אכן לא אמנם

אכןחפשו את התרגום של המילה ׳אמנם׳ במילון עברי-אנגלי כלשהו, ובין האופציות השונות תיראו בוודאי את המילה

indeed

– ומכאן הנטייה של אנשים להשתמש במילה זו לציון ׳אמנם׳ כשכותבים אנגלית. אך, אם תסתכלו ביתר עיון, תראו שבעצם הכוונה היא לצורת השאלה ׳האמנם?׳  ללא ה”א הידיעה, או בכל הקשר שאיננו שאלה, אִינְדִיד איננה התרגום הנכון ל׳אמנם׳.

Continue reading

טוקבק היא בעברית בלבד

1190614-Talkback.png

במודעה על הקרנת הסרט הישראלי המשובח, ׳תל-אביב על האש׳ בקנדה, נכתב שבסיום ההקרנה, ייערך ׳טוקבק׳ עם חוקר קולנוע מסויים. ניכר שהמודעה נוסחה ע”י יחצ”ן בארץ, שכן באנגלית המילה טוקבק היא מונח טכני בתקשורת הפנימית באולפן הקלטות בין הטכנאי לבין האמן המבצע, אשר מסיבות לא ברורות נבחרה לציין ׳תגובה׳ (או ׳תגובית׳, אליבא האקדמיה ללשון), בעברית של עידן האינטרנט, למשהו שמתפרסם אונליין. היא איננה מוּכרת מחוץ לאולפני הקלטות, ובוודאי שאיננה משמשת לציון ׳דיון׳ – שהיא המילה המתבקשת במקרה זה. 

לא פלא, איפוא, שבסוף ההקרנה, כולם הלכו הביתה – ולא היה לאותו חוקר קולנוע מישהו לטקבק איתו.  אולי להבא ישכילו לכתוב פשוט

a 30-minute discussion.

עוד שונות ברבים

1190531-airs[slideplayer.com]

slideplayer.com: מקור

לפני כשלוש שנים (איך שהזמן עובר) הצבעתי על תופעת ה׳שונות ברבים׳ באנגלית – מילים שמשנות משמעות במעבר מלשון יחיד ללשון רבים – והבטחתי עוד אם איתקל בדוגמאות נוספות בעתיד. אז הנה:׳

Continue reading

סוגים שונים של מניע

בתחומי העזרה הסוציאלית ומדעי ההתנהגות מרבים לדבר על המניע הגורם לאדם להתנהג בצורה מסויימת. בעת כתיבה באנגלית, ההנחה אצל רבים היא שהמקבילה האנגלית היא תמיד המילה

motivation

 אך לאמיתו של דבר, מילה זו מתאימה רק למניע נפשי עמוק המכוון את התנהלות האדם על פני זמן רב – אולי שנים.  עבור סוגים אחרים של מניעים, כדאי להכיר את המגוון הרחב של מונחים חלופיים, המתאימים יותר לתיאור מניעים בעלי משך או עוצמה רגשית שונה. להלן העיקריים שבהם, בסדר יורד (פחות או יותר) מבחינת המשך:׳

Continue reading

הטיפים של פינקר לכתיבה טובה

220px-102111_Pinker_344הבלשן וחוקר-המוח באוניברסיטת הרווארד, הפרופ׳ סטיבן פינקר, הידוע ברבים כמחברם של רבי-מכר כגון האינסטינקט הלשוני, כיצד פועל המוח, ועוד רבים אחרים, פירסם לאחרונה בטוויטר את 13 הטיפים שלו לכתיבה טובה. חלקם (אלה שמסומנים עם לינקים לפוסטים קודמים) כבר הזכרנו בהזדמנויות קודמות, אך חלקם (כגון ח׳ ו–ט׳) חדשים, וכדאי להכיר ולהפנים:

Continue reading

נוֹ פליז, פליז

לאחרונה נתקלתי בסוג לבוש חדש שלא ידעתי על קיומו עד עכשיו – בגדי פליז.  מאחר וההקשר היה של תערוכת אמנות, הנחתי תחילה שמדובר בהכלאה מוזרה של מתכת ובד – מהסוג שצפוי להימצא רק בחפצי אמנות מודרנית. אבל שבחיפוש אונליין חיש הסתבר לי שלא – נהפוך הוא, ישנו שוק משגשג של בגדי פליז, שאין בהם שום אלמנט מתכתי הנראה לעין, מלבד, אולי, הריצ׳רץ׳:

בגדי–פליז.png

ואז נפל לי האסימון.

Continue reading

דע את קופך

בעבר דיברתי על הצורך לעשות הבחנה בכתיבתכם בין מקפים שונים, ו(להבדיל), כמרים.

הפעם – בהמשך עקיף לעניין מיני בע”ח (ראו  שמות מדעיים והצגתם) – אני רוצה לדבר על קופים, לאחר שנתקלתי לאחרונה במאמר ביקורת על תערוכה של אמן ישראלי כלשהו, שבו צויין שהאמן צייר דיוקנאות ריאליסטיים ומאד מפורטים של ׳קופים׳ אשר צויידו במכחולים וצבעים בגן חיות כלשהו בארה”ב וציירו ציורים אבסטרקטיים.

פעם אחרי פעם, המאמר דיבר על ׳קופים׳ בהכללה –  ׳פני קופים׳,  ׳דיוקנאות קופים׳,  ׳תופעת הקופים המציירים׳, וכיו”ב  – בלי לציין אף פעם באילו קופים מדובר.

דע את קופך

כולם היו קופיי

Continue reading

שמות מדעיים והצגתם

TheBinomenWhitebg

שמות של בע”ח וצמחים, כידוע, שונים משפה משפה.

לכן, כשמקצוע המדע במובנו המודרני החל להתגבש באירופה לקראת סוף תקופת הרנסנס – ואיתו מדע הטקסונומיה, או סיווג מינים מסודר של כל יצורי הטבע – היה חשוב להשתמש בשפה אחת המוסכמת על כל העוסקים בתחום. מטבע הדברים, השפה שנבחרה היתה לטינית, שכבר שימשה בתור השפה הרשמית של כל הכתבים החשובים בכל תחומי הידע האירופאי, מאז ימי הביניים.

החוקר האיטלקי אנדריאה צֶ׳זָלפּינו, שחי במאה השש-עשרה, נחשב ל׳טקסונום הראשון׳, בזכות חיבורו הגדול ׳דה פלאנטיס׳ (׳על צמחים׳), שתיאר מעל ל–1500 מיני צמח שונים. אחריו באו חוקרים אחרים, כגון ג׳ון ריי באנגליה, וז׳וזף פיטון טוּרנףור הצרפתי, שניהם במאה השבע-עשרה.

Continue reading

תרגום באמצעות גוּגליון

החברה׳ הפיקחים בגוּגל הודיעו לאחרונה ששיבצו את תוכנת התרגום הממוחשב שלהם – גוּגל טראנסלייט – כפונקציה בתוך כל גליון אלקטרוני של גוגל דוֹקס (להלן, גוּגִלָיוֹן).  הנה דוגמא של גליון כזה שיצרתי בימים האחרונים לתרגום בין אנגלית לעברית ולהיפך:

1190403-trgum-bamxyut-guglion-2

Continue reading

מה מידת הקריאוּת של הטקסט שלכם?

2515

לאחרונה  פורסמה בתקשורת ידיעה מפתיעה, לכאורה, שמשכה תשומת-לב מסויימת, ואולי ראיתם אותה: במחקר בלשני נמצא שספר הילדים ׳מר חמדן׳ (מסידרת ׳מר וגברת׳ של רוג׳ר הרגריבס) דומה במורכבות השפה שלו לספר ׳ענבי זעם׳ של ג׳ון סטיינבק: בסולם ׳רנסנס׳, נמסר, הנ”ל קיבל דירוג של 4.6, ואילו מר חמדן דוּרג כ–4.4. זאת משום שמחברו של ׳מר חמדן׳ משתמש במבחר אקלקטי של מילים (במיוחד מילות תואר), לסבר את האוזן (ומן הסתם, להגדיל את אוצר המילים) של ילדים קטנים:

Continue reading