פנינת תרגום מלפני כמעט עשרים שנה, בסידרת טלוויזיה
Rude Awakening
בכתוביות נכתב:
באתי לארץ הזאת לעבוד, לא לרדוף אחרי מניח רעפים נוצרי
מודעות פרסומת
קטגוריה: פדיחות בחוצות
מממ, כלב חם
אני מאד מקווה שמדובר כאן בטעות מכוונת, לשם צחוק. אבל ליתר ביטחון, אני אלך על הפלאפל
להתנצל על ההתנצלות
מצער שרשות שדות התעופה של ישראל – הנציגות הרשמית הראשונה שתושבים זרים נתקלים בה בהגיעם מחו”ל – צריכה להתנצל לא רק על אי-הנוחות הנגרמת עקב שיפוצים, אלא על שהיא אינה מסוגלת לכתוב שלט באנגלית ללא ריבוי טעויות איות ונוסח.
נ.ב. בבירור שנעשה ביוזמת אחד ממנויי הבלוג עם רשות שדות התעופה, נאמר שעניין יטופל מיד. לאחר יום, נאמר לנו שהשלט הוא מלפני עשור (לפי הלוגו, שהשתנה מאז). יש לקוות, עם זאת, שהלקח נלמד.
הגמדים מדינת
*מודעה לסרט ׳מדינת הגמדים׳ של יניב ברמן, כפי שפורסמה השבוע במגזין של פסטיבל סרטים אי-שם בקנדה.
העיקר שזה מתחיל ב–ג׳י
אני מודה שלקח לי כמה רגעים להבין מה לא בסדר באריזה זו, שהוצגה באתר של אגודת המתרגמים האמריקאית כדוגמא אחת מני רבות של תרגומים מצחיקים בעולם. עד שנפל האסימון… תראו כמה זמן ייקח לכם. אני אמתין
[…]
אין הרי שום פסול באנגלית עצמה. הבעיה היא שהיא פשוט תרגום לא נכון בעליל.
על פניו, קשה לשער איך זה קרה – הרי מתרגם מקצועי או אפילו דובר-אנגלית לא היה עושה טעות כזו. סביר להניח שהיצרנים חשבו לעצמם (בצדק מסויים) שאין צורך בשירותיו של מתרגם, שהרי מדובר רק בשתי מילים. אילו עיינו במילון עברי-אנגלי, היו מוצאים את התשובה, אז גם זה לא מסביר.
מלא טיפול! פסח משאיות
– זהו, לפחות, משמעות התרגום לאנגלית של שלט חוצות זה אי-שם בארץ, המככב ברשת באתר תרגומים מצחיקים ברחבי העולם
התרגום המתבקש, אם זה מעניין את יוצרי השלט:
ATTENTION! TRUCKS CROSSING
טוב שלפחות הערבית היא בסדר
לא סיליקון כזה
משוט ברשת ומהתהלך בה בשבועות האחרונים, נתקלתי בכתבה ישנה באתר וורקףורס.קום משנת 2001 על ׳סיליקון ואדי׳ של ישראל (כשהמושג עוד היה חדש). עד כמה שניתן לשפוט לפי שמות חברי המערכת, האתר איננו ישראלי, אבל מחברת הכתבה (שאת שמה אני מצניע כאן, אבל תוכלו לראותו בכתבה עצמה, אם מתחשק לכם) היא כן – ובגוף הכתבה מופיעה טעות מפתיעה שמצביעה על כך שהעורך נרדם בשמירה (וגם לא התעורר מאז). כותרת הכתבה היא
Shalom From the Silicon Vadi of Israel
ישראל בערבון בלתי-מוגבל
למצוא טעויות בפרסומות של חברת סמייל טלקום (012) באנגלית זה כמו לדוג דגים בחבית – זה לא חכמה, אבל מישהו חייב לעשות את זה (עד שהם יתחילו למסור את המודעות להגהה ע”י דובר אנגלית.)
במודעה החדשה שלהם שלוש טעויות בולטות שיגרמו לקוחות פוטנציאליים דוברי-אנגלית בחו”ל רק לעקם את האף או לגחך, במקום להיענות למודעה:
הגהת ומצאת – תאמין
מודעה זו, שהופיעה לאחרונה בפייסבוק, משכה תשומת-לב מהסיבות הלא-נכונות: במקום לעורר מחשבות על אפשרויות העבודה בארץ כמתמחה, היא מיקדה את תשומת-הלב לחוסר-המקצועיות של העומדים מאחוריה, שלא טרחו אפילו להגיה את הטקסט לפני הפרסום.
פספוסים היסטוריים
בימים אלה אני מסיים תרגום של ספרה המקיף והמאיר-עיניים של פרופ׳ נורית יערי על תולדות התיאטרון הישראלי, שבמהלכו נתקלתי, מטבע הדברים, בתרגומים שנעשו לטקסט ולשמות של מחזות שונים. מרביתם בסדר ולא בעייתיים, אבל ישנם גם כמה פספוסים שבהזדמנות זאת הייתי רוצה להצביע עליהם, ולהציע אלטרנטיבות טובות יותר. המשותף לכולם: חוסר ניצול של מטבעות לשון או אסוציאציות תרבותיות קיימות באנגלית – תופעה שהיא בבסיס ההבדל בין אנגלית לבין ׳תרגומית׳.