בעברית, כידוע, יש מגוון רחב של אופציות לציון ׳אָבָל׳ בצורותיה השונות – כגון אך; אולם; ברם אולם; לעומת זאת; מאידך גיסא וכיו”ב.
שלא במפתיע, הוא הדין גם באנגלית – אלא ששם יש להיזהר, כי לא ניתן להחליף ביניהן בלי אבחנה: כל ׳אבל׳ במקומה הנכון:
לאור הקשיים שרבים מלקוחותיי נתקלים בהם ביצירת רשימות מקורות או ביבליוגרפיות ופירמוטן הנכון (וגם – אני מודה – משום שאני נהנה ממלאכה זו) – אני משיק כעת כשירות חדש, בנפרד משירות התרגום והעריכה – כלומר, ניתן להזמין רשימת מקורות או ביבליוגרפיה בלי קשר לעבודת תרגום או עריכה כלשהי.
נכון לעכשיו, אופציות הפירמוט הן:
בסידרת הטלוויזיה הקלאסית
The West Wing
מסוף שנות התשעים (המציגה נשיאות אמריקאית שונה מאד מזו של היום), יש סצינה מפורסמת באחד הפרקים, שבה הנשיא (בגילומו של מרטין שין), נכנס לחדר שבו נערך אירוע לכבודו, ושם לב שבין כל הנוכחים העומדים, יושבת אישה בשם ׳ד”ר ג׳נה ג׳ייקובס׳ המפורסמת בזכות תכנית אירוח שלה ברדיו המכונה על שמה (כולל התואר ׳דוקטור׳), שבה היא נותנת ייעוץ, מזווית נוצרית שמרנית, בענייני מוסר והתנהלות תקינה, בהתבסס על פסוקים בתנ”ך (במיוחד בספרי שמות, ויקרא, ודברים).
בעברית מקובל, כידוע, להשתמש בלשון זכר לציון אדם גנרי. האקדמיה אפילו מציינת זאת במפורש:
צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית. אנחנו אומרים בלשון זכר ‘גן ילדים’ (גם אם יש בו רוב של ילדות), ‘בית חולים’ ועוד, אבל כאשר הכוונה לנשים בלבד נוקטים לשון נקבה, כגון ‘בית יולדות’. במשפטים בעלי מבנה סתמי (דוגמת ‘כאן בונים’) ניאלץ לנקוט לשון זכר גם כאשר ברור שמדובר רק בנשים, כגון ‘איך יולדים ללא כאב’ (ולא ‘איך יולדות ללא כאב’).
גם באנגלית היה מקובל כך בעבר, אבל בעשורים האחרונים – מאז תנועת ׳שחרור האישה׳ של שנות הששים, וביתר שאת בשנים האחרונות, עם התגברות התביעה לשוויון זכויות לנשים בכל התחומים, כולל שכר, ומיצוי הדין במקרי תקיפה מינית – יש מגמה ברורה של הימענות מלשון זכר לתיאורים גנריים.
למילה העברית ׳להציע׳ יש מגוון תרגומים אפשריים באנגלית, בהתאם להקשר – וחשוב להבדיל ביניהם
בעברית, המילה ׳ייחודי׳ נפוצה מאד לתיאור עבודותיהם של אמנים, סופרים, ויוצרים אחרים. התרגום המילוני של ׳ייחודי׳ הוא
unique
אך שימו לב שבאנגלית מילה זו שמורה לתיאור דברים שהם באמת יחידים במינם, ולא סתם בעל מאפיינים ייחודיים. כך, למשל, ניתן לומר שישראל היא יוּניק (יחידה במינה) בכך שהיא המדינה היהודית היחידה בעולם – אך ייחודית במגוון נופיה (יש עוד ארצות כאלו). עבור המילה ייחודי, אם כן, במובן של משהו שמזוהה מיד עם בעליו, יש באנגלית מילה אחרת, יפה (ואם תרצו, ייחודית), שניתנת לשימוש בהקשר כלשהו, והיא:
distinctive
כתיבה אקדמית או עיתונאית היא הזדמנות טובה – אולי היחידה – להשתמש במגוון מונחים או ביטויים שאינם שגורים בשפה היומיומית, אבל מעשירים מאד את ההבעה, ויכולים לשדרג לכם את מאמריכם ולעשות טוב על הנשמה של עורכים ומו”לים (ממש כך). להלן מבחר מילים וביטויים האהובים עליי, שאני ממליץ לכלול בכתיבתכם, אם אינכם כבר עושים זאת:
בתקופת ילדותי בניו-יורק בשנות השישים, אם מישהו מהחבר׳ה היה מגיע לביה”ס עם חבילה של סוכריות קטנות, היינו מתאספים סביבו כמו להקת עורבים, ודוחקים בו שיחלוק אותן איתנו. רובנו היינו מסתפקים באחת או שתיים, אבל תמיד היה אחד שהיה מתחנן שההוא ייתן לו ׳כמה׳:
Aww, give us a few!
והתשובה הנצחית (שנאמרה תמיד בחריקת שיניים):
A few is two!
לאחרונה אחותי שלחה לי דוגמא של אתר ישראלי למזון לחיות מחמד, שבו תוּאר מוצר מסויים כ׳ארוחת עוף סלמון עם כבד׳. זה נשמע לה מוזר, אז הלכה ובדקה את נוסח המקור באנגלית, ואכן, כפי שחשדה, מסתבר שהוא תוּרגם מילולית, בלי הבחנה:
We combine humanely certified chicken, low-ash chicken meal, brown rice and North American farmed peas
שימו לב שבהקשרים כאלה (במיוחד בהיעדר המילה ׳אֵיי׳, המציינת אי-יידוע), המילה ׳מִיל׳ אין פירושה ׳ארוחה׳, אלא ׳גרגירים מיובשים של משהו טחון׳ – כלומר, מדובר כאן בגרגירים מיובשים של עוף טחון – לא בארוחות….
וכאילו להדגים תופעה זו של עברית סתומה בגלל אי-הבנת הלועזית (להלן, עסבּא”ל), בימים אלה נתבקשתי לתרגם טקסט נלווה לתערוכת ׳בהיר מאלף שמשות׳ שתיערך בקרוב בירושלים.
בעברית נוטים לכנות את הארץ שבירתה לונדון פשוט ׳אנגליה׳ – אולם יש להיזהר, כי זה לא תמיד נכון, ובתחומים מסויימים (כמו משפט, או חינוך, ספורט, ותרבות), חוסר דיוק בעניין זה יכול להעליב או, במקרה הגרוע, להטיל ספק בבקיאות המקצועית של הדובר.
