מיוחד – לא יחיד במינו

The red armchair

בעברית, המילה ׳ייחודי׳ נפוצה מאד לתיאור עבודותיהם של אמנים, סופרים, ויוצרים אחרים.  התרגום המילוני של ׳ייחודי׳ הוא

1180416_hmilh_iikudi_wmurh

unique

אך שימו לב שבאנגלית מילה זו שמורה לתיאור דברים שהם באמת יחידים במינם, ולא סתם בעל מאפיינים ייחודיים. כך, למשל, ניתן לומר שישראל היא יוּניק (יחידה במינה) בכך שהיא המדינה היהודית היחידה בעולם – אך ייחודית במגוון נופיה (יש עוד ארצות כאלו). עבור המילה ייחודי, אם כן,  במובן של משהו שמזוהה מיד עם בעליו, יש באנגלית מילה אחרת, יפה (ואם תרצו, ייחודית), שניתנת לשימוש בהקשר כלשהו, והיא:

distinctive

 

Continue reading

Advertisements

מילים להעשרת ההבעה באנגלית

Boost-Vocab-300x287כתיבה אקדמית או עיתונאית היא הזדמנות טובה – אולי היחידה – להשתמש במגוון מונחים או ביטויים שאינם שגורים בשפה היומיומית, אבל מעשירים מאד את ההבעה, ויכולים לשדרג לכם את מאמריכם ולעשות טוב על הנשמה של עורכים ומו”לים (ממש כך). להלן מבחר מילים וביטויים האהובים עליי, שאני ממליץ לכלול בכתיבתכם, אם אינכם כבר עושים זאת:

Continue reading

כשמעט הופך לכמה

בתקופת ילדותי בניו-יורק בשנות השישים, אם מישהו מהחבר׳ה היה מגיע לביה”ס עם חבילה של סוכריות קטנות, היינו מתאספים סביבו כמו להקת עורבים, ודוחקים בו שיחלוק אותן איתנו. רובנו היינו מסתפקים באחת או שתיים, אבל תמיד היה אחד שהיה מתחנן שההוא ייתן לו ׳כמה׳:

Aww, give us a few!

והתשובה הנצחית (שנאמרה תמיד בחריקת שיניים):

A few is two!

Continue reading

השורשים האנגליים של עברית סתומה

 לאחרונה אחותי שלחה לי דוגמא של אתר ישראלי למזון לחיות מחמד, שבו תוּאר מוצר מסויים כ׳ארוחת עוף סלמון עם כבד׳. זה נשמע לה מוזר, אז הלכה ובדקה את נוסח המקור באנגלית, ואכן, כפי שחשדה, מסתבר שהוא תוּרגם מילולית, בלי הבחנה:

We combine humanely certified chicken, low-ash chicken meal, brown rice and North American farmed peas

שימו לב שבהקשרים כאלה (במיוחד בהיעדר המילה ׳אֵיי׳, המציינת אי-יידוע), המילה ׳מִיל׳ אין פירושה ׳ארוחה׳, אלא ׳גרגירים מיובשים של משהו טחון׳ – כלומר, מדובר כאן בגרגירים מיובשים של עוף טחון – לא בארוחות….

1180305_arukt_yof

Poster-03-212x300.jpg

וכאילו להדגים תופעה זו של עברית סתומה בגלל אי-הבנת הלועזית (להלן,  עסבּא”ל)בימים אלה נתבקשתי לתרגם טקסט נלווה לתערוכת ׳בהיר מאלף שמשות׳ שתיערך בקרוב בירושלים.

Continue reading

אנגליה, בריטניה, או הממלכה המאוחדת?

England-vs-GB-Vs-UKבעברית נוטים לכנות את הארץ שבירתה לונדון פשוט ׳אנגליה׳ – אולם יש להיזהר, כי זה לא תמיד נכון, ובתחומים מסויימים (כמו משפט, או חינוך, ספורט, ותרבות), חוסר דיוק בעניין זה יכול להעליב או, במקרה הגרוע, להטיל ספק בבקיאות המקצועית של הדובר.

Continue reading

זהירות, תרמית לפניך

בעיתון הארץ דוּוח השבוע ש—

בתקופה האחרונה קיבלו לא מעט אזרחים הודעות מפתות עם הצעות לגרוף רווחים קלים; בדיקה מהירה גילתה שמדובר בנסיונות לכריית מטבעות קריפטוגרפים מהמחשבים של אלו שנפלו בפח

מי שהקליק על הלינקים הללו גרם לכך שהושתלו במכשיר שלו תוכנות המנצלות אותו, בחשאי, לביצוע חישובים אינטנסיביים הדרושים ל׳כרייה׳ של מטבעות ביטקוין עבור שולחי ההודעה.

בהודעה אחת הציעו שוברי קניה חינמיים, כביכול, לקניות בחנות איקאה—בהודעה אחרת, כרטיסי טיסה חינם בחברת ׳דלטה׳:

1180125_spam_sms2

המשותף לכל ההודעות הללו—כמו ברוב רובן של הודעות ספאם מהסוג הזה—הוא האנגלית הקלוקלת, שכמעט תמיד מאפיינת אותן, ומצביעה על כך שלא מדובר בהצעה לגיטימית. במקרה זה, שימו לב:

  • חברת איקאה תמיד כותבת את שמה באותיות גדולות—אז הודעה שאינה עושה כך (1, באיור) קרוב לוודאי איננה ממנה.
  • באנגלית לא אומרים ׳לך לפה׳ (2) בהקשר של לינקים, אלא
    click here או visit:
  • כתובת אינטרנטית הכוללת .קום באמצע הכתובת, בנוסף לסיומה (3) איננה לגיטימית
  • באנגלית, במותג של חברת תעופה, המילה ל׳חברת תעופה׳ היא תמיד ברבים (4)—כלומר, צ”ל איירליינס, לא איירליין
  • לא כותבים מילה עם אות תחילית גדולה באמצע משפט (5)—אלא אם כן היא שם של מישהו או מותג
  • אין שום אקסנט בשם של חברת ׳דלתה׳ (6)—ובכלל, לא תמצאו אקסנטים בכתובת אינטרנטית לגיטימית כלשהי, אפילו אצל חברות עם אקסנט בשם, כגון האאגן-דאס.

אם בדיקת ציציות שכזו היא טרחה גדולה מדיי, זיכרו את אחת ממימרותיו של סבי, ז”ל:

אם משהו נשמע טוב מדיי להיות אמיתי, סביר להניח שהוא לא.

SaveSave

יתרונות המקף הגדול

1171215_em_dash_demonstrated.png באתר קווֹרה.קום (אתר שאלות–ותשובות – זהירות, זה ממכר), מישהו שאל אותי לאחרונה אם בעברית מבדילים בין סוגי המקפים השונים. נתתי לו את ההסבר הרגיל שנתתי בפוסט דע את מקפך, אבל השאלה גם העלתה את ההזדמנות לדבר על יתרונות המקף הגדול (באנגלית, אֶם–דאש) – או ׳קו מפריד׳ כפי שהוא מכונה ע”י האקדמיה (שם לא כ”כ מוצלח, כי קו מפריד יכול להיות בין חלקים של מאמר, או ספר – או, בימינו המקוונים – בדף באינטרנט, כמו בין חלקי הפוסט הזה). לסיכום השימושים השונים של מקף זה באנגלית:


Continue reading

סוגים של סבירות

בפוסט לפני שבועיים (ההווה הנצחי של אִם ומתי) דיברנו על ההחלטיות המובנית במילת העתיד ׳וויל׳ באנגלית, אז מתאים שהפעם נדבר על מקשתת הפעלים לציון דרגות שונות של סבירות.

בעברית מציינים סבירות באמצעות שלוש מילים עיקריות – יכול, עשוי, ועלול – כאשר ׳יכול׳ מציינת פוטנציה בלי ציון סבירות, ׳עשוי׳ ו׳עלול׳ פחות או יותר שוות בדרגת סבירות בינונית, ונבדלות בעיקר בכך ש׳עשוי׳ ד”כ מציינת דבר רצוי, ו׳עלול׳ בד”כ באה לציין משהו שלילי).

באנגלית, מבחר המילים לציון של סבירות קצת יותר גדול ומורכב.

Continue reading

ההווה הנצחי של אִם ומתי

הנה עניין שאני רוצה לדבר עליו כבר הרבה זמן.

צורת העתיד באנגלית, כידוע, היא פשוטה להפליא: בניגוד לעברית ושפות רבות אחרות, אין הטיות מיוחדות של הפועל לשם כך, אלא פשוט מוסיפים לפניו את המילה

will

שמוצאה מהפועל הסקנדיבי

vil

שפירושה ׳רוצה׳.

Continue reading

גוונים של אירוניה

הפוסט שלי בניוזלטר האחרון על מקשתת של ביקורת זכה לתהודה רבה בקרב קוראיי – אישור לחשד שמקונן בי זמן רב, שלפעמים צריך להציג לא רק חלופות למילים, אלא גם את המצבים שבהם הן חלות, בצורה גרפית, אם אפשר.

אז הפעם מקשתת אחרת שיושבת אצלי במגירה כבר כמה זמן – סוגים שונים של אירוניה – שגם היא רלוואנטית מאד בכל מצב של הבעה באנגלית – בין אם זה כתיבה אקדמית, או בשפת דיבור. אז הנה:

1171102_gvvnim_wl_aironih2.jpg

Continue reading