כל שימוש, בהתאמה

1190627-respectivelyבעברית, כידוע, השימוש העיקרי למילה ׳בהתאמה׳ הוא לציון פעולת התאמה של מוצר או שירות לאדם כלשהו.  שימוש הרבה פחות נפוץ, אך מוּכר באקדמיה, הוא בסוף תיאור של סידרה של פריטים,לציון ייחוס כ”א למקבילו בסידרה אחרת – כך:

שלוש האפשרויות לצורת מיכל המים היא חצי כדור, צורת צילינדר, ושילוב השניים – המִתרגמים לתכולה מקסימלית של 22 ליטר, 40 ליטר, ו- 46 ליטר, בהתאמה.׳

באנגלית, לעומת זאת – בעיקר בכתיבה אקדמית או עיתונאית, שימוש כזה במקבילהּ של המילה ׳בהתאמה׳ הרבה יותר מקובל, כי הוא מפשט מאד את פעולת השיוך או ההקבלה בין שתי קבוצות של פריטים. כך:

Continue reading

Advertisements

אכן לא אמנם

אכןחפשו את התרגום של המילה ׳אמנם׳ במילון עברי-אנגלי כלשהו, ובין האופציות השונות תיראו בוודאי את המילה

indeed

– ומכאן הנטייה של אנשים להשתמש במילה זו לציון ׳אמנם׳ כשכותבים אנגלית. אך, אם תסתכלו ביתר עיון, תראו שבעצם הכוונה היא לצורת השאלה ׳האמנם?׳  

ללא ה”א הידיעה, או בכל הקשר שאיננו שאלה, אִינְדִיד איננה התרגום הנכון ל׳אמנם׳.

Continue reading

סוגים שונים של מניע

בתחומי העזרה הסוציאלית ומדעי ההתנהגות מרבים לדבר על המניע הגורם לאדם להתנהג בצורה מסויימת. בעת כתיבה באנגלית, ההנחה אצל רבים היא שהמקבילה האנגלית היא תמיד המילה

motivation

 אך לאמיתו של דבר, מילה זו מתאימה רק למניע נפשי עמוק המכוון את התנהלות האדם על פני זמן רב – אולי שנים.  עבור סוגים אחרים של מניעים, כדאי להכיר את המגוון הרחב של מונחים חלופיים, המתאימים יותר לתיאור מניעים בעלי משך או עוצמה רגשית שונה. להלן העיקריים שבהם, בסדר יורד (פחות או יותר) מבחינת המשך:׳

Continue reading

הטיפים של פינקר לכתיבה טובה

220px-102111_Pinker_344הבלשן וחוקר-המוח באוניברסיטת הרווארד, הפרופ׳ סטיבן פינקר, הידוע ברבים כמחברם של רבי-מכר כגון האינסטינקט הלשוני, כיצד פועל המוח, ועוד רבים אחרים, פירסם לאחרונה בטוויטר את 13 הטיפים שלו לכתיבה טובה. חלקם (אלה שמסומנים עם לינקים לפוסטים קודמים) כבר הזכרנו בהזדמנויות קודמות, אך חלקם (כגון ח׳ ו–ט׳) חדשים, וכדאי להכיר ולהפנים:

Continue reading

תרגום באמצעות גוּגליון

החברה׳ הפיקחים בגוּגל הודיעו לאחרונה ששיבצו את תוכנת התרגום הממוחשב שלהם – גוּגל טראנסלייט – כפונקציה בתוך כל גליון אלקטרוני של גוגל דוֹקס (להלן, גוּגִלָיוֹן).  הנה דוגמא של גליון כזה שיצרתי בימים האחרונים לתרגום בין אנגלית לעברית ולהיפך:

1190403-trgum-bamxyut-guglion-2

Continue reading

פדיחות קטנות ללא הפסקה

לאחרונה יצא לי לבקר באתר של עיריית ת”א–יפו – והוא מרשים למדיי. כיאה ל׳עיר ללא הפסקה׳, הוא מציג קליפים של וידיאו במסך מלא המשתנים ללא הפסקה – נכון לתאריך הכתיבה, זוּם-אאוט אווירי מבניין העירייה מואר בלילה, שניה או שתיים של נטע ברזילי מנופפת בחוזקה עם יד ימין בעת הופעתה באירוויזיון האחרון, טיסה מעל העיר לאור יום.

אלא שכמו באתרים ישראלים רבים אחרים, יש בגירסה האנגלית שלו טעויות שמייד קופצות לעין של קורא זר ומקלקלות במקצת את ההתרשמות החיובית – ומפתיע שאין כנראה אף דובר-אנגלית אמיתי בעירייה או בחברת ׳דיגיתל׳ שעיצבה את האתר שיכול לתפוס טעויות כאלו באיבּן ולמנוע את הופעתן, או לפחות לתקן אותן מהר.

Continue reading

פעלים יותר עדיף

billבעבר (בפוסטים כגון עברי – דבר אנגלו-סקסית! ו-על מקצב – ולמה זה חשוב), דיברתי על כך שבאנגלית, צורת ההבעה המוערכת ביותר היום היא כזו שמשתמשת ב׳אנגלית פשוטה׳

Plain English

שפירושה שימוש בשפה לשון אנגלו-סקסית ככל האפשר במקום מילים לטיניות בומבסטיות – או לכל הפחות להשתמש בלשון אנגלו-סקסית כדי לגוון את המקצב ו׳לאוורר׳ טקסט הגדוש יתר-על-המידה.  ובכן, היבט אחר של אותה מגמה, שדוגלי מגמת ה–פליין אינגליש מדברים עליו הרבה, הוא השימוש בפעלים במקום בשמות עצם:

Continue reading

מילים לא מזווגות

׳ילדים לא אוהבים להיות יוצאי דופן – הם רוצים להצטיין, אבל בתוך הדופן

1190108-milh-la-mzuvgtנתקלתי במשפט זה לא מזמן בראיון עם משתתפת במחקר כלשהו. אעפ”י שניכר מהראיון שהדוברת היא עולה לשעבר, מההקשר ניתן בהחלט להסיק שאמרה ׳בתוך הדופן׳ כמשחק מילים מכוּון, בידיעה ברורה שאין ל׳יוצא-דופן׳ ביטוי מקביל הפוך, כדוגמת ׳מחד גיסא/מאידך גיסא׳׳חזר בתשובה / חזר בשאלה׳; ׳יש מצב/אין מצב׳, וכיו”ב.

Continue reading

בסוף היום

בעברית, השימוש בביטויים שגורים מסויימים – כגון, אליה וקוץ בה, בדחילו ורחימו, בטל בשישים, הגיעו מים עד נפש, וכיו”ב –  הוא נפוץ ואפילו מקובל, כי מרביתם מקורם במקורות, וכל המרבה לצטט את המקורות, הרי זה משובח.

clicheבאנגלית, לעומת זאת, ביטויים שהופכים להיות שגורים מדיי  – אפילו אלה שמקורם בכתבי שייקספיר או התנ”ך בתרגום קינג ג׳יימס (שהם המקבילה הקרובה ביותר ל׳מקורות׳ אצלנו) – מקבלים מעמד של ׳קלישאה׳, ומחמיצים את פניהם של טהרני לשון, ובראשם עורכי ספרים וביטאונים מקצועיים.  לֹעיתים, הם אף מעוררים גיחוך או מזיקים למסר אפילו בקרב הציבור הרחב. בעמודו ׳הימנעות מקלישאות׳, אתר ׳מילוני אוקספורד׳ מסביר את הבעייתיות בקלישאות כך:

Continue reading

הכירו את העתיד המותנה

קוראיי הקבועים יזכרו, אולי, את הפוסט שלי לפני כשנה (ראו: ההווה הנצחי של אִם ומתי) על היחס המיוחד באנגלית לצורת העתיד.  בעיקרון, אמרנו שמילת העתיד,

will

שמורה באנגלית אך ורק להתרחשות עתידית מובטחת, ללא עוררין.  ומה, אם כן, לגבי התרחשויות עתידיות שאינן מובטחות, אלא רק סבירות, או צפויות? לכך, שמורה צורת העתיד המותנה, המסומנת ע”י המילה

would

Continue reading