אל תקרא לי ׳דוקטור׳

tumblr_l7iaw20zHY1qajc4eo1_400בסידרת הטלוויזיה הקלאסית

The West Wing

מסוף שנות התשעים (המציגה נשיאות אמריקאית שונה מאד מזו של היום), יש סצינה מפורסמת באחד הפרקים, שבה הנשיא (בגילומו של מרטין שין), נכנס לחדר שבו נערך אירוע לכבודו, ושם לב שבין כל הנוכחים העומדים, יושבת אישה בשם ׳ד”ר ג׳נה ג׳ייקובס׳  המפורסמת בזכות תכנית אירוח שלה ברדיו המכונה על שמה (כולל התואר ׳דוקטור׳), שבה היא נותנת ייעוץ, מזווית נוצרית שמרנית, בענייני מוסר והתנהלות תקינה, בהתבסס על פסוקים בתנ”ך (במיוחד בספרי שמות, ויקרא, ודברים).

Continue reading

הם – גוף שלישי יחיד

בעברית מקובל, כידוע, להשתמש בלשון זכר לציון אדם גנרי. האקדמיה ללשון אפילו מציינת זאת במפורש:

צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית. אנחנו אומרים בלשון זכר ‘גן ילדים’ (גם אם יש בו רוב של ילדות), ‘בית חולים’ ועוד, אבל כאשר הכוונה לנשים בלבד נוקטים לשון נקבה, כגון ‘בית יולדות’. במשפטים בעלי מבנה סתמי (דוגמת ‘כאן בונים’) ניאלץ לנקוט לשון זכר גם כאשר ברור שמדובר רק בנשים, כגון ‘איך יולדים ללא כאב’ (ולא ‘איך יולדות ללא כאב’).

גם באנגלית היה מקובל כך בעבר, אבל בעשורים האחרונים – מאז תנועת ׳שחרור האישה׳ של שנות הששים, וביתר שאת בשנים האחרונות, עם התגברות התביעה לשוויון זכויות לנשים בכל התחומים, כולל שכר, ומיצוי הדין במקרי תקיפה מינית – יש מגמה ברורה של הימענות מלשון זכר לתיאורים גנריים.

Continue reading

כשמעט הופך לכמה

בחמש שנותיי כילד ביסודי בניו-יורק בשנות השישים, אם מישהו מהחבר׳ה היה מגיע לביה”ס עם חבילה של סוכריות קטנות, היינו מתקהלים סביבו כמו להקת עורבים, ודוחקים בו שיחלוק אותן איתנו. רובנו היינו מסתפקים באחת או שתיים, אבל תמיד היה אחד שהיה מתחנן שההוא ייתן לו ׳כמה׳:

Aww, give us a few!

והתשובה הנצחית (שנאמרה תמיד בחריקת שיניים):

A few is two!

Continue reading

השורשים האנגליים של עברית סתומה

 לאחרונה אחותי שלחה לי דוגמא של אתר ישראלי למזון לחיות מחמד, שבו תוּאר מוצר מסויים כ׳ארוחת עוף סלמון עם כבד׳. זה נשמע לה מוזר, אז הלכה ובדקה את נוסח המקור באנגלית, ואכן, כפי שחשדה, מסתבר שהוא תוּרגם מילולית, בלי הבחנה:

We combine humanely certified chicken, low-ash chicken meal, brown rice and North American farmed peas

שימו לב שבהקשרים כאלה (במיוחד בהיעדר המילה ׳אֵיי׳, המציינת אי-יידוע), המילה ׳מִיל׳ אין פירושה ׳ארוחה׳, אלא ׳גרגירים מיובשים של משהו טחון׳ – כלומר, מדובר כאן בגרגירים מיובשים של עוף טחון – לא בארוחות….

1180305_arukt_yof

Poster-03-212x300.jpg

וכאילו להדגים תופעה זו של עברית סתומה בעקבות אי-הבנת הלועזית (להלן,  עִסְבּאה”ל)בימים אלה נתבקשתי לתרגם טקסט נלווה לתערוכת ׳בהיר מאלף שמשות׳ שתיערך בקרוב בירושלים.

Continue reading

פחות רקע – יותר אור

כפי שהתרעתי בעבר, באנגלית נהוג לעיתים קרובות להשתמש בביטויים שונים ממקביליהם בעברית. במקרים מסויימים, הדבר נובע מכך שהמקבילה האנגלית (עבור מילים כגון ׳כאמור׳, או ׳מאידך׳) מסורבלת יותר; במקרים אחרים, זה משום שבאנגלית נהוג פשוט להשתמש במושג אחר (ראו, למשל ׳פחות מציאות, יותר נסיבות׳, ו׳מי מפחד מפרוטוקולים?׳).

הביטוי העברי המקובל ׳על רקע׳ הוא דוגמא לשתי התופעות הללו.

בעיקרון, למילה ׳רקע׳ יש שני תרגומים באנגלית:

background ו–  backdrop

Continue reading

סוגים של סבירות

בפוסט לפני שבועיים (ההווה הנצחי של אִם ומתי) דיברנו על ההחלטיות המובנית במילת העתיד ׳וויל׳ באנגלית, אז מתאים שהפעם נדבר על מקשתת הפעלים לציון דרגות שונות של סבירות.

בעברית מציינים סבירות באמצעות שלוש מילים עיקריות – יכול, עשוי, ועלול – כאשר ׳יכול׳ מציינת פוטנציה בלי ציון סבירות, ׳עשוי׳ ו׳עלול׳ פחות או יותר שוות בדרגת סבירות בינונית, ונבדלות בעיקר בכך ש׳עשוי׳ ד”כ מציינת דבר רצוי, ו׳עלול׳ בד”כ באה לציין משהו שלילי).

באנגלית, מבחר המילים לציון של סבירות קצת יותר גדול ומורכב.

Continue reading

ההווה הנצחי של אִם ומתי

הנה עניין שאני רוצה לדבר עליו כבר הרבה זמן.

צורת העתיד באנגלית, כידוע, היא פשוטה להפליא: בניגוד לעברית ושפות רבות אחרות, אין הטיות מיוחדות של הפועל לשם כך, אלא פשוט מוסיפים לפניו את המילה

will

שמוצאה מהפועל הסקנדיבי

vil

שפירושה ׳רוצה׳.

Continue reading

בניגוד לצפוי

1171117_datebarמדי פעם אני נתקל בשימוש לא נכון של מילה כזו או אחרת, שנובע מההבדל במשמעות המונח בעברית לבין זו של מה שנראה לכאורה כמקבילו באנגלית, או משינוי משמעות של מילה במעבר מצורה לשונית אחת לשניה (ראו משנה צורה, משנה משמעות). על אחדות ממילים אלו (המסומנות בכוכבית) כבר דיברתי בעבר והן ראויות לתזכורת; אחרות אולי לא שוות פוסט שלם, אז אספתי אותן עם הזמן וערכתי אותן בטבלה שלהלן, לפי הסדר ההיתקלות בהן.  ייתכן שאוסיף לטבלה זו ככל שאיתקל בעוד, אז כדאי אולי לפקוד אותה חדשות לבקרים:

Continue reading

סוגים שונים של קשר

shutterstock_16972870 בתחומים כגון סוציולוגיה, פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות, נהוג לבחון את היחס בין תופעות שונות כדי להתחקות אחר הקשרים ביניהן,  ולבחון אם ניתן כך לחזות מגמות עתידיות. בעברית, לשם כך, משתמשים במונחים כגון ׳יחס׳ (כמו ׳יחס ישיר׳ או ׳יחס הפוך׳), ו׳קשר׳ – אז טבעי לחשוב שבאנגלית המילה המתאימה היא

relationship או relation

Continue reading

טול קורה

בפוסט אורח בבלוג ׳אין מילים׳ שהועלה לרשת בימים אלה, מתפעל אביב פרץ – שעבר זה מכבר להתגורר בארה”ב – מכך שבאנגלית אין מילה מקבילה למילה ׳מוקפד׳, שבה רצה לציין את איכות האוכל במסעדה כלשהי שבה אכל.  מחבר הבלוג ׳אין מילים׳, המתרגם תומר בן-אהרון, מצטרף להתפעלותו של פרץ ומסכם בשביעות-רצון:

 בקיצור, אין סיבה לוותר על אף הזדמנות לומר לחברים אמריקאים “אין לכם מילה לזה”, ואם במקרה זה קורה בזמן ארוחה, אתם מוזמנים לזרות עוד קצת מלח על הפצעים ולהוסיף: “בתיאבון”.

2012_6_11_14_26_8

כל הכבוד. אך לפני שנטפח לעצמנו יותר מדיי על השכם, ראוי לזכור שגם אחרי יותר ממאה שנות תחיית השפה העברית, וחרף מאמציהם הראויים להערצה של אליעזר בן-יהודה ויורשיו באקדמיה לעברית לדורותיהם, בעברית עדיין חסרות עשרות מילים מובחנות לציון מושגים קצת יותר אלמנטריים מאשר ׳מוקפד׳.

להלן רשימה חלקית בלבד, בסדר שבו נתקלתי בהן תוך כדי תרגום ועריכה של עבודות שונות:

Continue reading