לאחרונה פורסמה בתקשורת ידיעה מפתיעה, לכאורה, שמשכה תשומת-לב מסויימת, ואולי ראיתם אותה: במחקר בלשני נמצא שספר הילדים ׳מר חמדן׳ (מסידרת ׳מר וגברת׳ של רוג׳ר הרגריבס) דומה במורכבות השפה שלו לספר ׳ענבי זעם׳ של ג׳ון סטיינבק: בסולם ׳רנסנס׳, נמסר, הנ”ל קיבל דירוג של 4.6, ואילו מר חמדן דוּרג כ–4.4. זאת משום שמחברו של ׳מר חמדן׳ משתמש במבחר אקלקטי של מילים (במיוחד מילות תואר), לסבר את האוזן (ומן הסתם, להגדיל את אוצר המילים) של ילדים קטנים:
אחד היתרונות בעבודתי כמתרגם ועורך הוא שאני נחשף לחומר רב שנכתב ע”י מחברים רבים מתחומים שונים, ולכן יכול להבחין במגמות לשוניות שצצות ועולות פתאום, מבלי סיבה הנראית לעין. אחת המגמות הללו שעלו בשנים האחרונות – במיוחד בשנה-שנתיים האחרונות, משום מה – היא השימוש הגובר במילה ׳קונקרטי׳ – כגון: ׳
לאחרונה יצא לי לבקר באתר של עיריית ת”א־יפו – והוא מרשים למדיי. כיאה ל׳עיר ללא הפסקה׳, הוא מציג קליפים של וידיאו במסך מלא המשתנים ללא הפסקה – נכון לתאריך הכתיבה, זוּם-אאוט אווירי מבניין העירייה מואר בלילה, שניה או שתיים של נטע ברזילי מנופפת בחוזקה עם יד ימין בעת הופעתה באירוויזיון האחרון, טיסה מעל העיר לאור יום.
אלא שכמו באתרים ישראלים רבים אחרים, יש בגירסה האנגלית שלו טעויות שמייד קופצות לעין של קורא זר ומקלקלות במקצת את ההתרשמות החיובית – ומפתיע שאין כנראה אף דובר-אנגלית אמיתי בעירייה או בחברת ׳דיגיתל׳ שעיצבה את האתר שיכול לתפוס טעויות כאלו באיבּן ולמנוע את הופעתן, או לפחות לתקן אותן מהר.
בעבר (בפוסטים כגון עברי – דבר אנגלו-סקסית! ו-על מקצב – ולמה זה חשוב), דיברתי על כך שבאנגלית, צורת ההבעה המוערכת ביותר היום היא כזו שמשתמשת ב׳אנגלית פשוטה׳
Plain English
שפירושה שימוש בשפה לשון אנגלו-סקסית ככל האפשר במקום מילים לטיניות בומבסטיות – או לכל הפחות להשתמש בלשון אנגלו-סקסית כדי לגוון את המקצב ו׳לאוורר׳ טקסט הגדוש יתר-על-המידה. ובכן, היבט אחר של אותה מגמה, שדוגלי מגמת ה–פליין אינגליש מדברים עליו הרבה, הוא השימוש בפעלים במקום בשמות עצם:
נתבקשתי ע”י לקוח אחד להסביר, אחת ולתמיד, היכן לשים את גרש השייכות באנגלית – למשל, האם צ”ל
people’s או peoples‘
Steve Jobs’ או Steve Jobs’s
ובכן, הכלל הוא כזה:
ישראלים בני דורי ומעלה (ילידי שנות החמישים ומבוגרים יותר) זוכרים בוודאי את המחזמר של דן אלמגור ובני נגרי, ׳אל תקרא לי שחור׳, שהיה להיט ב–1972 ונכתב בהשראת המחזמר האמריקאי הֵייר (׳שיער׳) והתנועה לשוויון זכויות והזדמנויות לשחורים ולנשים בארה”ב ובעולם כולו.
מה שפחות ידוע הוא ששם הלהקה שיקף יותר את המתחים העדתיים בארץ בין אשכנזים ומזרחים מאשר את המצב בארה”ב. שם, באותה עת, השחורים האמריקאיים דווקא ביקשו שיקראו להם ׳שחורים׳, כתווית הפוכה הגיונית ל׳לבן׳, ובמקום המילה המסורתית נִיגְרוֹ
negro
עם פיזור הכנסת ה–20 לקראת הבחירות הבאות, בדיקה של האנגלית של אתר האינטרנט נראית במקום (אם כי לא זאת הסיבה שבדקתי, אלא בהקשר של עבודה מסויימת).׳
במבט חטוף ראשוני, המילון עברי-אנגלי למונחים הקשורים לעבודת הכנסת נראה טוב – ללא דופי – כמעט…
בעיון יסודי יותר, שלוש טעויות קפצו לעין: שתיים תמוהות, ואחת טריביאלית. במחשבה מעמיקה יותר, שתי הטעויות התמוהות מרמזות על כך שכנראה המילון כולו תורגם באמצעות גוגל טראנסלייט או משהו דומה, משום שהן מסוג הטעויות שמתקבלות בתרגום מכונה בהיעדר הקשר מכָווֵן
׳ילדים לא אוהבים להיות יוצאי דופן – הם רוצים להצטיין, אבל בתוך הדופן.׳
נתקלתי במשפט זה לא מזמן בראיון עם משתתפת במחקר כלשהו. אעפ”י שניכר מהראיון שהדוברת היא עולה לשעבר, מההקשר ניתן בהחלט להסיק שאמרה ׳בתוך הדופן׳ כמשחק מילים מכוּון, בידיעה ברורה שאין ל׳יוצא-דופן׳ ביטוי מקביל הפוך, כדוגמת ׳מחד גיסא/מאידך גיסא׳; ׳חזר בתשובה / חזר בשאלה׳; ׳יש מצב/אין מצב׳, וכיו”ב.
ב–2009 יצא לאקרנים סרט בכיכובו של השחקן הקנדי-יהודי סת׳ רוגן, בשם
Observe & Report
אם לא יצא לכם לראות אותו, כנראה שלא הפסדתם הרבה (גם אני לא ראיתי), שכן הביקורות עליו היו פושרות-מינוס – הגם שהיה ברור שזה מיחזור של הרעיון של סרט קודם ויותר מוצלח, של קווין ג׳יימס, גם הוא על מעלליו של שומר קניון.
סליחה שני נטפל עדיין לביטוח לאומי, אבל עוד פדיחה אחת ודי מתוך האתר שלהם – כי את זה צריך שכולם יידעו:
פעולת התחזות – באתר אינטרנט, אימייל, או סמס – למקור מוּכּר (כגון בנק, מוסד ציבורי, או ספּק ידוע כגון חברת טלפון, גז, וכיו”ב), במגמה לגרום לכם לחשוף פרטים אישיים או סיסמה, או לשתול אצלכם תוכנת ריגול, נקראת באנגלית
phishing
ולא
fishing
שמשמעותה, כידוע, ׳דַיג׳.