׳ילדים לא אוהבים להיות יוצאי דופן – הם רוצים להצטיין, אבל בתוך הדופן.׳
נתקלתי במשפט זה לא מזמן בראיון עם משתתפת במחקר כלשהו. אעפ”י שניכר מהראיון שהדוברת היא עולה לשעבר, מההקשר ניתן בהחלט להסיק שאמרה ׳בתוך הדופן׳ כמשחק מילים מכוּון, בידיעה ברורה שאין ל׳יוצא-דופן׳ ביטוי מקביל הפוך, כדוגמת ׳מחד גיסא/מאידך גיסא׳; ׳חזר בתשובה / חזר בשאלה׳; ׳יש מצב/אין מצב׳, וכיו”ב.
ב–2009 יצא לאקרנים סרט בכיכובו של השחקן הקנדי-יהודי סת׳ רוגן, בשם
Observe & Report
אם לא יצא לכם לראות אותו, כנראה שלא הפסדתם הרבה (גם אני לא ראיתי), שכן הביקורות עליו היו פושרות-מינוס – הגם שהיה ברור שזה מיחזור של הרעיון של סרט קודם ויותר מוצלח, של קווין ג׳יימס, גם הוא על מעלליו של שומר קניון.
סליחה שני נטפל עדיין לביטוח לאומי, אבל עוד פדיחה אחת ודי מתוך האתר שלהם – כי את זה צריך שכולם יידעו:
פעולת התחזות – באתר אינטרנט, אימייל, או סמס – למקור מוּכּר (כגון בנק, מוסד ציבורי, או ספּק ידוע כגון חברת טלפון, גז, וכיו”ב), במגמה לגרום לכם לחשוף פרטים אישיים או סיסמה, או לשתול אצלכם תוכנת ריגול, נקראת באנגלית
phishing
ולא
fishing
שמשמעותה, כידוע, ׳דַיג׳.
עוד דוגמא למאמצים של ביטוח לאומי לחסוך את כספי הציבור ע”י שימוש בתרגום מכונה בגירסה האנגלית של אתר האינטרנט שלהם, במקום במתרגם מקצועי או לפחות דובר אנגלית אמיתי.
אחד מסימני ההיכר המובהקים של שליטה לקויה באנגלית היא חוסר המודעות של הדובר לחשיבות של היפוך הנושא והפועל בשאלה. בעברית אולי מותר, ואפילו מקובל, לשאול שאלות כמו משפטים רגילים, רק עם העלאת גובה הצליל בסוף המשפט לציון שאלה – לדוגמא: ׳אתה מרגיש בסדר?׳ או ׳אתם עומדים פה הרבה זמן?׳
לפני שנים, אשת”ח ואני הזמנו לביתנו ידיד צרפתי למסיבה שערכנו לחברים. שעתיים לפני המועד, הוא התקשר והתנצל שלא יוכל להגיע מסיבה כלשהי. להבעת צערו על כך שביטל את השתתפותו ברגע האחרון, אמר:
I am desolated.
וצחקתי, כי הוא תרגם מילולית מהצרפתית
Je suis désolé
שפירושו פשוט ׳אני מצטער׳ – ואילו מה שאמר באנגלית הוא שחָרָב עליו עולמו מרוב צער.
בעברית, השימוש בביטויים שגורים מסויימים – כגון, אליה וקוץ בה, בדחילו ורחימו, בטל בשישים, הגיעו מים עד נפש, וכיו”ב – הוא נפוץ ואפילו מקובל, כי מרביתם מקורם במקורות, וכל המרבה לצטט את המקורות, הרי זה משובח.
באנגלית, לעומת זאת, ביטויים שהופכים להיות שגורים מדיי – אפילו אלה שמקורם בכתבי שייקספיר או התנ”ך בתרגום קינג ג׳יימס (שהם המקבילה הקרובה ביותר ל׳מקורות׳ אצלנו) – מקבלים מעמד של ׳קלישאה׳, ומחמיצים את פניהם של טהרני לשון, ובראשם עורכי ספרים וביטאונים מקצועיים. לֹעיתים, הם אף מעוררים גיחוך או מזיקים למסר אפילו בקרב הציבור הרחב. בעמודו ׳הימנעות מקלישאות׳, אתר ׳מילוני אוקספורד׳ מסביר את הבעייתיות בקלישאות כך:
אגב ריחות (ראה לא נס ריחן):׳
(ba-bamail.co.il :מקור)
עוד אחד מסידרת ׳ישראבלוף׳ (המותג ג׳ונסון קלין׳ נועד להטעות את הישראלי המצוי שזה תוצרת היצרן האמריקאי ג׳ונסון אנד ג׳ונסון) – אלא ששם המוצר
Fabric Perfume
הוא תרגום מילולי של העברית
לפני מספר שנים יצא סרט בכיכובו של אל פצ׳ינו שאולי יצא לכם לראות
בעברית השכילו לתרגם את שמו ׳ניחוח אישה׳ – וטוב שכך, שכן אעפ”י שעל טעם ועל ריח אין להתווכח, אין עוררין על המשמעויות השונות הנלוות למקבילות השונות למילה ׳ריח׳ באנגלית. כל מילה והקונוטציה שלה – ושימוש לא נכון יכול לעורר גיחוך – אז שימו לב (לפי סדר השכיחות):
קוראיי הקבועים יזכרו, אולי, את הפוסט שלי לפני כשנה (ראו: ההווה הנצחי של אִם ומתי) על היחס המיוחד באנגלית לצורת העתיד. בעיקרון, אמרנו שמילת העתיד,
will
שמורה באנגלית אך ורק להתרחשות עתידית מובטחת, ללא עוררין. ומה, אם כן, לגבי התרחשויות עתידיות שאינן מובטחות, אלא רק סבירות, או צפויות? לכך, שמורה צורת העתיד המותנה, המסומנת ע”י המילה
would
בעברית, כידוע, יש מגוון רחב של אופציות לציון ׳אָבָל׳ בצורותיה השונות – כגון אך; אולם; ברם אולם; לעומת זאת; מאידך גיסא וכיו”ב.
שלא במפתיע, הוא הדין גם באנגלית – אלא ששם יש להיזהר, כי לא ניתן להחליף ביניהן בלי אבחנה: כל ׳אבל׳ במקומה הנכון: