)

Continue reading

אם חשבתם שאני מגזים

לפעמים אומרים לי שאני מפריז בהצבעה על טעויות שלדעת הדובר אינן חמורות כ”כ, או שרק גיקים של לשון כמוני שמים לב אליהן.

ובכן, להמחשת החומרה של פדיחות שנעשות לפעמים בחוצות בארץ בנוגע לאנגלית, וכמה שהן קופצות לעין של מבקר מחו”ל, הנה דוגמא של פדיחה בחו”ל ביחס לעברית (וגם לערבית): תמונה מתוך פרק א׳ בעונה השלישית של סידרת הטלוויזיה האמריקאית הנודעת, ׳הומלנד׳, שאני ואשת”ח התמכרנו אליה, אחרי שנים של הימנעות מכוונת:

Continue reading

מלך המערבולת

Aside

hqdefault

אתם בטוחים שקוראים לו ׳שזר׳?

באמצע שנות השבעים שודר בארץ פרק בסידרת הבלש הפופולרית, ׳איירונסייד׳, שבו קרבן הרצח היה אקדמאי ישראלי, בשם ׳דר שזר׳.

אני זוכר איך צחקנו במשפחתי על כך שבניסיונם לתת לדמות שם ישראלי – אבל לא משהו ידוע או נפוץ מדיי כמו ׳דיין׳ או ׳מאיר׳ – חיפשו המפיקים האמריקאיים ומצאו את שמו של נשיא המדינה דאז (בזמן הפקת הפרק), זלמן שזר – מבלי להבין שמו היה ייחודי לו, ונשמע מלאכותי בעליל לאוזן ישראלית  (ולא בכדי, שהרי הוא נגזר מראשי התיבות של שמו המלא לפני עלייתו ארצה: שניאור זלמן רובשוב.

הלקח המתבקש ראוי לציון ע”י כל סופר השואף לתת שמות מתקבלים על הדעת לדמויות בארצות זרות.

Continue reading