ברנדי וז׳וּטין

שיכתוב השמות של שירים עבריים לאנגלית לשיווק בחו”ל, כגון בחנות של אייטונס, הוא מקור בלתי-נדלה לפדיחות.

הנה אחת מהארכיון, מהסידרה ׳יאללה, תאלתר משהו׳…

1170428_brandy_and_jutene.jpg

Continue reading

Advertisements

מלך המערבולת

Aside

hqdefault

אתם בטוחים שקוראים לו ׳שזר׳?

באמצע שנות השבעים שודר בארץ פרק בסידרת הבלש הפופולרית, ׳איירונסייד׳, שבו קרבן הרצח היה אקדמאי ישראלי, בשם ׳דר שזר׳.

אני זוכר איך צחקנו במשפחתי על כך שבניסיונם לתת לדמות שם ישראלי – אבל לא משהו ידוע או נפוץ מדיי כמו ׳דיין׳ או ׳מאיר׳ – חיפשו המפיקים האמריקאיים ומצאו את שמו של נשיא המדינה דאז (בזמן הפקת הפרק), זלמן שזר – מבלי להבין שמו היה ייחודי לו, ונשמע מלאכותי בעליל לאוזן ישראלית  (ולא בכדי, שהרי הוא נגזר מראשי התיבות של שמו המלא לפני עלייתו ארצה: שניאור זלמן רובשוב.

הלקח המתבקש ראוי לציון ע”י כל סופר השואף לתת שמות מתקבלים על הדעת לדמויות בארצות זרות.

Continue reading

תו חניה

זר שאינו קורא עברית או ערבית יכול בקלות לערער על כל קנס חניה שיקבל, מהטעם הפשוט שלמילה ׳סטַייקֶר׳ אין שום משמעות

StudentStiker_OnegShabat

בתודה ל׳עונג-שבת׳

באנגלית – ולכן, הוא יכול לטעון שכל דבר שהוא שם ממלא את הדרישה.

Continue reading

מממ, חונקי-כמרים

strozzapreti_oneg_shabbat

לפעמים לא נחוץ לתרגם. כמעט לכל סוג של פסטה יש משמעות מילולית לשם – ובכ”ז אנו אומרים ׳ספגטי׳, ולא ׳חוטים דקים׳;  ׳לינגוויני׳ ולא ׳לשונות קטנות׳; ו׳רוטיני׳, ולא ׳גלגלים קטנים׳. אז למה הצורך לתרגם ׳סְטְרוֹצאפּרֶטי׳ באופן מילולי – אלהים יודע. החשד שלי הוא שהרעיון של לחנוק כמרים מצא חן בעיני מישהו בהנהלת שופרסל.  התוצאה מצחיקה, ואולי אפילו מתגלגלת על הלשון, אבל שערו לעצמכם איך אנחנו היינו מרגישים אילו גילינו שבחו”ל נהנים ממאכל בשם ׳קוטלי רבנים׳ (רחמנא ליצלן(

בתודה ל׳עונג-שבת׳

בחו”ל הפסימיות נוחה יותר

1160610_chinese_mystics

כן, היו אלה חיים טובים כמו שאומרים האופטימים…

אומר פזמון השיר הידוע ׳המיסטיקנים הסיניים׳ של שלמה ארצי ונורית גלרון. משירים כאלה, ומשיחות–חולין עם אנשים, מתחוור לך לאט-לאט שבארץ הנטייה הרווחת היא לחשוב ש׳פסימיות׳ ו׳אופטימיות׳ הן ראייה שלילית וחיובית, בהתאמה, של העולם (או אפילו של העבר) – ולא של העתיד, כפי שמקובל בחו”ל.

Continue reading