סוגים של סבירות

בפוסט לפני שבועיים (ההווה הנצחי של אִם ומתי) דיברנו על ההחלטיות המובנית במילת העתיד ׳וויל׳ באנגלית, אז מתאים שהפעם נדבר על מקשתת הפעלים לציון דרגות שונות של סבירות.

בעברית מציינים סבירות באמצעות שלוש מילים עיקריות – יכול, עשוי, ועלול – כאשר ׳יכול׳ מציינת פוטנציה בלי ציון סבירות, ׳עשוי׳ ו׳עלול׳ פחות או יותר שוות בדרגת סבירות בינונית, ונבדלות בעיקר בכך ש׳עשוי׳ ד”כ מציינת דבר רצוי, ו׳עלול׳ בד”כ באה לציין משהו שלילי).

באנגלית, מבחר המילים לציון של סבירות קצת יותר גדול ומורכב.

Continue reading

Advertisements

ההווה הנצחי של אִם ומתי

הנה עניין שאני רוצה לדבר עליו כבר הרבה זמן.

צורת העתיד באנגלית, כידוע, היא פשוטה להפליא: בניגוד לעברית ושפות רבות אחרות, אין הטיות מיוחדות של הפועל לשם כך, אלא פשוט מוסיפים לפניו את המילה

will

שמוצאה מהפועל הסקנדיבי

vil

שפירושה ׳רוצה׳.

Continue reading

גוונים של אירוניה

הפוסט שלי בניוזלטר האחרון על מקשתת של ביקורת זכה לתהודה רבה בקרב קוראיי – אישור לחשד שמקונן בי זמן רב, שלפעמים צריך להציג לא רק חלופות למילים, אלא גם את המצבים שבהם הן חלות, בצורה גרפית, אם אפשר.

אז הפעם מקשתת אחרת שיושבת אצלי במגירה כבר כמה זמן – סוגים שונים של אירוניה – שגם היא רלוואנטית מאד בכל מצב של הבעה באנגלית – בין אם זה כתיבה אקדמית, או בשפת דיבור. אז הנה:

1171102_gvvnim_wl_aironih2.jpg

Continue reading

מקשתת של ביקורת

לעיתים קרובות אנו רוצים לציין באנגלית שמישהו מתח ביקורת על משהו או על מישהו אחר – אבל מכירים רק תרגום אחד למילה ׳ביקורת׳ באנגלית, והוא

criticize

אך, כמו בהרבה דברים, יש סוגים שונים – ובעיקר, דרגות שונות – של ביקורת.

Continue reading

פחות מציאות – יותר נסיבות

reality-1-300x213

באנגליה נהוג לומר שאנשים בה מרבים לדבר על מזג האוויר, כי יש הרבה ממנו (במיוחד בחורף).

בארץ, ניתן לומר, יש הרבה ׳מציאוּת׳ – ולכן טבעי שבכתיבה מרבים לדבר על ׳מציאות׳ כזו או אחרת – ואם כותבים באנגלית, נוטים להשתמש בתרגום פְּשָט של המילה, לדוגמא :

First, it is now generally accepted that a single regulator will always be focused first and foremost on maintaining stability in the banking market.  In such a reality, consumer protection will always take a lower priority.

Continue reading

לא להתקמצן על האייץ׳

לאחרונה שמעתי בצער מסויים שבדצמבר שעבר עיתון ׳במחנה׳ של צה”ל חדל להתקיים כשבועון מודפס. בתקופת שירותי בסדיר, זכיתי לפרסם בו מספר קטעים בידוריים שמאד התגאיתי בהם, מאחר והם היו הדברים הראשונים שפרסמתי בביטאון מכובד יותר מעלון של קיבוץ.

כשהשווצתי על כך בזמנו לאבי (יהודי אנגלי שנשאר בחו”ל אחרי שאימי חזרה איתי ועם אחותי לארץ) באחד ממכתביי אליו, הוא חלק בשמחתי, כמובן.

כעבור שנתיים, בערך, כשביקרתי אותו אחרי הצבא, הוא שאל אותי באחת משיחותינו על כוסית ג׳ין וטוניק אם אני שוקל להמשיך בקריירה של כתיבה עיתונאית, בעקבות פרסום מאמריי בעיתון ׳בָּמָהֵיין׳.

Continue reading

אל תגידו מאוד

אחת התופעות המעניינות בהבעה היא שמילים ׳מעצימות׳ – כגון ׳מאוד׳, ׳ממש׳, באמת׳, המכוּנות באנגלית –

intensifiers

 בעצם מחלישות את המסר, כי הן מורות על חוסר דמיון או אוצר מילים מצומצם. ולראיה (ראו ׳על מקצב, ולמה זה חשוב׳) המילה ׳מאוד׳ פופולרית במיוחד אצל דונלד טראמפ, הנוהג להשתמש בה – לרוב בהכפלה – כמעט בכל יום נתון:

“DACA is a very, very difficult subject for me”

“I had a very, very good meeting with President Xi of China.”

“It’s actually being received very, very well in this region.”

Continue reading

לאיזה הרס התכוונתם

בהצגה את ואני והמלחמה הבאה של חנוך לוין, ישנה סצינה – ׳מסדר הניצחון של מלחמת 11 הדקות׳ – שבה נראה מפקד חטיבה עומד על במה ונושא נאום לחייליו, בתום הקרבות:

חיילי ומפקדי החטיבה, אחי הגיבורים לנשק, בני, אבותי! לפני  11דקות יצאנו, שכם אחד, לב אחד, לקראת האויב. יצאנו להגן על ריבונות מדינתנו, על מורשתנו הלאומית, על חיי יקירנו אשר בעורף ועל חיינו אנו. התמודדנו עם אויב גדול מאיתנו ויכלנו לו הודות לרוח המפעמת בקרבנו. ב-11 דקות הצלחנו להשמיד, לחסל, להפיץ, לרמוס, לרסק, לחתוך,   לקצץ, לפצפץ, ולמעוך את אויבינו.ª

Continue reading

נסיון יפה, אבל טעון שיפור

לירון לביא-טורקניץ’ היא גרפיקאית ישראלית עם רעיון חיובי: לגשר על פני הפער התרבותי בין האוכלוסיה היהודית בארץ לבין תושביה הערביים באמצעות ׳פונט׳ חדש שהוא שילוב של עברית וערבית (עם השם המחוכם, ׳ערברית׳). לשם כך, יצרה דוגמאות רבות, שהידועה ביותר היא המילה שפה בעברית ובערבית (לֻע׳ה)):

11706_wph_lyh

Continue reading