![Potato-borax[mywesternwall.net]](https://i2.wp.com/al-fdik.orr-stav.com/wp-content/uploads/2019/06/Potato-boraxmywesternwall.net_.jpg?resize=584%2C436)
(mywesternwall.net–בתודה ל)
למי שלא יודע, בּוֹראקְס (נתרן בּוֹרָאט) הוא סוג של מלח רעיל, שבעבר היה מקובל למטרות ניקוי ולחיטוי בבית או בתעשיה (היום פחות, עם המודעות הגדולה יותר לשמירת הסביבה). בקיצור – לא משהו שאתם רוצים לאכול – גם אם זה בטעם תפו”א.
אחרי זה שלא יתפלאו למה אף תייר לא קונה…׳
במודעה על הקרנת הסרט הישראלי המשובח, ׳תל-אביב על האש׳ בקנדה, נכתב שבסיום ההקרנה, ייערך ׳טוקבק׳ עם חוקר קולנוע מסויים. ניכר שהמודעה נוסחה ע”י יחצ”ן בארץ, שכן באנגלית המילה טוקבק היא מונח טכני בתקשורת הפנימית באולפן הקלטות בין הטכנאי לבין האמן המבצע, אשר מסיבות לא ברורות נבחרה לציין ׳תגובה׳ (או ׳תגובית׳, אליבא האקדמיה ללשון), בעברית של עידן האינטרנט, למשהו שמתפרסם אונליין. היא איננה מוּכרת מחוץ לאולפני הקלטות, ובוודאי שאיננה משמשת לציון ׳דיון׳ – שהיא המילה המתבקשת במקרה זה.
לא פלא, איפוא, שבסוף ההקרנה, כולם הלכו הביתה – ולא היה לאותו חוקר קולנוע מישהו לטקבק איתו. אולי להבא ישכילו לכתוב פשוט
a 30-minute discussion.
כשאתם באמת לא רוצים שבני-הדודים מחו”ל ימצאו אותכם, גם זו שיטה:׳
בניגוד לרושם שאולי מתקבל אצל חלק מקוראיי, אני לא נהנה ממציאת פדיחות תרגום אצל ישראלים – נהפוך הוא, יותר מכל, הן גורמות לי למפח-נפש ומבוכה עבור האחראים להן (מילא כשזה קורה אצל סינים, למשל – אבל לא בעם שלך). עבורי, כל הבלוג הזה הוא בבחינת נסיון לתיקון-עולם, בחלק הקטן של העולם שאני מתמצא בו קצת.
לכן, כשאני נתקל באתר אינטרנט ישראלי המציע גירסה אנגלית של האתר, או של דף כלשהו, עבור קוראים זרים שאינם קוראים עברית, אני תמיד מהסס לרגע לפני הקלקה על הלינק, מחשש לראות מה שיתגלה בפניי.
אך כשהוזמנתי לאחרונה להעיף מבט באתר של סוכנות תרגום ישראלית (אשר, מפאת הצניעות, לא אנקוב בשמה) עם לקוחות נכבדים כמו אל על, חברת החשמל, בנק לאומי, תנובה, ומשרד הביטחון (שסמליליהם מתנוססים בשער הראשי של האתר), חשבתי לעצמי – ׳טוב, נו, זו סוכנות תרגום, ככלות הכל – ועם לקוחות כאלה, לא ייתכן שהם עושים פדיחות…׳
אז הקלקתי…׳
לאחרונה נתקלתי בסוג לבוש חדש שלא ידעתי על קיומו עד עכשיו – בגדי פליז. מאחר וההקשר היה של תערוכת אמנות, הנחתי תחילה שמדובר בהכלאה מוזרה של מתכת ובד – מהסוג שצפוי להימצא רק בחפצי אמנות מודרנית. אבל שבחיפוש אונליין חיש הסתבר לי שלא – נהפוך הוא, ישנו שוק משגשג של בגדי פליז, שאין בהם שום אלמנט מתכתי הנראה לעין, מלבד, אולי, הריצ׳רץ׳:
ואז נפל לי האסימון.
בעבר דיברתי על הצורך לעשות הבחנה בכתיבתכם בין מקפים שונים, ו(להבדיל), כמרים.
הפעם – בהמשך עקיף לעניין מיני בע”ח (ראו שמות מדעיים והצגתם) – אני רוצה לדבר על קופים, לאחר שנתקלתי לאחרונה במאמר ביקורת על תערוכה של אמן ישראלי כלשהו, שבו צויין שהאמן צייר דיוקנאות ריאליסטיים ומאד מפורטים של ׳קופים׳ אשר צויידו במכחולים וצבעים בגן חיות כלשהו בארה”ב וציירו ציורים אבסטרקטיים.
פעם אחרי פעם, המאמר דיבר על ׳קופים׳ בהכללה – ׳פני קופים׳, ׳דיוקנאות קופים׳, ׳תופעת הקופים המציירים׳, וכיו”ב – בלי לציין אף פעם באילו קופים מדובר.
כולם היו קופיי
לאחרונה יצא לי לבקר באתר של עיריית ת”א–יפו – והוא מרשים למדיי. כיאה ל׳עיר ללא הפסקה׳, הוא מציג קליפים של וידיאו במסך מלא המשתנים ללא הפסקה – נכון לתאריך הכתיבה, זוּם-אאוט אווירי מבניין העירייה מואר בלילה, שניה או שתיים של נטע ברזילי מנופפת בחוזקה עם יד ימין בעת הופעתה באירוויזיון האחרון, טיסה מעל העיר לאור יום.
אלא שכמו באתרים ישראלים רבים אחרים, יש בגירסה האנגלית שלו טעויות שמייד קופצות לעין של קורא זר ומקלקלות במקצת את ההתרשמות החיובית – ומפתיע שאין כנראה אף דובר-אנגלית אמיתי בעירייה או בחברת ׳דיגיתל׳ שעיצבה את האתר שיכול לתפוס טעויות כאלו באיבּן ולמנוע את הופעתן, או לפחות לתקן אותן מהר.
אי-שם בארה”ב, ישנו שלט חוצות גדול הפונה לאנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב: ׳אנאלפבית? כתוב אלינו לסיוע חינם!׳
מזה שמונה שנים, אני שומר סוד שמעטים יודעים עליו, אך מן הסתם לא ייגרם נזק אם* יוודע ברבים:
אני הקול של חברת אייץ׳-פּי בארץ.
