שירות חדש: פירמוט ביבליוגרפיות ורשימת מקורות

להקלת המטלה של יצירת רשימות מקורות או ביבליוגרפיות ופירמוטן הנכון, החלטתי להציע זאת כשירות חדש, בנפרד משירות התרגום והעריכה – כלומר, ניתן להזמין רשימת מקורות או ביבליוגרפיה בלי קשר לעבודת תרגום או עריכה כלשהי.

נכון לעכשיו, אופציות הפירמוט הן:

Continue reading

Advertisements

טוּ טוּ טוּ

SONY DSC לפני כחודש, אשת”ח לא הרגישה טוב בלילה, אז בהתאם לנוהל המקובל, התקשרה לפנות בוקר למזכירה האוטומטית של המחוז האחראי לביה”ס שבו היא עובדת, והשאירה הודעה קולית שהיא תיעדר באותו יום לרגל מחלה, תוך ציון שמה, תפקידה, ופרטי ביה”ס. לבסוף, היא סיימה במילים ׳נַיין טוּ תְ׳רי׳. 

הסתקרנתי. ׳זה קוד מיוחד –923?׳, שאלתי.

׳מה?׳, היא שאלה, בקוצר רוח ועייפות. ׳על איזה קוד אתה מדבר?׳

׳אמרת  ׳נַיין טוּ תְ׳רי,׳ השבתי.  ׳זה לא קוד?׳

׳לא!׳ היא גיחכה. ׳ציינתי שאני עובדת מתשע עד שלוש…׳

׳אההה…– כלומר,  ׳נַיין טֶה–תְ׳רי׳,  אמרתי.

׳אל תתחיל איתי, אוקיי? אין לי כח לזה עכשיו׳, אמרה בכעס, מהול בשפעת. ׳עד שכבר למדתי להגיד נַיין טוּ תְ׳רי במקום  נַיין טיל תְ׳רי – ועכשיו גם זה לא טוב?׳

אז הנחתי לה – אבל באמת שלא ׳חיפשתי׳ אותה סתם. זה באמת נשמע שהיא אומרת 923׳, במקום ׳תשע עד שלוש׳ – והכל בגלל ההגייה של ה׳טוּ׳.

להבהרת הנושא, יש כידוע שלושה סוגי ׳טוּ׳ באנגלית:


to

הוא הנפוץ ביותר, ומשמעותו, כידוע ׳אֶל׳, או ׳ל–׳. בתיאוריה, ההגייה שלו היא ׳טוּ׳, אבל היא חייבת להיות קצרה מאד (כמו ב׳רובה טוּטוּ׳) – עד כדי כך, שישנה היום מגמה ברורה אצל דוברי אנגלית (בכל הארצות) להגות אותו כמעט כמו שווא נע או סֶגול – כלומר ׳טֶה׳, או יותר נכון

tuh

 כדי להדגיש את קוצרו, ולהבדילו משני הסוגים האחרים של ׳טוּ׳.


two

שמשמעותה ׳שתיים׳ (או ׳שניים׳ /׳שני׳/שתי׳), והגייתה ארוכה יותר – כשנייה בערך.


too

היא הצורה השלישית, שהגייתה ארוכה כמו זו של ׳שתיים׳. השימוש הנפוץ ביותר שלה הוא לציון ׳(יותר) מדיי׳ – למשל:

I thought the lecture was too long.

השימוש הנדיר יותר שלה הוא במשמעות של ׳גם׳ — כחלופה לצורות מקובלות יותר של

also ו- as well

במתכונת זו, היא נוטה להופיע בסוף משפט, אחרי פסיק, במצבים שבהם התכוונתם לומר ׳גם׳, אך הגעתם לסוף המשפט, ומאוחר מדיי לומר ׳אוֹלסוֹ׳ (שאמורה להופיע באמצע משפט)– למשל:

I’ll have some chicken and some rice—oh, and some asparagus, too.

אולם, אפילו אז, כאשר המילה לפניה היא רק בת הברה אחת, ההעדפה היא להשתמש  – –  בביטוי ׳אז ווֶל׳, מטעמי מקצב:

I’ll have some chicken and asparagus—oh, and some rice, as well.

בכתיבה (אך לא כ”כ בדיבור), ניתן גם להשתמש בה באמצע משפט, אחרי פסיק, מיד אחרי הנושא. במשפטים מסוג זה, נפוץ השימוש במילה עשויה להופיע בשני מובניה, למשל:

I, too, thought that the lecture was too long.

את כל זה הסברתי לאשת”ח – אבל היא נרדמה לפני שסיימתי, אז אני כותב את זה כאן, במקום.

קיץ נעים – להתראות בספטמבר.

 

המרצע הוא חתול

כפי שקוראיי הוותיקים שלי כבר יודעים, אבי איננו ישראלי, אלא יהודי אנגלי. הוריי נפגשו בתקופת

1180518_aba_vama

אבי ואימי, בהפלגה לחיפה, 1956

 

לימודיהם באוניברסיטה בלונדון, ואחרי שנישאו (בארץ), חיו בארץ כשנתיים עד שחזרו ללונדון להשלמת הסמכתו של אבי כמהנדס. בתקופה זו, אבי עבד כמתנדב בקיבוץ מעין-צבי, ואח”כ בחברת סולל בונה בחיפה. הוא התקשה ללמוד עברית על בוריה, אך ניחן בחוש הומור וביכולת הישרדות טובה, ולכן היה מאלתר בכך שהיה מתרגם חופשי מאנגלית כדי להביע את מה שרצה לומר.

במשפחה זכורים וחביבים במיוחד צורת ׳הריבוי הכפול׳—פתרונו הייחודי למילים שלא ברור אם הן זכר או נקבה (למשל כוסותים), וכן ביטויים כגון: ׳הזבוב שלך פתוח׳ (תרגום מילולי של המקבילה האנגלית ל׳החנות שלך פתוחה׳), וכן תשובתו האלמותית לשאלה אם הוא רוצה לשתות משהו: ׳כן – אני מרגיש כמו כוס תה׳ ( = בא לי מאד כוס תה)׳.

Continue reading

מילים להעשרת ההבעה באנגלית

Boost-Vocab-300x287כתיבה אקדמית או עיתונאית היא הזדמנות טובה – אולי היחידה – להשתמש במגוון מונחים או ביטויים שאינם שגורים בשפה היומיומית, אבל מעשירים מאד את ההבעה, ויכולים לשדרג לכם את מאמריכם ולעשות טוב על הנשמה של עורכים ומו”לים (ממש כך). להלן מבחר מילים וביטויים האהובים עליי, שאני ממליץ לכלול בכתיבתכם, אם אינכם כבר עושים זאת:

Continue reading

בין פאוזה לבין השמטה

1180111_ellipsis_dugma

 

בפוסט האחרון—לפני ההפסקה שלקחתי בסוף השנה האזרחית—דיברנו על הפסקות או עצירות בטקסט, ואיך שניתן לציין אותן באמצעות המקף הגדול. אלא שלפעמים דרושה הפסקה מהורהרת יותר ופחות חדה—כמו בנאומו המפורסם של מרטין לותר קינג ב–1963—ואז, כמובן, משתמשים בשלוש נקודות:

I have a dream today… I have a dream that one day every valley shall be exalted, every hill and mountain shall be made low, the rough places will be made plain, and the crooked places will be made straight, and the glory of the Lord shall be revealed, and all flesh shall see it together.

כידוע, לשלוש הנקודות יש תפקיד נוסף, והוא ציון השמטה של טקסט, כמו במובאה זו מתוך נאום של בן-גוריון על תפיסתו של הביטחון הלאומי אחרי קום המדינה:

Continue reading

סוגים של סבירות

בפוסט לפני שבועיים (ההווה הנצחי של אִם ומתי) דיברנו על ההחלטיות המובנית במילת העתיד ׳וויל׳ באנגלית, אז מתאים שהפעם נדבר על מקשתת הפעלים לציון דרגות שונות של סבירות.

בעברית מציינים סבירות באמצעות שלוש מילים עיקריות – יכול, עשוי, ועלול – כאשר ׳יכול׳ מציינת פוטנציה בלי ציון סבירות, ׳עשוי׳ ו׳עלול׳ פחות או יותר שוות בדרגת סבירות בינונית, ונבדלות בעיקר בכך ש׳עשוי׳ ד”כ מציינת דבר רצוי, ו׳עלול׳ בד”כ באה לציין משהו שלילי).

באנגלית, מבחר המילים לציון של סבירות קצת יותר גדול ומורכב.

Continue reading

ההווה הנצחי של אִם ומתי

הנה עניין שאני רוצה לדבר עליו כבר הרבה זמן.

צורת העתיד באנגלית, כידוע, היא פשוטה להפליא: בניגוד לעברית ושפות רבות אחרות, אין הטיות מיוחדות של הפועל לשם כך, אלא פשוט מוסיפים לפניו את המילה

will

שמוצאה מהפועל הסקנדיבי

vil

שפירושה ׳רוצה׳.

Continue reading

גוונים של אירוניה

הפוסט שלי בניוזלטר האחרון על מקשתת של ביקורת זכה לתהודה רבה בקרב קוראיי – אישור לחשד שמקונן בי זמן רב, שלפעמים צריך להציג לא רק חלופות למילים, אלא גם את המצבים שבהם הן חלות, בצורה גרפית, אם אפשר.

אז הפעם מקשתת אחרת שיושבת אצלי במגירה כבר כמה זמן – סוגים שונים של אירוניה – שגם היא רלוואנטית מאד בכל מצב של הבעה באנגלית – בין אם זה כתיבה אקדמית, או בשפת דיבור. אז הנה:

1171102_gvvnim_wl_aironih2.jpg

Continue reading