׳ילדים לא אוהבים להיות יוצאי דופן – הם רוצים להצטיין, אבל בתוך הדופן.׳
נתקלתי במשפט זה לא מזמן בראיון עם משתתפת במחקר כלשהו. אעפ”י שניכר מהראיון שהדוברת היא עולה לשעבר, מההקשר ניתן בהחלט להסיק שאמרה ׳בתוך הדופן׳ כמשחק מילים מכוּון, בידיעה ברורה שאין ל׳יוצא-דופן׳ ביטוי מקביל הפוך, כדוגמת ׳מחד גיסא/מאידך גיסא׳; ׳חזר בתשובה / חזר בשאלה׳; ׳יש מצב/אין מצב׳, וכיו”ב.
בעברית, השימוש בביטויים שגורים מסויימים – כגון, אליה וקוץ בה, בדחילו ורחימו, בטל בשישים, הגיעו מים עד נפש, וכיו”ב – הוא נפוץ ואפילו מקובל, כי מרביתם מקורם במקורות, וכל המרבה לצטט את המקורות, הרי זה משובח.
באנגלית, לעומת זאת, ביטויים שהופכים להיות שגורים מדיי – אפילו אלה שמקורם בכתבי שייקספיר או התנ”ך בתרגום קינג ג׳יימס (שהם המקבילה הקרובה ביותר ל׳מקורות׳ אצלנו) – מקבלים מעמד של ׳קלישאה׳, ומחמיצים את פניהם של טהרני לשון, ובראשם עורכי ספרים וביטאונים מקצועיים. לֹעיתים, הם אף מעוררים גיחוך או מזיקים למסר אפילו בקרב הציבור הרחב. בעמודו ׳הימנעות מקלישאות׳, אתר ׳מילוני אוקספורד׳ מסביר את הבעייתיות בקלישאות כך:
קוראיי הקבועים יזכרו, אולי, את הפוסט שלי לפני כשנה (ראו: ההווה הנצחי של אִם ומתי) על היחס המיוחד באנגלית לצורת העתיד. בעיקרון, אמרנו שמילת העתיד,
will
שמורה באנגלית אך ורק להתרחשות עתידית מובטחת, ללא עוררין. ומה, אם כן, לגבי התרחשויות עתידיות שאינן מובטחות, אלא רק סבירות, או צפויות? לכך, שמורה צורת העתיד המותנה, המסומנת ע”י המילה
would
בעברית, כידוע, יש מגוון רחב של אופציות לציון ׳אָבָל׳ בצורותיה השונות – כגון אך; אולם; ברם אולם; לעומת זאת; מאידך גיסא וכיו”ב.
שלא במפתיע, הוא הדין גם באנגלית – אלא ששם יש להיזהר, כי לא ניתן להחליף ביניהן בלי אבחנה: כל ׳אבל׳ במקומה הנכון:
לאור הקשיים שרבים מלקוחותיי נתקלים בהם ביצירת רשימות מקורות או ביבליוגרפיות ופירמוטן הנכון (וגם – אני מודה – משום שאני נהנה ממלאכה זו) – אני משיק כעת כשירות חדש, בנפרד משירות התרגום והעריכה – כלומר, ניתן להזמין רשימת מקורות או ביבליוגרפיה בלי קשר לעבודת תרגום או עריכה כלשהי.
נכון לעכשיו, אופציות הפירמוט הן:
לפני כחודש, אשת”ח לא הרגישה טוב בלילה, אז בהתאם לנוהל המקובל, התקשרה לפנות בוקר למזכירה האוטומטית של המחוז האחראי לביה”ס שבו היא עובדת, והשאירה הודעה קולית שהיא תיעדר באותו יום לרגל מחלה, תוך ציון שמה, תפקידה, ופרטי ביה”ס. לבסוף, היא סיימה במילים ׳נַיין טוּ תְ׳רי׳.
הסתקרנתי. ׳זה קוד מיוחד –923?׳, שאלתי.
׳מה?׳, היא שאלה, בקוצר רוח ועייפות. ׳על איזה קוד אתה מדבר?׳
׳אמרת ׳נַיין טוּ תְ׳רי,׳ השבתי. ׳זה לא קוד?׳
׳לא!׳ היא גיחכה. ׳ציינתי שאני עובדת מתשע עד שלוש…׳
׳אההה…– כלומר, ׳נַיין טֶה–תְ׳רי׳, אמרתי.
׳אל תתחיל איתי, אוקיי? אין לי כח לזה עכשיו׳, אמרה בכעס, מהול בשפעת. ׳עד שכבר למדתי להגיד נַיין טוּ תְ׳רי במקום נַיין טיל תְ׳רי – ועכשיו גם זה לא טוב?׳
אז הנחתי לה – אבל באמת שלא ׳חיפשתי׳ אותה סתם. זה באמת נשמע שהיא אומרת 923׳, במקום ׳תשע עד שלוש׳ – והכל בגלל ההגייה של ה׳טוּ׳.
להבהרת הנושא, יש כידוע שלושה סוגי ׳טוּ׳ באנגלית:
הוא הנפוץ ביותר, ומשמעותו, כידוע ׳אֶל׳, או ׳ל–׳. בתיאוריה, ההגייה שלו היא ׳טוּ׳, אבל היא חייבת להיות קצרה מאד (כמו ב׳רובה טוּטוּ׳) – עד כדי כך, שישנה היום מגמה ברורה אצל דוברי אנגלית (בכל הארצות) להגות אותו כמעט כמו שווא נע או סֶגול – כלומר ׳טֶה׳, או יותר נכון
tuh
כדי להדגיש את קוצרו, ולהבדילו משני הסוגים האחרים של ׳טוּ׳.
שמשמעותה ׳שתיים׳ (או ׳שניים׳ /׳שני׳/שתי׳), והגייתה ארוכה יותר – כשנייה בערך.
היא הצורה השלישית, שהגייתה ארוכה כמו זו של ׳שתיים׳. השימוש הנפוץ ביותר שלה הוא לציון ׳(יותר) מדיי׳ – למשל:
I thought the lecture was too long.
השימוש הנדיר יותר שלה הוא במשמעות של ׳גם׳ — כחלופה לצורות מקובלות יותר של
also ו- as well
במתכונת זו, היא נוטה להופיע בסוף משפט, אחרי פסיק, במצבים שבהם התכוונתם לומר ׳גם׳, אך הגעתם לסוף המשפט, ומאוחר מדיי לומר ׳אוֹלסוֹ׳ (שאמורה להופיע באמצע משפט)– למשל:
I’ll have some chicken and some rice—oh, and some asparagus, too.
אולם, אפילו אז, כאשר המילה לפניה היא רק בת הברה אחת, ההעדפה היא להשתמש – – בביטוי ׳אז ווֶל׳, מטעמי מקצב:
I’ll have some chicken and asparagus—oh, and some rice, as well.
בכתיבה (אך לא כ”כ בדיבור), ניתן גם להשתמש בה באמצע משפט, אחרי פסיק, מיד אחרי הנושא. במשפטים מסוג זה, נפוץ השימוש במילה עשויה להופיע בשני מובניה, למשל:
I, too, thought that the lecture was too long.
את כל זה הסברתי לאשת”ח – אבל היא נרדמה לפני שסיימתי, אז אני כותב את זה כאן, במקום.
קיץ נעים – להתראות בספטמבר.
כפי שקוראיי הוותיקים שלי כבר יודעים, אבי איננו ישראלי, אלא יהודי אנגלי. הוריי נפגשו בתקופת
לימודיהם באוניברסיטה בלונדון, ואחרי שנישאו (בארץ), חיו בארץ כשנתיים עד שחזרו ללונדון להשלמת הסמכתו של אבי כמהנדס. בתקופה זו, אבי עבד כמתנדב בקיבוץ מעין-צבי, ואח”כ בחברת סולל בונה בחיפה. הוא התקשה ללמוד עברית על בוריה, אך ניחן בחוש הומור וביכולת הישרדות טובה, ולכן היה מאלתר בכך שהיה מתרגם חופשי מאנגלית כדי להביע את מה שרצה לומר.
במשפחה זכורים וחביבים במיוחד צורת ׳הריבוי הכפול׳—פתרונו הייחודי למילים שלא ברור אם הן זכר או נקבה (למשל כוסותים), וכן ביטויים כגון: ׳הזבוב שלך פתוח׳ (תרגום מילולי של המקבילה האנגלית ל׳החנות שלך פתוחה׳), וכן תשובתו האלמותית לשאלה אם הוא רוצה לשתות משהו: ׳כן – אני מרגיש כמו כוס תה׳ ( = בא לי מאד כוס תה)׳.
למילה העברית ׳להציע׳ יש מגוון תרגומים אפשריים באנגלית, בהתאם להקשר – וחשוב להבדיל ביניהם
כתיבה אקדמית או עיתונאית היא הזדמנות טובה – אולי היחידה – להשתמש במגוון מונחים או ביטויים שאינם שגורים בשפה היומיומית, אבל מעשירים מאד את ההבעה, ויכולים לשדרג לכם את מאמריכם ולעשות טוב על הנשמה של עורכים ומו”לים (ממש כך). להלן מבחר מילים וביטויים האהובים עליי, שאני ממליץ לכלול בכתיבתכם, אם אינכם כבר עושים זאת:
המילה ׳שונה׳ היא דוגמא נוספת למילה שיש אולי רק אחת ממנה בעברית, אך מבחר גדול של מילים באנגלית, המשמשות לצרכים שונים, בהתאם להקשר: