נתבקשתי ע”י לקוח אחד להסביר, אחת ולתמיד, היכן לשים את גרש השייכות באנגלית – למשל, האם צ”ל
people’s או peoples‘
Steve Jobs’ או Steve Jobs’s
ובכן, הכלל הוא כזה:
מיקומו של גרש השייכות
Reply
Category Archives: להשכלה כללית
אל תקרא לו שחור
ישראלים בני דורי ומעלה (ילידי שנות החמישים ומבוגרים יותר) זוכרים בוודאי את המחזמר של דן אלמגור ובני נגרי, ׳אל תקרא לי שחור׳, שהיה להיט ב–1972 ונכתב בהשראת המחזמר האמריקאי הֵייר (׳שיער׳) והתנועה לשוויון זכויות והזדמנויות לשחורים ולנשים בארה”ב ובעולם כולו.
מה שפחות ידוע הוא ששם הלהקה שיקף יותר את המתחים העדתיים בארץ בין אשכנזים ומזרחים מאשר את המצב בארה”ב. שם, באותה עת, השחורים האמריקאיים דווקא ביקשו שיקראו להם ׳שחורים׳, כתווית הפוכה הגיונית ל׳לבן׳, ובמקום המילה המסורתית נִיגְרוֹ
negro
אמון במילון הכנסת
עם פיזור הכנסת ה–20 לקראת הבחירות הבאות, בדיקה של האנגלית של אתר האינטרנט נראית במקום (אם כי לא זאת הסיבה שבדקתי, אלא בהקשר של עבודה מסויימת).׳
במבט חטוף ראשוני, המילון עברי-אנגלי למונחים הקשורים לעבודת הכנסת נראה טוב – ללא דופי – כמעט…
בעיון יסודי יותר, שלוש טעויות קפצו לעין: שתיים תמוהות, ואחת טריביאלית. במחשבה מעמיקה יותר, שתי הטעויות התמוהות מרמזות על כך שכנראה המילון כולו תורגם באמצעות גוגל טראנסלייט או משהו דומה, משום שהן מסוג הטעויות שמתקבלות בתרגום מכונה בהיעדר הקשר מכָווֵן
מילים לא מזווגות
׳ילדים לא אוהבים להיות יוצאי דופן – הם רוצים להצטיין, אבל בתוך הדופן.׳
נתקלתי במשפט זה לא מזמן בראיון עם משתתפת במחקר כלשהו. אעפ”י שניכר מהראיון שהדוברת היא עולה לשעבר, מההקשר ניתן בהחלט להסיק שאמרה ׳בתוך הדופן׳ כמשחק מילים מכוּון, בידיעה ברורה שאין ל׳יוצא-דופן׳ ביטוי מקביל הפוך, כדוגמת ׳מחד גיסא/מאידך גיסא׳; ׳חזר בתשובה / חזר בשאלה׳; ׳יש מצב/אין מצב׳, וכיו”ב.
סוגים של פיקוח
ב–2009 יצא לאקרנים סרט בכיכובו של השחקן הקנדי-יהודי סת׳ רוגן, בשם
Observe & Report
אם לא יצא לכם לראות אותו, כנראה שלא הפסדתם הרבה (גם אני לא ראיתי), שכן הביקורות עליו היו פושרות-מינוס – הגם שהיה ברור שזה מיחזור של הרעיון של סרט קודם ויותר מוצלח, של קווין ג׳יימס, גם הוא על מעלליו של שומר קניון.
איזה ףִשפוש
סליחה שני נטפל עדיין לביטוח לאומי, אבל עוד פדיחה אחת ודי מתוך האתר שלהם – כי את זה צריך שכולם יידעו:
פעולת התחזות – באתר אינטרנט, אימייל, או סמס – למקור מוּכּר (כגון בנק, מוסד ציבורי, או ספּק ידוע כגון חברת טלפון, גז, וכיו”ב), במגמה לגרום לכם לחשוף פרטים אישיים או סיסמה, או לשתול אצלכם תוכנת ריגול, נקראת באנגלית
phishing
ולא
fishing
שמשמעותה, כידוע, ׳דַיג׳.
נהפוך הוא
עוד דוגמא למאמצים של ביטוח לאומי לחסוך את כספי הציבור ע”י שימוש בתרגום מכונה בגירסה האנגלית של אתר האינטרנט שלהם, במקום במתרגם מקצועי או לפחות דובר אנגלית אמיתי.
אחד מסימני ההיכר המובהקים של שליטה לקויה באנגלית היא חוסר המודעות של הדובר לחשיבות של היפוך הנושא והפועל בשאלה. בעברית אולי מותר, ואפילו מקובל, לשאול שאלות כמו משפטים רגילים, רק עם העלאת גובה הצליל בסוף המשפט לציון שאלה – לדוגמא: ׳אתה מרגיש בסדר?׳ או ׳אתם עומדים פה הרבה זמן?׳
חברים כוזבים
לפני שנים, אשת”ח ואני הזמנו לביתנו ידיד צרפתי למסיבה שערכנו לחברים. שעתיים לפני המועד, הוא התקשר והתנצל שלא יוכל להגיע מסיבה כלשהי. להבעת צערו על כך שביטל את השתתפותו ברגע האחרון, אמר:
I am desolated.
וצחקתי, כי הוא תרגם מילולית מהצרפתית
Je suis désolé
שפירושו פשוט ׳אני מצטער׳ – ואילו מה שאמר באנגלית הוא שחָרָב עליו עולמו מרוב צער.
בסוף היום
בעברית, השימוש בביטויים שגורים מסויימים – כגון, אליה וקוץ בה, בדחילו ורחימו, בטל בשישים, הגיעו מים עד נפש, וכיו”ב – הוא נפוץ ואפילו מקובל, כי מרביתם מקורם במקורות, וכל המרבה לצטט את המקורות, הרי זה משובח.
באנגלית, לעומת זאת, ביטויים שהופכים להיות שגורים מדיי – אפילו אלה שמקורם בכתבי שייקספיר או התנ”ך בתרגום קינג ג׳יימס (שהם המקבילה הקרובה ביותר ל׳מקורות׳ אצלנו) – מקבלים מעמד של ׳קלישאה׳, ומחמיצים את פניהם של טהרני לשון, ובראשם עורכי ספרים וביטאונים מקצועיים. לֹעיתים, הם אף מעוררים גיחוך או מזיקים למסר אפילו בקרב הציבור הרחב. בעמודו ׳הימנעות מקלישאות׳, אתר ׳מילוני אוקספורד׳ מסביר את הבעייתיות בקלישאות כך:
ריח ישראבלוף
אגב ריחות (ראה לא נס ריחן):׳
(ba-bamail.co.il :מקור)
עוד אחד מסידרת ׳ישראבלוף׳ (המותג ג׳ונסון קלין׳ נועד להטעות את הישראלי המצוי שזה תוצרת היצרן האמריקאי ג׳ונסון אנד ג׳ונסון) – אלא ששם המוצר
Fabric Perfume
הוא תרגום מילולי של העברית