אל תקרא לי ׳דוקטור׳

tumblr_l7iaw20zHY1qajc4eo1_400בסידרת הטלוויזיה הקלאסית

The West Wing

מסוף שנות התשעים (המציגה נשיאות אמריקאית שונה מאד מזו של היום), יש סצינה מפורסמת באחד הפרקים, שבה הנשיא (בגילומו של מרטין שין), נכנס לחדר שבו נערך אירוע לכבודו, ושם לב שבין כל הנוכחים העומדים, יושבת אישה בשם ׳ד”ר ג׳נה ג׳ייקובס׳  המפורסמת בזכות תכנית אירוח שלה ברדיו המכונה על שמה (כולל התואר ׳דוקטור׳), שבה היא נותנת ייעוץ, מזווית נוצרית שמרנית, בענייני מוסר והתנהלות תקינה, בהתבסס על פסוקים בתנ”ך (במיוחד בספרי שמות, ויקרא, ודברים).

Continue reading

Advertisements

הם – גוף שלישי יחיד

בעברית מקובל, כידוע, להשתמש בלשון זכר לציון אדם גנרי. האקדמיה אפילו מציינת זאת במפורש:

צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית. אנחנו אומרים בלשון זכר ‘גן ילדים’ (גם אם יש בו רוב של ילדות), ‘בית חולים’ ועוד, אבל כאשר הכוונה לנשים בלבד נוקטים לשון נקבה, כגון ‘בית יולדות’. במשפטים בעלי מבנה סתמי (דוגמת ‘כאן בונים’) ניאלץ לנקוט לשון זכר גם כאשר ברור שמדובר רק בנשים, כגון ‘איך יולדים ללא כאב’ (ולא ‘איך יולדות ללא כאב’).

גם באנגלית היה מקובל כך בעבר, אבל בעשורים האחרונים – מאז תנועת ׳שחרור האישה׳ של שנות הששים, וביתר שאת בשנים האחרונות, עם התגברות התביעה לשוויון זכויות לנשים בכל התחומים, כולל שכר, ומיצוי הדין במקרי תקיפה מינית – יש מגמה ברורה של הימענות מלשון זכר לתיאורים גנריים.

Continue reading

כשמעט הופך לכמה

בבי”ס יסודי בניו-יורק בשנות השישים, אם מישהו מהחבר׳ה היה מגיע לביה”ס עם חבילה של סוכריות קטנות, היינו מתאספים סביבו כמובן, ודוחקים בו שיחלוק אותן איתנו. רובנו היינו מסתפקים באחת או שתיים, אבל תמיד היה אחד שהיה מתחנן שההוא ייתן לו ׳כמה׳:

!Aww, give us a few

Continue reading

השורשים האנגליים של עברית סתומה

 לאחרונה אחותי שלחה לי דוגמא של אתר ישראלי למזון לחיות מחמד, שבו תוּאר מוצר מסויים כ׳ארוחת עוף סלמון עם כבד׳. זה נשמע לה מוזר, אז הלכה ובדקה את נוסח המקור באנגלית, ואכן, כפי שחשדה, מסתבר שהוא תוּרגם מילולית, בלי הבחנה:

We combine humanely certified chicken, low-ash chicken meal, brown rice and North American farmed peas

שימו לב שבהקשרים כאלה (במיוחד בהיעדר המילה ׳אֵיי׳, המציינת אי-יידוע), המילה ׳מִיל׳ אין פירושה ׳ארוחה׳, אלא ׳גרגירים מיובשים של משהו טחון׳ – כלומר, מדובר כאן בגרגירים מיובשים של עוף טחון – לא בארוחות….

1180305_arukt_yof

Poster-03-212x300.jpg

וכאילו להדגים תופעה זו של עברית ייחודית שמקורה באי-הבנת הלועזית (להלן,  עישבּא”ל)בימים אלה נתבקשתי לתרגם טקסט נלווה לתערוכת ׳בהיר מאלף שמשות׳ שתיערך בקרוב בירושלים.

Continue reading

פחות רקע – יותר אור

כפי שהתרעתי בעבר, באנגלית נהוג לעיתים קרובות להשתמש בביטויים שונים ממקביליהם בעברית. במקרים מסויימים, הדבר נובע מכך שהמקבילה האנגלית (עבור מילים כגון ׳כאמור׳, או ׳מאידך׳) מסורבלת יותר; במקרים אחרים, זה משום שבאנגלית נהוג פשוט להשתמש במושג אחר (ראו, למשל ׳פחות מציאות, יותר נסיבות׳, ו׳מי מפחד מפרוטוקולים?׳).

הביטוי העברי המקובל ׳על רקע׳ הוא דוגמא לשתי התופעות הללו.

בעיקרון, למילה ׳רקע׳ יש שני תרגומים באנגלית:

background ו–  backdrop

Continue reading

סוגים של סבירות

בפוסט לפני שבועיים (ההווה הנצחי של אִם ומתי) דיברנו על ההחלטיות המובנית במילת העתיד ׳וויל׳ באנגלית, אז מתאים שהפעם נדבר על מקשתת הפעלים לציון דרגות שונות של סבירות.

בעברית מציינים סבירות באמצעות שלוש מילים עיקריות – יכול, עשוי, ועלול – כאשר ׳יכול׳ מציינת פוטנציה בלי ציון סבירות, ׳עשוי׳ ו׳עלול׳ פחות או יותר שוות בדרגת סבירות בינונית, ונבדלות בעיקר בכך ש׳עשוי׳ ד”כ מציינת דבר רצוי, ו׳עלול׳ בד”כ באה לציין משהו שלילי).

באנגלית, מבחר המילים לציון של סבירות קצת יותר גדול ומורכב.

Continue reading

ההווה הנצחי של אִם ומתי

הנה עניין שאני רוצה לדבר עליו כבר הרבה זמן.

צורת העתיד באנגלית, כידוע, היא פשוטה להפליא: בניגוד לעברית ושפות רבות אחרות, אין הטיות מיוחדות של הפועל לשם כך, אלא פשוט מוסיפים לפניו את המילה

will

שמוצאה מהפועל הסקנדיבי

vil

שפירושה ׳רוצה׳.

Continue reading

בניגוד לצפוי

1171117_datebarמדי פעם אני נתקל בשימוש לא נכון של מילה כזו או אחרת, שנובע מההבדל במשמעות המונח בעברית לבין זו של מה שנראה לכאורה כמקבילו באנגלית, או משינוי משמעות של מילה במעבר מצורה לשונית אחת לשניה (ראו משנה צורה, משנה משמעות). על אחדות ממילים אלו (המסומנות בכוכבית) כבר דיברתי בעבר והן ראויות לתזכורת; אחרות אולי לא שוות פוסט שלם, אז אספתי אותן עם הזמן וערכתי אותן בטבלה שלהלן, לפי הסדר ההיתקלות בהן.  ייתכן שאוסיף לטבלה זו ככל שאיתקל בעוד, אז כדאי אולי לפקוד אותה חדשות לבקרים:

רציתם לומר חשבתם אולי שזה שפירושו בעצם אבל צ”ל

Continue reading

קיצורי קשר נכונים

לאחרונה קיבלתי מייל ממישהו שכלל בבחתימתו את מספרי הטלפון, הנייד, והפקס שלו.

כמנהג רבים, קיצר את התגיות של ׳טלפון׳ ו׳נייד׳ באנגלית – אלא שעשה זאת לא נכון.

1170906-qixurim.jpg

להלן אופציות נכונות לקיצור מילים כגון ׳טלפון׳, ׳נייד׳, ׳פקס׳*, אימייל, ואינטרנט

Continue reading

סוגים שונים של קשר

shutterstock_16972870 בתחומים כגון סוציולוגיה, פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות, נהוג לבחון את היחס בין תופעות שונות כדי להתחקות אחר הקשרים ביניהן,  ולבחון אם ניתן כך לחזות מגמות עתידיות. בעברית, לשם כך, משתמשים במונחים כגון ׳יחס׳ (כמו ׳יחס ישיר׳ או ׳יחס הפוך׳), ו׳קשר׳ – אז טבעי לחשוב שבאנגלית המילה המתאימה היא

relationship או relation

Continue reading