ההווה הנצחי של אִם ומתי

הנה עניין שאני רוצה לדבר עליו כבר הרבה זמן.

צורת העתיד באנגלית, כידוע, היא פשוטה להפליא: בניגוד לעברית ושפות רבות אחרות, אין הטיות מיוחדות של הפועל לשם כך, אלא פשוט מוסיפים לפניו את המילה

will

שמוצאה מהפועל הסקנדיבי

vil

שפירושה ׳רוצה׳.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

בניגוד לצפוי

1171117_datebarמדי פעם אני נתקל בשימוש לא נכון של מילה כזו או אחרת, שנובע מההבדל במשמעות המונח בעברית לבין זו של מה שנראה לכאורה כמקבילו באנגלית, או משינוי משמעות של מילה במעבר מצורה לשונית אחת לשניה (ראו משנה צורה, משנה משמעות). על אחדות ממילים אלו (המסומנות בכוכבית) כבר דיברתי בעבר והן ראויות לתזכורת; אחרות אולי לא שוות פוסט שלם, אז אספתי אותן עם הזמן וערכתי אותן בטבלה שלהלן, לפי הסדר ההיתקלות בהן.  ייתכן שאוסיף לטבלה זו ככל שאיתקל בעוד, אז כדאי אולי לפקוד אותה חדשות לבקרים:

רציתם לומר חשבתם אולי שזה שפירושו בעצם אבל צ”ל

להמשיך לקרוא

קיצורי קשר נכונים

לאחרונה קיבלתי מייל ממישהו שכלל בבחתימתו את מספרי הטלפון, הנייד, והפקס שלו.

כמנהג רבים, קיצר את התגיות של ׳טלפון׳ ו׳נייד׳ באנגלית – אלא שעשה זאת לא נכון.

1170906-qixurim.jpg

להלן אופציות נכונות לקיצור מילים כגון ׳טלפון׳, ׳נייד׳, ׳פקס׳*, אימייל, ואינטרנט

להמשיך לקרוא

קיצורים נכונים

לאחרונה קיבלתי מייל ממישהו שכלל בחתימתו את מספרי הטלפון, הנייד, והפקס שלו.

כמנהג רבים, קיצר את התגיות של ׳טלפון׳ ו׳נייד׳ באנגלית – אלא שעשה זאת לא נכון.

1170906-qixurim.jpg

להלן אופציות נכונות באנגלית לקיצור מילים כגון ׳טלפון׳, ׳נייד׳, ׳פקס׳*, אימייל, ואינטרנט

להמשיך לקרוא

סוגים שונים של סיום

לקראת סיום השנה האזרחית, ולבקשת אחת מקוראיי הנאמנות,  כמה מיליםRunners על סוגים שונים של לסיים באנגלית.

בעברית, כידוע, המילה ׳לגמור׳ קיבלה משמעות מינית שלא היתה לה בעבר, ושעודדה את השימוש בחלופות כגון ׳לסיים׳. גם באנגלית יש אלטרנטיבות רבות למילה המקובלת, אם כי לא בגלל קונוטציה שכזו (זה שמור לתרגום המילה ׳בא׳), אלא להתאמה להקשרים מסויימים. העיקריות שבהן, פחות או יותר לפי סדר השכיחות, הן כדלקמן

להמשיך לקרוא

לא באמת מחמאה

אחד מידידיי הטובים, שפרש לאחרונה מההנהלה הבכירה של אחד הבנקים הגדולים בארץ, סיפר לי לפני זמן מה על מקרה שקרה שכשנשלח לפני שנים עם קבוצה של עמיתיו לבנק youth-leave-it-to-beaver-wise-guyלקורס בארה”ב.

הקורס התנהל, מטבע הדברים, באנגלית, ובאחד השיעורים, בתשובה לשאלה של המדריך, אחד מהחבורה (לא ידידי, רחמנא ליצלן)  זרק איזו תשובה שנראתה לו שנונה,והצחיקה את כולם – אבל לא את המדריך, שנעץ בו מבט, ואמר לו:

להמשיך לקרוא

מלך המערבולת

hqdefault

אתם בטוחים שקוראים לו ׳שזר׳?

באמצע שנות השבעים שודר בארץ פרק בסידרת הבלש הפופולרית, ׳איירונסייד׳, שבו קרבן הרצח היה אקדמאי ישראלי, בשם ׳דר שזר׳.

אני זוכר איך צחקנו במשפחתי על כך שבניסיונם לתת לדמות שם ישראלי – אבל לא משהו ידוע או נפוץ מדיי כמו ׳דיין׳ או ׳מאיר׳ – חיפשו המפיקים האמריקאיים ומצאו את שמו של נשיא המדינה דאז (בזמן הפקת הפרק), זלמן שזר – מבלי להבין שמו היה ייחודי לו, ונשמע מלאכותי בעליל לאוזן ישראלית  (ולא בכדי, שהרי הוא נגזר מראשי התיבות של שמו המלא לפני עלייתו ארצה: שניאור זלמן רובשוב.

הלקח המתבקש ראוי לציון ע”י כל סופר השואף לתת שמות מתקבלים על הדעת לדמויות בארצות זרות.

להמשיך לקרוא

הגודל כן קובע

אחד ההבדלים הפחות מדוברים בין הכתב העברי לכתב הלטיני הוא היעדר הבחנה בעברית בין אותיות גדולות לקטנות. התוצאה היא מודעוּת פחותה יותר בקרב ישראלים לחשיבות של שימוש נכון באותיות גדולות – וטעויות הגורמות לרושם שלילי בעיני קוראים זרים, הרבה מעבר למשוער עבור טעות לכאורה קטנה שכזו.

להמשיך לקרוא

המדינה זה אנחנו

350px-europe_map_de_2

בעברית המונח המקובל לציון ישות לאומית עצמאית היא ׳מדינה׳. דוגמא טיפוסית

בין המאה ה-16 למאה ה-20, מדינות אירופאיות שלטו לסירוגין באמריקה, רוב אפריקה, אוקיאניה וכן בחלקים גדולים של אסיה.

להמשיך לקרוא