זהירות – כתיבה ספיראלית

בשפת-דיבור, כישראלים, אנו גאים במנהגנו להתבטא בצורה ׳דוגרית׳, בלי כחל ושרק. מפתיע, אם כן, שדווקא בכתיבה יש לנו נטייה להאריך בדיבור, תוך שימוש רב במילים גדולות, מתוך אמונה מוטעית שכך דרוש בכתיבה ׳גבוהה׳.

Continue reading

Advertisements

על מקצב – ולמה זה חשוב

the-importance-of-changing-rhythm-in-martial-arts-training-300x231קיץ 1981, זמן קצר אחרי שחרורי מהשירות, היה חם במיוחד, ומתוך רצון לברוח מהחום, התגלגלתי בין השאר לנורווגיה, בה התכוונתי להשאר רק שבוע. אלא שהגורל רצה אחרת, ומצאתי את עצמי נשאר, בהזמנת המשפחה המארחת שלי, לכמה שבועות טובים. מאחר והילדים לא דיברו אנגלית (וגם ההורים לא כ”כ), נאלצתי ללמוד נורווגית בסיסית די מהר, למען התקשורת. לשמחתי, גיליתי שזה לא קשה כ”כ, מאחר ונורווגית (כמו כל השפות הסקנדינביות), שאובה מאותו מקור כמו החלק האנגלו-סקסוני של אנגלית, כך שמילים רבות, במיוחד הבסיסיות של השפה, דומות מאד, או זהות, בשינוי עיצור כזה או אחר. למשל, המשפט

Shall we go rowing and fishing?

הופך, בנורווגית, ל–

Skal vi gå roing og fiske?

(העיגול הקטן מעל אות מורֶה על היגוי כמו ׳אוֹ׳, כמו חולָם חסר ).

כשבועיים אחרי הגעתי, השליטה המוגבלת שלי בשפה הועמדה במבחן:…

Continue reading

אל נא תכסח פעמיים

1160429_mowing_twiceבביתנו מזה שבע שנים, נתברכנו בחצר גדולה יחסית – כדונם אדמה מישורית, שרובה דשא, המושקית היטב כל השנה.

אולם, ברכה – ועָמָל בצידה.

אשת”ח נהנית מטיפול בערוגות הפרחים וגינת הירק – אבל אני והבנים אחראים לכיסוח הדשא, מלפנים ומאחור. וכשיש לך דונם דשא לכסח, עם מכסחת ידנית (חשמלית, עם כבל שצריך להזהר לא לכסח אותו גם), בלי טרקטורון – ובאביב במיוחד, כשהדשא גדל בקצב המצריך כיסוח מדי שבוע – אתה לומד מהר מאד להתייעל בכיסוח.

הלקח העיקרי: אל-נא תכסח פעמיים (את אותו הדשא). Continue reading

תראי אימא – בלי ידיים!

1160415_ontheonehandלאחרונה קראתי שטהרני לשון בארץ מבכים על כך שאנשים מקצרים את הביטויים ׳מחד גיסא׳ ו׳מאידך גיסא׳ לקיצוריהם – ׳מחד׳, ו׳מאידך׳.
ההתנגדות לכך היא משום שהמילה ׳גיסא׳ פירושה ׳הצד׳, ולכן יוצא שהקיצורים הללו פירושם ׳מאֶחָד׳, ו׳מאחֶר׳, בהתאמה – שהם חסרי משמעות בפני עצמם. אעפ”י שרובנו ידענו במעורפל א ניחשנו ש׳גיס׳ בארמית זה ׳צד׳, טוב שיש מי שמזכיר לנו זאת במפורש, ע”מ שנוכל לתקן את עצמנו להבא.

Continue reading

צנזר, צנזר

החיים קצרים, ובאנגלית – כפי שכבר ציינתי בעבר – המסר דווקא עובר טוב יותר אם מקצרים ומפשטים את הניסוח.

הנה, אם כן, כמה דוגמאות לביטויים נפוצים שניתן וכדאי ברוב המקרים לקצר לתחליף קצר ו׳רזה׳ יותר:

Continue reading

לא על מנת

In order toאחד הדברים שעורכי בטאונים מקצועיים (אקדמיים לא-אקדמיים) מחפשים ומעריכים במאמרים שהם מקבלים – והתכונה החשובה ביותר אחרי בהירות – הוא הערכה לכתיבה ׳רזה׳: ׳תראה איזה יופי של כתיבה׳, אימי ומורתי ז”ל (מתרגמת ועורכת מקצועית מהמעלה הראשונה) היתה מראה לי לפעמים כשהתפלאה מכתיבה משובחת במיוחד של מישהו (בעברית או באנגלית): ׳אין פה גרם אחד של שומן…׳

׳שומן׳ בהקשר זה פירושו מילים, ביטויים, או משפטים שלמים שאינם נחוצים, ואפילו גורעים מהמסר. אחד הביטויים הנפוצים ביותר מסוג זה (גם אצל דוברי אנגלית) הוא

in order to

שפירושו ׳על-מנת׳. לדוגמא:

Continue reading

פארטײשט אוּן פארבעסערט

1150612-sonnets-yiddishהאגדה מספרת (ומרוב שממחזרים אותה, קשה לדעת אם היא נכונה או לא), שבעמוד השער של תרגום מסויים של כתבי שייקספיר ליידיש, התנוססה התת–כותרת, ׳פארטיישט אוּן פארבעסערט׳ – דהיינו, ׳מתורגם ומשופר׳.
הסיפור מצחיק, כמובן, כי הרעיון שמתרגם כלשהו, טוב ככל שיהיה, יוכל ׳לשפר׳ את שייקספיר, הוא יומרני, בהמעטה. אולם, כשמדובר בפרי עטם של בני-תמותה אחרים, פעמים רבות יש מקום לשיפור, כי לא כל אדם שהוא מומחה בתחום המקצועי הוא בהכרח גם טוב באותה מידה בניסוח נהיר וקולח.
כבר בתחילת דרכי בתור מתרגם מקצועי, לפני כעשרים שנה, שאלתי את אימי ז’’ל, המתרגמת והעורכת יעל לוטן, שלימדה אותי את רוב מה שאני יודע היום בתחום, כיצד לטפל בטקסט שזקוק לשיפור או תיקון הניסוח – האם לתרגם אותו כלשונו, או לשפר.
׳אני משפרת,׳ היא אמרה לי בנחרצות. ’זאת אחת הסיבות שבאים אליי, ולא למתרגמים אחרים.׳

Continue reading

עברי, דבר אנגלו-סקסית!

לאחרונה, כמחקר רקע לפרוייקט כתיבה משלי, חזרתי לקרוא מחדש את סיפורי שרלוק הולמס. משפטים כגון

Our prisoner’s furious resistance did not apparently indicate any ferocity in his disposition towards ourselves.

או

I assented gladly, and we all descended together.

העלו חיוך על שפתיי, כי הם טיפוסיים למה שנחשב בתקופה הוויקטוריאנית כאנגלית ׳טובה׳, כי היא השתמשה הרבה במילים לטיניות ארוכות. הסיבה שסגנון זה הוערך אז היא משום שילדי האליטות דאז חונכו בבתי’’ס פרטיים, שבהם היה דגש רב על לימודי לטינית ויוונית. אך בפרוס התקופה האדווארדיאנית בתחילת המאה העשרים, התחילה מגמה של התרחקות מסגנון ויקטוריאני לכיוון סגנון בהיר יותר, שהתבטא בין השאר בהעדפה של מילים אנגלו-סקסיות קצרות, במקום לטיניות ארוכות. (אני אומר ׳בין השאר׳, כי יש לכך גם מרכיבים אחרים, שעליהם נדבר בגליונות הבאים.)

Continue reading