המרצע הוא חתול

כפי שקוראיי הוותיקים שלי כבר יודעים, אבי איננו ישראלי, אלא יהודי אנגלי. הוריי נפגשו בתקופת

1180518_aba_vama

אבי ואימי, בהפלגה לחיפה, 1956

 

לימודיהם באוניברסיטה בלונדון, ואחרי שנישאו (בארץ), חיו בארץ כשנתיים עד שחזרו ללונדון להשלמת הסמכתו של אבי כמהנדס. בתקופה זו, אבי עבד כמתנדב בקיבוץ מעין-צבי, ואח”כ בחברת סולל בונה בחיפה. הוא התקשה ללמוד עברית על בוריה, אך ניחן בחוש הומור וביכולת הישרדות טובה, ולכן היה מאלתר בכך שהיה מתרגם חופשי מאנגלית כדי להביע את מה שרצה לומר.

במשפחה זכורים וחביבים במיוחד צורת ׳הריבוי הכפול׳—פתרונו הייחודי למילים שלא ברור אם הן זכר או נקבה (למשל כוסותים), וכן ביטויים כגון: ׳הזבוב שלך פתוח׳ (תרגום מילולי של המקבילה האנגלית ל׳החנות שלך פתוחה׳), וכן תשובתו האלמותית לשאלה אם הוא רוצה לשתות משהו: ׳כן – אני מרגיש כמו כוס תה׳ ( = בא לי מאד כוס תה)׳.

Continue reading

Advertisements

מיוחד – לא יחיד במינו

The red armchair

בעברית, המילה ׳ייחודי׳ נפוצה מאד לתיאור עבודותיהם של אמנים, סופרים, ויוצרים אחרים.  התרגום המילוני של ׳ייחודי׳ הוא

1180416_hmilh_iikudi_wmurh

unique

אך שימו לב שבאנגלית מילה זו שמורה לתיאור דברים שהם באמת יחידים במינם, ולא סתם בעל מאפיינים ייחודיים. כך, למשל, ניתן לומר שישראל היא יוּניק (יחידה במינה) בכך שהיא המדינה היהודית היחידה בעולם – אך ייחודית במגוון נופיה (יש עוד ארצות כאלו). עבור המילה ייחודי, אם כן,  במובן של משהו שמזוהה מיד עם בעליו, יש באנגלית מילה אחרת, יפה (ואם תרצו, ייחודית), שניתנת לשימוש בהקשר כלשהו, והיא:

distinctive

 

Continue reading

מילים להעשרת ההבעה באנגלית

Boost-Vocab-300x287כתיבה אקדמית או עיתונאית היא הזדמנות טובה – אולי היחידה – להשתמש במגוון מונחים או ביטויים שאינם שגורים בשפה היומיומית, אבל מעשירים מאד את ההבעה, ויכולים לשדרג לכם את מאמריכם ולעשות טוב על הנשמה של עורכים ומו”לים (ממש כך). להלן מבחר מילים וביטויים האהובים עליי, שאני ממליץ לכלול בכתיבתכם, אם אינכם כבר עושים זאת:

Continue reading

אנגליה, בריטניה, או הממלכה המאוחדת?

England-vs-GB-Vs-UKבעברית נוטים לכנות את הארץ שבירתה לונדון פשוט ׳אנגליה׳ – אולם יש להיזהר, כי זה לא תמיד נכון, ובתחומים מסויימים (כמו משפט, או חינוך, ספורט, ותרבות), חוסר דיוק בעניין זה יכול להעליב או, במקרה הגרוע, להטיל ספק בבקיאות המקצועית של הדובר.

Continue reading

בין פאוזה לבין השמטה

1180111_ellipsis_dugma

 

בפוסט האחרון—לפני ההפסקה שלקחתי בסוף השנה האזרחית—דיברנו על הפסקות או עצירות בטקסט, ואיך שניתן לציין אותן באמצעות המקף הגדול. אלא שלפעמים דרושה הפסקה מהורהרת יותר ופחות חדה—כמו בנאומו המפורסם של מרטין לותר קינג ב–1963—ואז, כמובן, משתמשים בשלוש נקודות:

I have a dream today… I have a dream that one day every valley shall be exalted, every hill and mountain shall be made low, the rough places will be made plain, and the crooked places will be made straight, and the glory of the Lord shall be revealed, and all flesh shall see it together.

כידוע, לשלוש הנקודות יש תפקיד נוסף, והוא ציון השמטה של טקסט, כמו במובאה זו מתוך נאום של בן-גוריון על תפיסתו של הביטחון הלאומי אחרי קום המדינה:

Continue reading

יתרונות המקף הגדול

1171215_em_dash_demonstrated.png באתר קווֹרה.קום (אתר שאלות–ותשובות – זהירות, זה ממכר), מישהו שאל אותי לאחרונה אם בעברית מבדילים בין סוגי המקפים השונים. נתתי לו את ההסבר הרגיל שנתתי בפוסט דע את מקפך, אבל השאלה גם העלתה את ההזדמנות לדבר על יתרונות המקף הגדול (באנגלית, אֶם–דאש) – או ׳קו מפריד׳ כפי שהוא מכונה ע”י האקדמיה (שם לא כ”כ מוצלח, כי קו מפריד יכול להיות בין חלקים של מאמר, או ספר – או, בימינו המקוונים – בדף באינטרנט, כמו בין חלקי הפוסט הזה). לסיכום השימושים השונים של מקף זה באנגלית:


Continue reading

סוגים של סבירות

בפוסט לפני שבועיים (ההווה הנצחי של אִם ומתי) דיברנו על ההחלטיות המובנית במילת העתיד ׳וויל׳ באנגלית, אז מתאים שהפעם נדבר על מקשתת הפעלים לציון דרגות שונות של סבירות.

בעברית מציינים סבירות באמצעות שלוש מילים עיקריות – יכול, עשוי, ועלול – כאשר ׳יכול׳ מציינת פוטנציה בלי ציון סבירות, ׳עשוי׳ ו׳עלול׳ פחות או יותר שוות בדרגת סבירות בינונית, ונבדלות בעיקר בכך ש׳עשוי׳ ד”כ מציינת דבר רצוי, ו׳עלול׳ בד”כ באה לציין משהו שלילי).

באנגלית, מבחר המילים לציון של סבירות קצת יותר גדול ומורכב.

Continue reading

ההווה הנצחי של אִם ומתי

הנה עניין שאני רוצה לדבר עליו כבר הרבה זמן.

צורת העתיד באנגלית, כידוע, היא פשוטה להפליא: בניגוד לעברית ושפות רבות אחרות, אין הטיות מיוחדות של הפועל לשם כך, אלא פשוט מוסיפים לפניו את המילה

will

שמוצאה מהפועל הסקנדיבי

vil

שפירושה ׳רוצה׳.

Continue reading