השורשים האנגליים של עברית סתומה

 לאחרונה אחותי שלחה לי דוגמא של אתר ישראלי למזון לחיות מחמד, שבו תוּאר מוצר מסויים כ׳ארוחת עוף סלמון עם כבד׳. זה נשמע לה מוזר, אז הלכה ובדקה את נוסח המקור באנגלית, ואכן, כפי שחשדה, מסתבר שהוא תוּרגם מילולית, בלי הבחנה:

We combine humanely certified chicken, low-ash chicken meal, brown rice and North American farmed peas

שימו לב שבהקשרים כאלה (במיוחד בהיעדר המילה ׳אֵיי׳, המציינת אי-יידוע), המילה ׳מִיל׳ אין פירושה ׳ארוחה׳, אלא ׳גרגירים מיובשים של משהו טחון׳ – כלומר, מדובר כאן בגרגירים מיובשים של עוף טחון – לא בארוחות….

1180305_arukt_yof

Poster-03-212x300.jpg

וכאילו להדגים תופעה זו של עברית ייחודית שמקורה באי-הבנת הלועזית (להלן,  עישבּא”ל)בימים אלה נתבקשתי לתרגם טקסט נלווה לתערוכת ׳בהיר מאלף שמשות׳ שתיערך בקרוב בירושלים.

Continue reading

Advertisements

אנגליה, בריטניה, או הממלכה המאוחדת?

England-vs-GB-Vs-UKבעברית נוטים לכנות את הארץ שבירתה לונדון פשוט ׳אנגליה׳ – אולם יש להיזהר, כי זה לא תמיד נכון, ובתחומים מסויימים (כמו משפט, או חינוך, ספורט, ותרבות), חוסר דיוק בעניין זה יכול להעליב או, במקרה הגרוע, להטיל ספק בבקיאות המקצועית של הדובר.

Continue reading

להתנצל על ההתנצלות

 

מצער שרשות שדות התעופה של ישראל – הנציגות הרשמית הראשונה שתושבים זרים נתקלים בה בהגיעם מחו”ל – צריכה להתנצל לא רק על אי-הנוחות הנגרמת עקב שיפוצים, אלא על שהיא אינה מסוגלת לכתוב שלט באנגלית ללא ריבוי טעויות איות ונוסח.

נ.ב. בבירור שנעשה ביוזמת אחד ממנויי הבלוג עם רשות שדות התעופה, נאמר שעניין יטופל מיד. לאחר יום, נאמר לנו שהשלט הוא מלפני עשור (לפי הלוגו, שהשתנה מאז). יש לקוות, עם זאת, שהלקח נלמד.

Continue reading

פחות רקע – יותר אור

כפי שהתרעתי בעבר, באנגלית נהוג לעיתים קרובות להשתמש בביטויים שונים ממקביליהם בעברית. במקרים מסויימים, הדבר נובע מכך שהמקבילה האנגלית (עבור מילים כגון ׳כאמור׳, או ׳מאידך׳) מסורבלת יותר; במקרים אחרים, זה משום שבאנגלית נהוג פשוט להשתמש במושג אחר (ראו, למשל ׳פחות מציאות, יותר נסיבות׳, ו׳מי מפחד מפרוטוקולים?׳).

הביטוי העברי המקובל ׳על רקע׳ הוא דוגמא לשתי התופעות הללו.

בעיקרון, למילה ׳רקע׳ יש שני תרגומים באנגלית:

background ו–  backdrop

Continue reading

פדיחות כתמרורי אזהרה לתרמיות מקוונות

בעיתון הארץ דוּוח השבוע ש—

בתקופה האחרונה קיבלו לא מעט אזרחים הודעות מפתות עם הצעות לגרוף רווחים קלים; בדיקה מהירה גילתה שמדובר בנסיונות לכריית מטבעות קריפטוגרפים מהמחשבים של אלו שנפלו בפח

מי שהקליק על הלינקים הללו גרם לכך שהושתלו במכשיר שלו תוכנות המנצלות אותו, בחשאי, לביצוע חישובים אינטנסיביים הדרושים ל׳כרייה׳ של מטבעות ביטקוין עבור שולחי ההודעה.

בהודעה אחת הציעו שוברי קניה חינמיים, כביכול, לקניות בחנות איקאה—בהודעה אחרת, כרטיסי טיסה חינם בחברת ׳דלטה׳:

1180125_spam_sms2

המשותף לכל ההודעות הללו—כמו ברוב רובן של הודעות ספאם מהסוג הזה—הוא האנגלית הקלוקלת, שכמעט תמיד מאפיינת אותן, ומצביעה על כך שלא מדובר בהצעה לגיטימית. במקרה זה, שימו לב:

  • חברת איקאה תמיד כותבת את שמה באותיות גדולות—אז הודעה שאינה עושה כך (1, באיור) קרוב לוודאי איננה ממנה.
  • באנגלית לא אומרים ׳לך לפה׳ (2) בהקשר של לינקים, אלא
    click here או visit:
  • כתובת אינטרנטית הכוללת .קום באמצע הכתובת, בנוסף לסיומה (3) איננה לגיטימית
  • באנגלית, במותג של חברת תעופה, המילה ל׳חברת תעופה׳ היא תמיד ברבים (4)—כלומר, צ”ל איירליינס, לא איירליין
  • לא כותבים מילה עם אות תחילית גדולה באמצע משפט (5)—אלא אם כן היא שם של מישהו או מותג
  • אין שום אקסנט בשם של חברת ׳דלתה׳ (6)—ובכלל, לא תמצאו אקסנטים בכתובת אינטרנטית לגיטימית כלשהי, אפילו אצל חברות עם אקסנט בשם, כגון האאגן-דאס.

אם בדיקת ציציות שכזו היא טרחה גדולה מדיי, זיכרו את אחת ממימרותיו של סבי, ז”ל:

אם משהו נשמע טוב מדיי להיות אמיתי, סביר להניח שהוא לא.

SaveSave

בין פאוזה לבין השמטה

1180111_ellipsis_dugma

 

בפוסט האחרון—לפני ההפסקה שלקחתי בסוף השנה האזרחית—דיברנו על הפסקות או עצירות בטקסט, ואיך שניתן לציין אותן באמצעות המקף הגדול. אלא שלפעמים דרושה הפסקה מהורהרת יותר ופחות חדה—כמו בנאומו המפורסם של מרטין לותר קינג ב–1963—ואז, כמובן, משתמשים בשלוש נקודות:

I have a dream today… I have a dream that one day every valley shall be exalted, every hill and mountain shall be made low, the rough places will be made plain, and the crooked places will be made straight, and the glory of the Lord shall be revealed, and all flesh shall see it together.

כידוע, לשלוש הנקודות יש תפקיד נוסף, והוא ציון השמטה של טקסט, כמו במובאה זו מתוך נאום של בן-גוריון על תפיסתו של הביטחון הלאומי אחרי קום המדינה:

Continue reading

יתרונות המקף הגדול

1171215_em_dash_demonstrated.png באתר קווֹרה.קום (אתר שאלות–ותשובות – זהירות, זה ממכר), מישהו שאל אותי לאחרונה אם בעברית מבדילים בין סוגי המקפים השונים. נתתי לו את ההסבר הרגיל שנתתי בפוסט דע את מקפך, אבל השאלה גם העלתה את ההזדמנות לדבר על יתרונות המקף הגדול (באנגלית, אֶם–דאש) – או ׳קו מפריד׳ כפי שהוא מכונה ע”י האקדמיה (שם לא כ”כ מוצלח, כי קו מפריד יכול להיות בין חלקים של מאמר, או ספר – או, בימינו המקוונים – בדף באינטרנט, כמו בין חלקי הפוסט הזה). לסיכום השימושים השונים של מקף זה באנגלית:


Continue reading