בין פאוזה לבין השמטה

1180111_ellipsis_dugma

 

בפוסט האחרון—לפני ההפסקה שלקחתי בסוף השנה האזרחית—דיברנו על הפסקות או עצירות בטקסט, ואיך שניתן לציין אותן באמצעות המקף הגדול. אלא שלפעמים דרושה הפסקה מהורהרת יותר ופחות חדה—כמו בנאומו המפורסם של מרטין לותר קינג ב–1963—ואז, כמובן, משתמשים בשלוש נקודות:

I have a dream today… I have a dream that one day every valley shall be exalted, every hill and mountain shall be made low, the rough places will be made plain, and the crooked places will be made straight, and the glory of the Lord shall be revealed, and all flesh shall see it together.

כידוע, לשלוש הנקודות יש תפקיד נוסף, והוא ציון השמטה של טקסט, כמו במובאה זו מתוך נאום של בן-גוריון על תפיסתו של הביטחון הלאומי אחרי קום המדינה:

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

יתרונות המקף הגדול

1171215_em_dash_demonstrated.png באתר קווֹרה.קום (אתר שאלות–ותשובות – זהירות, זה ממכר), מישהו שאל אותי לאחרונה אם בעברית מבדילים בין סוגי המקפים השונים. נתתי לו את ההסבר הרגיל שנתתי בפוסט דע את מקפך, אבל השאלה גם העלתה את ההזדמנות לדבר על יתרונות המקף הגדול (באנגלית, אֶם–דאש) – או ׳קו מפריד׳ כפי שהוא מכונה ע”י האקדמיה (שם לא כ”כ מוצלח, כי קו מפריד יכול להיות בין חלקים של מאמר, או ספר – או, בימינו המקוונים – בדף באינטרנט, כמו בין חלקי הפוסט הזה). לסיכום השימושים השונים של מקף זה באנגלית:


להמשיך לקרוא

סוגים של סבירות

בפוסט לפני שבועיים (ההווה הנצחי של אִם ומתי) דיברנו על ההחלטיות המובנית במילת העתיד ׳וויל׳ באנגלית, אז מתאים שהפעם נדבר על מקשתת הפעלים לציון דרגות שונות של סבירות.

בעברית מציינים סבירות באמצעות שלוש מילים עיקריות – יכול, עשוי, ועלול – כאשר ׳יכול׳ מציינת פוטנציה בלי ציון סבירות, ׳עשוי׳ ו׳עלול׳ פחות או יותר שוות בדרגת סבירות בינונית, ונבדלות בעיקר בכך ש׳עשוי׳ ד”כ מציינת דבר רצוי, ו׳עלול׳ בד”כ באה לציין משהו שלילי).

באנגלית, מבחר המילים לציון של סבירות קצת יותר גדול ומורכב.

להמשיך לקרוא

ההווה הנצחי של אִם ומתי

הנה עניין שאני רוצה לדבר עליו כבר הרבה זמן.

צורת העתיד באנגלית, כידוע, היא פשוטה להפליא: בניגוד לעברית ושפות רבות אחרות, אין הטיות מיוחדות של הפועל לשם כך, אלא פשוט מוסיפים לפניו את המילה

will

שמוצאה מהפועל הסקנדיבי

vil

שפירושה ׳רוצה׳.

להמשיך לקרוא

סוגים שונים של קשר

shutterstock_16972870 בתחומים כגון סוציולוגיה, פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות, נהוג לבחון את היחס בין תופעות שונות כדי להתחקות אחר הקשרים ביניהן,  ולבחון אם ניתן כך לחזות מגמות עתידיות. בעברית, לשם כך, משתמשים במונחים כגון ׳יחס׳ (כמו ׳יחס ישיר׳ או ׳יחס הפוך׳), ו׳קשר׳ – אז טבעי לחשוב שבאנגלית המילה המתאימה היא

relationship או relation

להמשיך לקרוא

פחות מציאות – יותר נסיבות

reality-1-300x213

באנגליה נהוג לומר שאנשים בה מרבים לדבר על מזג האוויר, כי יש הרבה ממנו (במיוחד בחורף).

בארץ, ניתן לומר, יש הרבה ׳מציאוּת׳ – ולכן טבעי שבכתיבה מרבים לדבר על ׳מציאות׳ כזו או אחרת – ואם כותבים באנגלית, נוטים להשתמש בתרגום פְּשָט של המילה, לדוגמא :

First, it is now generally accepted that a single regulator will always be focused first and foremost on maintaining stability in the banking market.  In such a reality, consumer protection will always take a lower priority.

להמשיך לקרוא

(היו להם ביצים (או: אל תשנו את הנושא

בקנדה משודרת מדי שבוע תוכנית רדיו פופולרית על חדשות בטכנולוגיה, שבפָתיח שלה, שלושה קולות (אחד כאילו של רובוט), מצהירים, בזה אחר זה,

The future is coming
The future is coming
The future is coming  

הדימוי, אם כן, נהיר ופשוט: העתיד הוא כמו רכבת, המתקרבת, מתקרבת, מתקרבת, ועלולה לפגוע בכם אם לא תיזהרו – כלומר, אתם משולים לאנשים העומדים על הרציף בתחנה. עד כאן ברור – אלא שאז מגיח קול רביעי (זה של מגישת התוכנית), שנותן את הפאנצ׳ליין:

arrive intact.—

להמשיך לקרוא

אל תגידו מאוד

אחת התופעות המעניינות בהבעה היא שמילים ׳מעצימות׳ – כגון ׳מאוד׳, ׳ממש׳, באמת׳, המכוּנות באנגלית –

intensifiers

 בעצם מחלישות את המסר, כי הן מורות על חוסר דמיון או אוצר מילים מצומצם. ולראיה (ראו ׳על מקצב, ולמה זה חשוב׳) המילה ׳מאוד׳ פופולרית במיוחד אצל דונלד טראמפ, הנוהג להשתמש בה – לרוב בהכפלה – כמעט בכל יום נתון:

"DACA is a very, very difficult subject for me"

"I had a very, very good meeting with President Xi of China."

"It's actually being received very, very well in this region."

להמשיך לקרוא

לאיזה הרס התכוונתם

בהצגה את ואני והמלחמה הבאה של חנוך לוין, ישנה סצינה – ׳מסדר הניצחון של מלחמת 11 הדקות׳ – שבה נראה מפקד חטיבה עומד על במה ונושא נאום לחייליו, בתום הקרבות:

חיילי ומפקדי החטיבה, אחי הגיבורים לנשק, בני, אבותי! לפני  11דקות יצאנו, שכם אחד, לב אחד, לקראת האויב. יצאנו להגן על ריבונות מדינתנו, על מורשתנו הלאומית, על חיי יקירנו אשר בעורף ועל חיינו אנו. התמודדנו עם אויב גדול מאיתנו ויכלנו לו הודות לרוח המפעמת בקרבנו. ב-11 דקות הצלחנו להשמיד, לחסל, להפיץ, לרמוס, לרסק, לחתוך,   לקצץ, לפצפץ, ולמעוך את אויבינו.ª

להמשיך לקרוא

?מי מפחד מפרוטוקולים

בעברית, למילה ׳פרוטוקולים׳ יש טעם רע: האסוציאציה עם ׳הפרוטוקולים של זקני-ציון׳ מוטמעת בנו כה חזק בביה”ס, שקשה להשתחרר ממנה  – ואפילו אם נהוג לדבר על פרוטוקולים של דיוני הכנסת או של עירייה כזו או אחרת, בהקשרים אחרים ניכר (ממאמרים וספרים שאני מתבקש לתרגם או לערוך) שישראלים נמנעים מלהשתמש במילה עד כמה שאפשר. ולראיה, הנה דוגמא שנתקלתי בה לאחרונה:

טכנולוגיה בלבד אינה מספיקה לחיבור בין מערכות ליצירת תשתית מידע. נדרשת גם יצירת סטנדרטים לעבודה משותפת, המחייבת שתוף פעולה בין הגורמים המעורבים. סטנדרטים כאלה החלו להווצר כאשר הוחל בפיתוח מאגר מרכזי .

להמשיך לקרוא