יוטר מ-30 שנות התמכות

 בניגוד לרושם שאולי מתקבל אצל חלק מקוראיי, אני לא נהנה ממציאת פדיחות תרגום אצל ישראלים – נהפוך הוא, יותר מכל, הן גורמות לי למפח-נפש ומבוכה עבור האחראים להן (מילא כשזה קורה אצל סינים, למשל – אבל לא בעם שלך). עבורי, כל הבלוג הזה הוא בבחינת נסיון לתיקון-עולם, בחלק הקטן של העולם שאני מתמצא בו קצת.

1190516-aiç-zh-wbsocnut-trgum.pngלכן, כשאני נתקל באתר אינטרנט ישראלי המציע גירסה אנגלית של האתר, או של דף כלשהו, עבור קוראים זרים שאינם קוראים עברית, אני תמיד מהסס לרגע לפני הקלקה על הלינק, מחשש לראות מה שיתגלה בפניי.

אך כשהוזמנתי לאחרונה להעיף מבט באתר של סוכנות תרגום ישראלית (אשר, מפאת הצניעות, לא אנקוב בשמה) עם לקוחות נכבדים כמו אל על, חברת החשמל, בנק לאומי, תנובה, ומשרד הביטחון (שסמליליהם מתנוססים בשער הראשי של האתר), חשבתי לעצמי – ׳טוב, נו, זו סוכנות תרגום, ככלות הכל – ועם לקוחות כאלה, לא ייתכן שהם עושים פדיחות…׳

אז הקלקתי…׳

Continue reading

נוֹ פליז, פליז

לאחרונה נתקלתי בסוג לבוש חדש שלא ידעתי על קיומו עד עכשיו – בגדי פליז.  מאחר וההקשר היה של תערוכת אמנות, הנחתי תחילה שמדובר בהכלאה מוזרה של מתכת ובד – מהסוג שצפוי להימצא רק בחפצי אמנות מודרנית. אבל שבחיפוש אונליין חיש הסתבר לי שלא – נהפוך הוא, ישנו שוק משגשג של בגדי פליז, שאין בהם שום אלמנט מתכתי הנראה לעין, מלבד, אולי, הריצ׳רץ׳:

בגדי–פליז.png

ואז נפל לי האסימון.

Continue reading

דע את קופך

בעבר דיברתי על הצורך לעשות הבחנה בכתיבתכם בין מקפים שונים, ו(להבדיל), כמרים.

הפעם – בהמשך עקיף לעניין מיני בע”ח (ראו  שמות מדעיים והצגתם) – אני רוצה לדבר על קופים, לאחר שנתקלתי לאחרונה במאמר ביקורת על תערוכה של אמן ישראלי כלשהו, שבו צויין שהאמן צייר דיוקנאות ריאליסטיים ומאד מפורטים של ׳קופים׳ אשר צויידו במכחולים וצבעים בגן חיות כלשהו בארה”ב וציירו ציורים אבסטרקטיים.

פעם אחרי פעם, המאמר דיבר על ׳קופים׳ בהכללה –  ׳פני קופים׳,  ׳דיוקנאות קופים׳,  ׳תופעת הקופים המציירים׳, וכיו”ב  – בלי לציין אף פעם באילו קופים מדובר.

דע את קופך

כולם היו קופיי

Continue reading

פדיחות קטנות ללא הפסקה

לאחרונה יצא לי לבקר באתר של עיריית ת”א־יפו – והוא מרשים למדיי. כיאה ל׳עיר ללא הפסקה׳, הוא מציג קליפים של וידיאו במסך מלא המשתנים ללא הפסקה – נכון לתאריך הכתיבה, זוּם-אאוט אווירי מבניין העירייה מואר בלילה, שניה או שתיים של נטע ברזילי מנופפת בחוזקה עם יד ימין בעת הופעתה באירוויזיון האחרון, טיסה מעל העיר לאור יום.

אלא שכמו באתרים ישראלים רבים אחרים, יש בגירסה האנגלית שלו טעויות שמייד קופצות לעין של קורא זר ומקלקלות במקצת את ההתרשמות החיובית – ומפתיע שאין כנראה אף דובר-אנגלית אמיתי בעירייה או בחברת ׳דיגיתל׳ שעיצבה את האתר שיכול לתפוס טעויות כאלו באיבּן ולמנוע את הופעתן, או לפחות לתקן אותן מהר.

Continue reading

אתר עובדים זרים – למקומיים בלבד

אי-שם בארה”ב, ישנו שלט חוצות גדול הפונה לאנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב: ׳אנאלפבית? כתוב אלינו לסיוע חינם!׳

אנאלפבית? כתוב אלינו לסיוע חינם

Continue reading

צעד אחד לפני כולם

Image

Ori-Cohens-failed-tattoo-illustration-Ido-Kenan-Room404.net_

  במירוץ לקבלת קעקוע שגוי, שחקן כדורגל ישראלי מסויים אכן לפני כולם.

Continue reading

כל הנציגים שלנו עסוקים כרגע

מזה שמונה שנים, אני שומר סוד שמעטים יודעים עליו, אך מן הסתם לא ייגרם נזק אם* יוודע ברבים:

 אני הקול של חברת אייץ׳-פּי בארץ.

Continue reading

אמון במילון הכנסת

amun-bcnst11812-4094386915-1546865204371.png

עם פיזור הכנסת ה–20  לקראת הבחירות הבאות, בדיקה של האנגלית של אתר האינטרנט נראית במקום (אם כי לא זאת הסיבה שבדקתי, אלא בהקשר של עבודה מסויימת).׳

במבט חטוף ראשוני, המילון עברי-אנגלי למונחים הקשורים לעבודת הכנסת נראה טוב – ללא דופי – כמעט…

בעיון יסודי יותר, שלוש טעויות קפצו לעין: שתיים תמוהות, ואחת טריביאלית. במחשבה מעמיקה יותר, שתי הטעויות התמוהות מרמזות על כך שכנראה המילון כולו תורגם באמצעות גוגל טראנסלייט או משהו דומה, משום שהן מסוג הטעויות שמתקבלות בתרגום מכונה בהיעדר הקשר מכָווֵן

Continue reading

איזה ףִשפוש

סליחה שני נטפל עדיין לביטוח לאומי, אבל עוד פדיחה אחת ודי מתוך האתר שלהם – כי את זה צריך שכולם יידעו:

פעולת התחזות – באתר אינטרנט, אימייל, או סמס – למקור מוּכּר (כגון בנק, מוסד ציבורי, או ספּק ידוע כגון חברת טלפון, גז, וכיו”ב), במגמה לגרום לכם לחשוף פרטים אישיים או סיסמה, או לשתול אצלכם תוכנת ריגול, נקראת באנגלית

1181211-btl_fishing_sitephishing

ולא

fishing

שמשמעותה, כידוע, ׳דַיג׳.

Continue reading

נהפוך הוא

1181130-btl_you_were_dismissed

עוד דוגמא למאמצים של ביטוח לאומי לחסוך את כספי הציבור ע”י שימוש בתרגום מכונה בגירסה האנגלית של אתר האינטרנט שלהם, במקום במתרגם מקצועי או לפחות דובר אנגלית אמיתי.

אחד מסימני ההיכר המובהקים של שליטה לקויה באנגלית היא חוסר המודעות של הדובר לחשיבות של היפוך הנושא והפועל בשאלה. בעברית אולי מותר, ואפילו מקובל, לשאול שאלות כמו משפטים רגילים, רק עם העלאת גובה הצליל בסוף המשפט לציון שאלה – לדוגמא: ׳אתה מרגיש בסדר?׳ או ׳אתם עומדים פה הרבה זמן?׳

Continue reading