דע את קופך

בעבר דיברתי על הצורך לעשות הבחנה בכתיבתכם בין מקפים שונים, ו(להבדיל), כמרים.

הפעם – בהמשך עקיף לעניין מיני בע”ח (ראו  שמות מדעיים והצגתם) – אני רוצה לדבר על קופים, לאחר שנתקלתי לאחרונה במאמר ביקורת על תערוכה של אמן ישראלי כלשהו, שבו צויין שהאמן צייר דיוקנאות ריאליסטיים ומאד מפורטים של ׳קופים׳ אשר צויידו במכחולים וצבעים בגן חיות כלשהו בארה”ב וציירו ציורים אבסטרקטיים.

פעם אחרי פעם, המאמר דיבר על ׳קופים׳ בהכללה –  ׳פני קופים׳,  ׳דיוקנאות קופים׳,  ׳תופעת הקופים המציירים׳, וכיו”ב  – בלי לציין אף פעם באילו קופים מדובר.

דע את קופך

כולם היו קופיי

Continue reading

זהירות עם הבטון

אחד היתרונות בעבודתי כמתרגם ועורך הוא שאני נחשף לחומר רב שנכתב ע”י מחברים רבים מתחומים שונים, ולכן יכול להבחין במגמות לשוניות שצצות ועולות פתאום, מבלי סיבה הנראית לעין.  אחת המגמות הללו שעלו בשנים האחרונות – במיוחד בשנה-שנתיים האחרונות, משום מה – היא השימוש הגובר במילה ׳קונקרטי׳ – כגון: ׳

Continue reading

סוגים של פיקוח

220px-Observe_and_reportב–2009 יצא לאקרנים סרט בכיכובו של השחקן הקנדי-יהודי סת׳ רוגן, בשם

Observe & Report

אם לא יצא לכם לראות אותו, כנראה שלא הפסדתם הרבה (גם אני לא ראיתי), שכן הביקורות עליו היו פושרות-מינוס – הגם שהיה ברור שזה מיחזור של הרעיון של סרט קודם ויותר מוצלח, של קווין ג׳יימס, גם הוא על מעלליו של שומר קניון.

Continue reading

חברים כוזבים

rhino-and-triceratopsלפני שנים, אשת”ח ואני הזמנו לביתנו ידיד צרפתי למסיבה שערכנו לחברים. שעתיים לפני המועד, הוא התקשר והתנצל שלא יוכל להגיע מסיבה כלשהי. להבעת צערו על כך שביטל את השתתפותו ברגע האחרון, אמר:

I am desolated.

וצחקתי, כי הוא תרגם מילולית מהצרפתית

Je suis désolé

שפירושו פשוט ׳אני מצטער׳  – ואילו מה שאמר באנגלית הוא שחָרָב עליו עולמו מרוב צער.

Continue reading

המרחב המעומעם כפול קצוות

*ארוחת בוקר של כלב

כשכתבתי לראשונה על תופעת העִסְבּאה”ל (עברית סתומה בעקבות אי-הבנת הלועזית), לא תיארתי לעצמי שאוכל להביא עוד שלל דוגמאות כ”כ מהר. אך עם התרחבות השימוש בתרגום מכונה, נראה שהתופעה הולכת ומתפשטת, ועל-כן יש לעמוד על המשמר יותר מבעבר. הנה עוד דוגמאות שנתקלתי בהן רק בחודשים האחרונים במאמרים שונים (בעיקר, משום מה, בתחום ביקורת אמנות):׳:

Continue reading

מילים שלא נס ריחן

51bA2BzoqsAL._SY445_לפני מספר שנים יצא סרט בכיכובו של אל פצ׳ינו שאולי יצא לכם לראות

The Scent of a Woman

בעברית השכילו לתרגם את שמו ׳ניחוח אישה׳ – וטוב שכך, שכן אעפ”י שעל טעם ועל ריח אין להתווכח, אין עוררין על המשמעויות השונות הנלוות למקבילות השונות למילה ׳ריח׳ באנגלית. כל מילה והקונוטציה שלה  – ושימוש לא נכון יכול לעורר גיחוך  – אז שימו לב (לפי סדר השכיחות):

Continue reading

הכירו את העתיד המותנה

קוראיי הקבועים יזכרו, אולי, את הפוסט שלי לפני כשנה (ראו: ההווה הנצחי של אִם ומתי) על היחס המיוחד באנגלית לצורת העתיד.  בעיקרון, אמרנו שמילת העתיד,

will

שמורה באנגלית אך ורק להתרחשות עתידית מובטחת, ללא עוררין.  ומה, אם כן, לגבי התרחשויות עתידיות שאינן מובטחות, אלא רק סבירות, או צפויות? לכך, שמורה צורת העתיד המותנה, המסומנת ע”י המילה

would

Continue reading

אל תקרא לי ׳דוקטור׳

tumblr_l7iaw20zHY1qajc4eo1_400בסידרת הטלוויזיה הקלאסית

The West Wing

מסוף שנות התשעים (המציגה נשיאות אמריקאית שונה מאד מזו של היום), יש סצינה מפורסמת באחד הפרקים, שבה הנשיא (בגילומו של מרטין שין), נכנס לחדר שבו נערך אירוע לכבודו, ושם לב שבין כל הנוכחים העומדים, יושבת אישה בשם ׳ד”ר ג׳נה ג׳ייקובס׳  המפורסמת בזכות תכנית אירוח שלה ברדיו המכונה על שמה (כולל התואר ׳דוקטור׳), שבה היא נותנת ייעוץ, מזווית נוצרית שמרנית, בענייני מוסר והתנהלות תקינה, בהתבסס על פסוקים בתנ”ך (במיוחד בספרי שמות, ויקרא, ודברים).

Continue reading

הם – גוף שלישי יחיד

בעברית מקובל, כידוע, להשתמש בלשון זכר לציון אדם גנרי. האקדמיה אפילו מציינת זאת במפורש:

צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית. אנחנו אומרים בלשון זכר ‘גן ילדים’ (גם אם יש בו רוב של ילדות), ‘בית חולים’ ועוד, אבל כאשר הכוונה לנשים בלבד נוקטים לשון נקבה, כגון ‘בית יולדות’. במשפטים בעלי מבנה סתמי (דוגמת ‘כאן בונים’) ניאלץ לנקוט לשון זכר גם כאשר ברור שמדובר רק בנשים, כגון ‘איך יולדים ללא כאב’ (ולא ‘איך יולדות ללא כאב’).

גם באנגלית היה מקובל כך בעבר, אבל בעשורים האחרונים – מאז תנועת ׳שחרור האישה׳ של שנות הששים, וביתר שאת בשנים האחרונות, עם התגברות התביעה לשוויון זכויות לנשים בכל התחומים, כולל שכר, ומיצוי הדין במקרי תקיפה מינית – יש מגמה ברורה של הימענות מלשון זכר לתיאורים גנריים.

Continue reading

כשמעט הופך לכמה

בתקופת ילדותי בניו-יורק בשנות השישים, אם מישהו מהחבר׳ה היה מגיע לביה”ס עם חבילה של סוכריות קטנות, היינו מתאספים סביבו כמו להקת עורבים, ודוחקים בו שיחלוק אותן איתנו. רובנו היינו מסתפקים באחת או שתיים, אבל תמיד היה אחד שהיה מתחנן שההוא ייתן לו ׳כמה׳:

Aww, give us a few!

והתשובה הנצחית (שנאמרה תמיד בחריקת שיניים):

A few is two!

Continue reading