דע את קופך

בעבר דיברתי על הצורך לעשות הבחנה בכתיבתכם בין מקפים שונים, ו(להבדיל), כמרים.

הפעם – בהמשך עקיף לעניין מיני בע”ח (ראו  שמות מדעיים והצגתם) – אני רוצה לדבר על קופים, לאחר שנתקלתי לאחרונה במאמר ביקורת על תערוכה של אמן ישראלי כלשהו, שבו צויין שהאמן צייר דיוקנאות ריאליסטיים ומאד מפורטים של ׳קופים׳ אשר צויידו במכחולים וצבעים בגן חיות כלשהו בארה”ב וציירו ציורים אבסטרקטיים.

פעם אחרי פעם, המאמר דיבר על ׳קופים׳ בהכללה –  ׳פני קופים׳,  ׳דיוקנאות קופים׳,  ׳תופעת הקופים המציירים׳, וכיו”ב  – בלי לציין אף פעם באילו קופים מדובר.

דע את קופך

כולם היו קופיי

Continue reading

שמות מדעיים והצגתם

TheBinomenWhitebg

שמות של בע”ח וצמחים, כידוע, שונים משפה משפה.

לכן, כשמקצוע המדע במובנו המודרני החל להתגבש באירופה לקראת סוף תקופת הרנסנס – ואיתו מדע הטקסונומיה, או סיווג מינים מסודר של כל יצורי הטבע – היה חשוב להשתמש בשפה אחת המוסכמת על כל העוסקים בתחום. מטבע הדברים, השפה שנבחרה היתה לטינית, שכבר שימשה בתור השפה הרשמית של כל הכתבים החשובים בכל תחומי הידע האירופאי, מאז ימי הביניים.

החוקר האיטלקי אנדריאה צֶ׳זָלפּינו, שחי במאה השש-עשרה, נחשב ל׳טקסונום הראשון׳, בזכות חיבורו הגדול ׳דה פלאנטיס׳ (׳על צמחים׳), שתיאר מעל ל–1500 מיני צמח שונים. אחריו באו חוקרים אחרים, כגון ג׳ון ריי באנגליה, וז׳וזף פיטון טוּרנףור הצרפתי, שניהם במאה השבע-עשרה.

Continue reading

תרגום באמצעות גוּגליון

החברה׳ הפיקחים בגוּגל הודיעו לאחרונה ששיבצו את תוכנת התרגום הממוחשב שלהם – גוּגל טראנסלייט – כפונקציה בתוך כל גליון אלקטרוני של גוגל דוֹקס (להלן, גוּגִלָיוֹן).  הנה דוגמא של גליון כזה שיצרתי בימים האחרונים לתרגום בין אנגלית לעברית ולהיפך:

1190403-trgum-bamxyut-guglion-2

Continue reading

זהירות עם הבטון

אחד היתרונות בעבודתי כמתרגם ועורך הוא שאני נחשף לחומר רב שנכתב ע”י מחברים רבים מתחומים שונים, ולכן יכול להבחין במגמות לשוניות שצצות ועולות פתאום, מבלי סיבה הנראית לעין.  אחת המגמות הללו שעלו בשנים האחרונות – במיוחד בשנה-שנתיים האחרונות, משום מה – היא השימוש הגובר במילה ׳קונקרטי׳ – כגון: ׳

Continue reading

פעלים יותר עדיף

billבעבר (בפוסטים כגון עברי – דבר אנגלו-סקסית! ו-על מקצב – ולמה זה חשוב), דיברתי על כך שבאנגלית, צורת ההבעה המוערכת ביותר היום היא כזו שמשתמשת ב׳אנגלית פשוטה׳

Plain English

שפירושה שימוש בשפה לשון אנגלו-סקסית ככל האפשר במקום מילים לטיניות בומבסטיות – או לכל הפחות להשתמש בלשון אנגלו-סקסית כדי לגוון את המקצב ו׳לאוורר׳ טקסט הגדוש יתר-על-המידה.  ובכן, היבט אחר של אותה מגמה, שדוגלי מגמת ה–פליין אינגליש מדברים עליו הרבה, הוא השימוש בפעלים במקום בשמות עצם:

Continue reading

מיקומו של גרש השייכות

jobs2נתבקשתי ע”י לקוח אחד להסביר, אחת ולתמיד, היכן לשים את גרש השייכות באנגלית –  למשל, האם צ”ל

people’s או peoples

Steve Jobs’ או Steve Jobs’s

ובכן, הכלל הוא כזה:

Continue reading

אל תקרא לו שחור

1190124-al-tqra-li-wkor.png

ישראלים בני דורי ומעלה (ילידי שנות החמישים ומבוגרים יותר) זוכרים בוודאי את המחזמר של דן אלמגור ובני נגרי, ׳אל תקרא לי שחור׳, שהיה להיט ב–1972 ונכתב בהשראת המחזמר האמריקאי הֵייר (׳שיער׳) והתנועה לשוויון זכויות והזדמנויות לשחורים ולנשים בארה”ב ובעולם כולו.

מה שפחות ידוע הוא ששם הלהקה שיקף יותר את המתחים העדתיים בארץ בין אשכנזים ומזרחים מאשר את המצב בארה”ב. שם, באותה עת, השחורים האמריקאיים דווקא ביקשו שיקראו להם ׳שחורים׳, כתווית הפוכה הגיונית ל׳לבן׳, ובמקום המילה המסורתית נִיגְרוֹ

negro

Continue reading

סוגים של פיקוח

220px-Observe_and_reportב–2009 יצא לאקרנים סרט בכיכובו של השחקן הקנדי-יהודי סת׳ רוגן, בשם

Observe & Report

אם לא יצא לכם לראות אותו, כנראה שלא הפסדתם הרבה (גם אני לא ראיתי), שכן הביקורות עליו היו פושרות-מינוס – הגם שהיה ברור שזה מיחזור של הרעיון של סרט קודם ויותר מוצלח, של קווין ג׳יימס, גם הוא על מעלליו של שומר קניון.

Continue reading

חברים כוזבים

rhino-and-triceratopsלפני שנים, אשת”ח ואני הזמנו לביתנו ידיד צרפתי למסיבה שערכנו לחברים. שעתיים לפני המועד, הוא התקשר והתנצל שלא יוכל להגיע מסיבה כלשהי. להבעת צערו על כך שביטל את השתתפותו ברגע האחרון, אמר:

I am desolated.

וצחקתי, כי הוא תרגם מילולית מהצרפתית

Je suis désolé

שפירושו פשוט ׳אני מצטער׳  – ואילו מה שאמר באנגלית הוא שחָרָב עליו עולמו מרוב צער.

Continue reading

בסוף היום

בעברית, השימוש בביטויים שגורים מסויימים – כגון, אליה וקוץ בה, בדחילו ורחימו, בטל בשישים, הגיעו מים עד נפש, וכיו”ב –  הוא נפוץ ואפילו מקובל, כי מרביתם מקורם במקורות, וכל המרבה לצטט את המקורות, הרי זה משובח.

clicheבאנגלית, לעומת זאת, ביטויים שהופכים להיות שגורים מדיי  – אפילו אלה שמקורם בכתבי שייקספיר או התנ”ך בתרגום קינג ג׳יימס (שהם המקבילה הקרובה ביותר ל׳מקורות׳ אצלנו) – מקבלים מעמד של ׳קלישאה׳, ומחמיצים את פניהם של טהרני לשון, ובראשם עורכי ספרים וביטאונים מקצועיים.  לֹעיתים, הם אף מעוררים גיחוך או מזיקים למסר אפילו בקרב הציבור הרחב. בעמודו ׳הימנעות מקלישאות׳, אתר ׳מילוני אוקספורד׳ מסביר את הבעייתיות בקלישאות כך:

Continue reading