בחמש שנותיי כילד ביסודי בניו-יורק בשנות השישים, אם מישהו מהחבר׳ה היה מגיע לביה”ס עם חבילה של סוכריות קטנות, היינו מתקהלים סביבו כמו להקת עורבים, ודוחקים בו שיחלוק אותן איתנו. רובנו היינו מסתפקים באחת או שתיים, אבל תמיד היה אחד שהיה מתחנן שההוא ייתן לו ׳כמה׳:
Aww, give us a few!
והתשובה הנצחית (שנאמרה תמיד בחריקת שיניים):
A few is two!
לאחרונה אחותי שלחה לי דוגמא של אתר ישראלי למזון לחיות מחמד, שבו תוּאר מוצר מסויים כ׳ארוחת עוף סלמון עם כבד׳. זה נשמע לה מוזר, אז הלכה ובדקה את נוסח המקור באנגלית, ואכן, כפי שחשדה, מסתבר שהוא תוּרגם מילולית, בלי הבחנה:
We combine humanely certified chicken, low-ash chicken meal, brown rice and North American farmed peas
שימו לב שבהקשרים כאלה (במיוחד בהיעדר המילה ׳אֵיי׳, המציינת אי-יידוע), המילה ׳מִיל׳ אין פירושה ׳ארוחה׳, אלא ׳גרגירים מיובשים של משהו טחון׳ – כלומר, מדובר כאן בגרגירים מיובשים של עוף טחון – לא בארוחות….
וכאילו להדגים תופעה זו של עברית סתומה בעקבות אי-הבנת הלועזית (להלן, עִסְבּאה”ל), בימים אלה נתבקשתי לתרגם טקסט נלווה לתערוכת ׳בהיר מאלף שמשות׳ שתיערך בקרוב בירושלים.
בעברית נוטים לכנות את הארץ שבירתה לונדון פשוט ׳אנגליה׳ – אולם יש להיזהר, כי זה לא תמיד נכון, ובתחומים מסויימים (כמו משפט, או חינוך, ספורט, ותרבות), חוסר דיוק בעניין זה יכול להעליב או, במקרה הגרוע, להטיל ספק בבקיאות המקצועית של הדובר.
בעיתון הארץ דוּוח השבוע ש—
בתקופה האחרונה קיבלו לא מעט אזרחים הודעות מפתות עם הצעות לגרוף רווחים קלים; בדיקה מהירה גילתה שמדובר בנסיונות לכריית מטבעות קריפטוגרפים מהמחשבים של אלו שנפלו בפח
מי שהקליק על הלינקים הללו גרם לכך שהושתלו במכשיר שלו תוכנות המנצלות אותו, בחשאי, לביצוע חישובים אינטנסיביים הדרושים ל׳כרייה׳ של מטבעות ביטקוין עבור שולחי ההודעה.
בהודעה אחת הציעו שוברי קניה חינמיים, כביכול, לקניות בחנות איקאה—בהודעה אחרת, כרטיסי טיסה חינם בחברת ׳דלטה׳:
באתר קווֹרה.קום (אתר שאלות–ותשובות – זהירות, זה ממכר), מישהו שאל אותי לאחרונה אם בעברית מבדילים בין סוגי המקפים השונים. נתתי לו את ההסבר הרגיל שנתתי בפוסט דע את מקפך, אבל השאלה גם העלתה את ההזדמנות לדבר על יתרונות המקף הגדול (באנגלית, אֶם–דאש) – או ׳קו מפריד׳ כפי שהוא מכונה ע”י האקדמיה (שם לא כ”כ מוצלח, כי קו מפריד יכול להיות בין חלקים של מאמר, או ספר – או, בימינו המקוונים – בדף באינטרנט, כמו בין חלקי הפוסט הזה). לסיכום השימושים השונים של מקף זה באנגלית:
בפוסט לפני שבועיים (ההווה הנצחי של אִם ומתי) דיברנו על ההחלטיות המובנית במילת העתיד ׳וויל׳ באנגלית, אז מתאים שהפעם נדבר על מקשתת הפעלים לציון דרגות שונות של סבירות.
בעברית מציינים סבירות באמצעות שלוש מילים עיקריות – יכול, עשוי, ועלול – כאשר ׳יכול׳ מציינת פוטנציה בלי ציון סבירות, ׳עשוי׳ ו׳עלול׳ פחות או יותר שוות בדרגת סבירות בינונית, ונבדלות בעיקר בכך ש׳עשוי׳ ד”כ מציינת דבר רצוי, ו׳עלול׳ בד”כ באה לציין משהו שלילי).
באנגלית, מבחר המילים לציון של סבירות קצת יותר גדול ומורכב.
הנה עניין שאני רוצה לדבר עליו כבר הרבה זמן.
צורת העתיד באנגלית, כידוע, היא פשוטה להפליא: בניגוד לעברית ושפות רבות אחרות, אין הטיות מיוחדות של הפועל לשם כך, אלא פשוט מוסיפים לפניו את המילה
will
שמוצאה מהפועל הסקנדיבי
vil
שפירושה ׳רוצה׳.
הפוסט שלי בניוזלטר האחרון על מקשתת של ביקורת זכה לתהודה רבה בקרב קוראיי – אישור לחשד שמקונן בי זמן רב, שלפעמים צריך להציג לא רק חלופות למילים, אלא גם את המצבים שבהם הן חלות, בצורה גרפית, אם אפשר.
אז הפעם מקשתת אחרת שיושבת אצלי במגירה כבר כמה זמן – סוגים שונים של אירוניה – שגם היא רלוואנטית מאד בכל מצב של הבעה באנגלית – בין אם זה כתיבה אקדמית, או בשפת דיבור. אז הנה:
חבל שביטוח לאומי, עם כל המשאבים שעומדים לרשותו, מסתמך על ׳גוגל טראנסלייט׳, או משהו דומה, לתרגום התפריט שלו לאנגלית במקום למסור למתרגם מקצועי. הדבר ניכר כבר בכותרת התפריט:
Carrying out actions
תרגום תפריט של אתר אינטרנט דורש לא רק דיוק בתרגום, אלא עמידה בקונוונציות מקובלות של הצגת אופציות במחשב. למשל, פריטים כגון ׳ביצוע פעולות׳ (כותרת התפריט בנוסח העברי), לא מתרגמים כלשונם, אלא משתמשים בנוסח מקובל לכותרות או לכפתורים באנגלית. במקרה זה, מספיקה מילה
Menu או Options
לעיתים קרובות אנו רוצים לציין באנגלית שמישהו מתח ביקורת על משהו או על מישהו אחר – אבל מכירים רק תרגום אחד למילה ׳ביקורת׳ באנגלית, והוא
criticize
אך, כמו בהרבה דברים, יש סוגים שונים – ובעיקר, דרגות שונות – של ביקורת.
