ברנדי וז׳וּטין

שיכתוב השמות של שירים עבריים לאנגלית לשיווק בחו”ל, כגון בחנות של אייטונס, הוא מקור בלתי-נדלה לפדיחות. הנה אחת מהארכיון, מהסידרה ׳יאללה, תאלתר משהו׳... ליהודית רביץ מגיע משווקים שיודעים מה זה סיגריות ז׳יטאן, ובכלל איך לשכתב בלי אילתורים... אני מוכן ומזומן להירתם למשימה זו בכל עת :–).

באמצע שנות השבעים שודר בארץ פרק בסידרת הבלש הפופולרית, ׳איירונסייד׳, שבו קרבן הרצח היה אקדמאי ישראלי, בשם ׳ד”ר שזר׳. אני זוכר איך צחקנו במשפחתי על כך שבניסיונם לתת לדמות שם ישראלי – אבל לא משהו ידוע או נפוץ מדיי כמו ׳דיין׳ או ׳מאיר׳ – חיפשו המפיקים האמריקאיים ומצאו את שמו של נשיא המדינה דאז (בזמן הפקת הפרק), זלמן... Continue Reading →

הגודל כן קובע

אחד ההבדלים הפחות מדוברים בין הכתב העברי לכתב הלטיני הוא היעדר הבחנה בעברית בין אותיות גדולות לקטנות. התוצאה היא מודעוּת פחותה יותר בקרב ישראלים לחשיבות של שימוש נכון באותיות גדולות – וטעויות הגורמות לרושם שלילי בעיני קוראים זרים, הרבה מעבר למשוער עבור טעות לכאורה קטנה שכזו. העניין ניכר במיוחד בשמות ובתארים. בעיקרון, כל שם – בין אם... Continue Reading →

תו חניה

זר שאינו קורא עברית או ערבית יכול בקלות לערער על כל קנס חניה שיקבל, מהטעם הפשוט שלמילה ׳סטַייקֶר׳ אין שום משמעות באנגלית – ולכן, הוא יכול לטעון שכל דבר שהוא שם ממלא את הדרישה. אם הכוונה ל׳סטיקר׳ (׳דבֵקית׳, בלשון האקדמיה), הרי יש לכתוב זאת Sticker וממילא, גם זו לא המילה המתאימה ל׳תו חניה׳, אלא parking... Continue Reading →

מממ, חונקי-כמרים

לפעמים לא נחוץ לתרגם. כמעט לכל סוג של פסטה יש משמעות מילולית לשם – ובכ”ז אנו אומרים ׳ספגטי׳, ולא ׳חוטים דקים׳;  ׳לינגוויני׳ ולא ׳לשונות קטנות׳; ו׳רוטיני׳, ולא ׳גלגלים קטנים׳. אז למה הצורך לתרגם ׳סְטְרוֹצאפּרֶטי׳ באופן מילולי – אלהים יודע. החשד שלי הוא שהרעיון של לחנוק כמרים מצא חן בעיני מישהו בהנהלת שופרסל.  התוצאה מצחיקה, ואולי אפילו... Continue Reading →

פאזל של משאיות

עם תכנון נכון, ניתן להיות בטוחים שבכל זמן נתון, משאיות יתאימו זו לזו, כמו פאזל, בתנועה. מראה מלבב, ממש:

עוד צרפתית בסיסית לכותב האנגלית

חלק ב׳ בסידרת פוסטים על צרפתית בסיסית לכל דובר-אנגלית משכיל (בכתיבה או בדיבור). גיזרו ושימרו: en masse (אָן מָס) מילולית, ׳במסה׳ – כלומר, במספרים גדולים , אבל כמקשה אחת. במיוחד בהקשר של אוכלוסיות גדולות, של אנשים, או אפילו של בעלי-חיים – לדוגמא: When war broke out, the population fled to other countries, en masse en route (׳אָן... Continue Reading →

בחו”ל הפסימיות נוחה יותר

כן, היו אלה חיים טובים כמו שאומרים האופטימים... אומר פזמון השיר הידוע ׳המיסטיקנים הסיניים׳ של שלמה ארצי ונורית גלרון. משירים כאלה, ומשיחות–חולין עם אנשים, מתחוור לך לאט-לאט שבארץ הנטייה הרווחת היא לחשוב ש׳פסימיות׳ ו׳אופטימיות׳ הן ראייה שלילית וחיובית, בהתאמה, של העולם (או אפילו של העבר) – ולא של העתיד, כפי שמקובל בחו”ל. חשד זה אוּשר לי... Continue Reading →

דומות אך שונות נוספות

רשומה שלישית בסידרה על מילים ׳דומות אך שונות׳, – והפעם, ארבעה צמדי מילים המכשילות גם דוברי-אנגלית רבים: Complementary | complimentary complimentary   פירושה ׳מחמיא׳ – כגון: The actors were pleased that the reviews about their performance in the play were very complimentary. משמעות שניה היא ׳ניתן בחינם׳ (כאות תודה, או למי שרוצים ביקרו) – כגון: We had to pay for the drinks in... Continue Reading →

Proudly powered by WordPress | Theme: Baskerville 2 by Anders Noren.

Up ↑