![1190531-airs[slideplayer.com]](https://i1.wp.com/al-fdik.orr-stav.com/wp-content/uploads/2019/05/1190531-airsslideplayer.com_.png?resize=144%2C136)
slideplayer.com: מקור
לפני כשלוש שנים (איך שהזמן עובר) הצבעתי על תופעת ה׳שונות ברבים׳ באנגלית – מילים שמשנות משמעות במעבר מלשון יחיד ללשון רבים – והבטחתי עוד אם איתקל בדוגמאות נוספות בעתיד. אז הנה:׳
עוד שונות ברבים
Reply
Category Archives: להשכלה כללית
סוגים שונים של מניע
בתחומי העזרה הסוציאלית ומדעי ההתנהגות מרבים לדבר על המניע הגורם לאדם להתנהג בצורה מסויימת. בעת כתיבה באנגלית, ההנחה אצל רבים היא שהמקבילה האנגלית היא תמיד המילה
motivation
אך לאמיתו של דבר, מילה זו מתאימה רק למניע נפשי עמוק המכוון את התנהלות האדם על פני זמן רב – אולי שנים. עבור סוגים אחרים של מניעים, כדאי להכיר את המגוון הרחב של מונחים חלופיים, המתאימים יותר לתיאור מניעים בעלי משך או עוצמה רגשית שונה. להלן העיקריים שבהם, בסדר יורד (פחות או יותר) מבחינת המשך:׳
הטיפים של פינקר לכתיבה טובה
הבלשן וחוקר-המוח באוניברסיטת הרווארד, הפרופ׳ סטיבן פינקר, הידוע ברבים כמחברם של רבי-מכר כגון האינסטינקט הלשוני, כיצד פועל המוח, ועוד רבים אחרים, פירסם לאחרונה בטוויטר את 13 הטיפים שלו לכתיבה טובה. חלקם (אלה שמסומנים עם לינקים לפוסטים קודמים) כבר הזכרנו בהזדמנויות קודמות, אך חלקם (כגון ח׳ ו–ט׳) חדשים, וכדאי להכיר ולהפנים:
נוֹ פליז, פליז
לאחרונה נתקלתי בסוג לבוש חדש שלא ידעתי על קיומו עד עכשיו – בגדי פליז. מאחר וההקשר היה של תערוכת אמנות, הנחתי תחילה שמדובר בהכלאה מוזרה של מתכת ובד – מהסוג שצפוי להימצא רק בחפצי אמנות מודרנית. אבל שבחיפוש אונליין חיש הסתבר לי שלא – נהפוך הוא, ישנו שוק משגשג של בגדי פליז, שאין בהם שום אלמנט מתכתי הנראה לעין, מלבד, אולי, הריצ׳רץ׳:
ואז נפל לי האסימון.
דע את קופך
בעבר דיברתי על הצורך לעשות הבחנה בכתיבתכם בין מקפים שונים, ו(להבדיל), כמרים.
הפעם – בהמשך עקיף לעניין מיני בע”ח (ראו שמות מדעיים והצגתם) – אני רוצה לדבר על קופים, לאחר שנתקלתי לאחרונה במאמר ביקורת על תערוכה של אמן ישראלי כלשהו, שבו צויין שהאמן צייר דיוקנאות ריאליסטיים ומאד מפורטים של ׳קופים׳ אשר צויידו במכחולים וצבעים בגן חיות כלשהו בארה”ב וציירו ציורים אבסטרקטיים.
פעם אחרי פעם, המאמר דיבר על ׳קופים׳ בהכללה – ׳פני קופים׳, ׳דיוקנאות קופים׳, ׳תופעת הקופים המציירים׳, וכיו”ב – בלי לציין אף פעם באילו קופים מדובר.
כולם היו קופיי
שמות מדעיים והצגתם
שמות של בע”ח וצמחים, כידוע, שונים משפה משפה.
לכן, כשמקצוע המדע במובנו המודרני החל להתגבש באירופה לקראת סוף תקופת הרנסנס – ואיתו מדע הטקסונומיה, או סיווג מינים מסודר של כל יצורי הטבע – היה חשוב להשתמש בשפה אחת המוסכמת על כל העוסקים בתחום. מטבע הדברים, השפה שנבחרה היתה לטינית, שכבר שימשה בתור השפה הרשמית של כל הכתבים החשובים בכל תחומי הידע האירופאי, מאז ימי הביניים.
החוקר האיטלקי אנדריאה צֶ׳זָלפּינו, שחי במאה השש-עשרה, נחשב ל׳טקסונום הראשון׳, בזכות חיבורו הגדול ׳דה פלאנטיס׳ (׳על צמחים׳), שתיאר מעל ל–1500 מיני צמח שונים. אחריו באו חוקרים אחרים, כגון ג׳ון ריי באנגליה, וז׳וזף פיטון טוּרנףור הצרפתי, שניהם במאה השבע-עשרה.
תרגום באמצעות גוּגליון
החברה׳ הפיקחים בגוּגל הודיעו לאחרונה ששיבצו את תוכנת התרגום הממוחשב שלהם – גוּגל טראנסלייט – כפונקציה בתוך כל גליון אלקטרוני של גוגל דוֹקס (להלן, גוּגִלָיוֹן). הנה דוגמא של גליון כזה שיצרתי בימים האחרונים לתרגום בין אנגלית לעברית ולהיפך:
מה מידת הקריאוּת של הטקסט שלכם?
לאחרונה פורסמה בתקשורת ידיעה מפתיעה, לכאורה, שמשכה תשומת-לב מסויימת, ואולי ראיתם אותה: במחקר בלשני נמצא שספר הילדים ׳מר חמדן׳ (מסידרת ׳מר וגברת׳ של רוג׳ר הרגריבס) דומה במורכבות השפה שלו לספר ׳ענבי זעם׳ של ג׳ון סטיינבק: בסולם ׳רנסנס׳, נמסר, הנ”ל קיבל דירוג של 4.6, ואילו מר חמדן דוּרג כ–4.4. זאת משום שמחברו של ׳מר חמדן׳ משתמש במבחר אקלקטי של מילים (במיוחד מילות תואר), לסבר את האוזן (ומן הסתם, להגדיל את אוצר המילים) של ילדים קטנים:
זהירות עם הבטון
אחד היתרונות בעבודתי כמתרגם ועורך הוא שאני נחשף לחומר רב שנכתב ע”י מחברים רבים מתחומים שונים, ולכן יכול להבחין במגמות לשוניות שצצות ועולות פתאום, מבלי סיבה הנראית לעין. אחת המגמות הללו שעלו בשנים האחרונות – במיוחד בשנה-שנתיים האחרונות, משום מה – היא השימוש הגובר במילה ׳קונקרטי׳ – כגון: ׳
פדיחות קטנות ללא הפסקה
לאחרונה יצא לי לבקר באתר של עיריית ת”א־יפו – והוא מרשים למדיי. כיאה ל׳עיר ללא הפסקה׳, הוא מציג קליפים של וידיאו במסך מלא המשתנים ללא הפסקה – נכון לתאריך הכתיבה, זוּם-אאוט אווירי מבניין העירייה מואר בלילה, שניה או שתיים של נטע ברזילי מנופפת בחוזקה עם יד ימין בעת הופעתה באירוויזיון האחרון, טיסה מעל העיר לאור יום.
אלא שכמו באתרים ישראלים רבים אחרים, יש בגירסה האנגלית שלו טעויות שמייד קופצות לעין של קורא זר ומקלקלות במקצת את ההתרשמות החיובית – ומפתיע שאין כנראה אף דובר-אנגלית אמיתי בעירייה או בחברת ׳דיגיתל׳ שעיצבה את האתר שיכול לתפוס טעויות כאלו באיבּן ולמנוע את הופעתן, או לפחות לתקן אותן מהר.