חפשו את התרגום של המילה ׳אמנם׳ במילון עברי-אנגלי כלשהו, ובין האופציות השונות תיראו בוודאי את המילה
indeed
– ומכאן הנטייה של אנשים להשתמש במילה זו לציון ׳אמנם׳ כשכותבים אנגלית. אך, אם תסתכלו ביתר עיון, תראו שבעצם הכוונה היא לצורת השאלה ׳האמנם?׳
ללא ה”א הידיעה, או בכל הקשר שאיננו שאלה, אִינְדִיד איננה התרגום הנכון ל׳אמנם׳.
במודעה על הקרנת הסרט הישראלי המשובח, ׳תל-אביב על האש׳ בקנדה, נכתב שבסיום ההקרנה, ייערך ׳טוקבק׳ עם חוקר קולנוע מסויים. ניכר שהמודעה נוסחה ע”י יחצ”ן בארץ, שכן באנגלית המילה טוקבק היא מונח טכני בתקשורת הפנימית באולפן הקלטות בין הטכנאי לבין האמן המבצע, אשר מסיבות לא ברורות נבחרה לציין ׳תגובה׳ (או ׳תגובית׳, אליבא האקדמיה ללשון), בעברית של עידן האינטרנט, למשהו שמתפרסם אונליין. היא איננה מוּכרת מחוץ לאולפני הקלטות, ובוודאי שאיננה משמשת לציון ׳דיון׳ – שהיא המילה המתבקשת במקרה זה.
לא פלא, איפוא, שבסוף ההקרנה, כולם הלכו הביתה – ולא היה לאותו חוקר קולנוע מישהו לטקבק איתו. אולי להבא ישכילו לכתוב פשוט
a 30-minute discussion.
![1190531-airs[slideplayer.com]](https://i0.wp.com/al-fdik.orr-stav.com/wp-content/uploads/2019/05/1190531-airsslideplayer.com_.png?resize=144%2C136)
slideplayer.com: מקור
לפני כשלוש שנים (איך שהזמן עובר) הצבעתי על תופעת ה׳שונות ברבים׳ באנגלית – מילים שמשנות משמעות במעבר מלשון יחיד ללשון רבים – והבטחתי עוד אם איתקל בדוגמאות נוספות בעתיד. אז הנה:׳
בתחומי העזרה הסוציאלית ומדעי ההתנהגות מרבים לדבר על המניע הגורם לאדם להתנהג בצורה מסויימת. בעת כתיבה באנגלית, ההנחה אצל רבים היא שהמקבילה האנגלית היא תמיד המילה
אך לאמיתו של דבר, מילה זו מתאימה רק למניע נפשי עמוק המכוון את התנהלות האדם על פני זמן רב – אולי שנים. עבור סוגים אחרים של מניעים, כדאי להכיר את המגוון הרחב של מונחים חלופיים, המתאימים יותר לתיאור מניעים בעלי משך או עוצמה רגשית שונה. להלן העיקריים שבהם, בסדר יורד (פחות או יותר) מבחינת המשך:׳
הבלשן וחוקר-המוח באוניברסיטת הרווארד, הפרופ׳ סטיבן פינקר, הידוע ברבים כמחברם של רבי-מכר כגון האינסטינקט הלשוני, כיצד פועל המוח, ועוד רבים אחרים, פירסם לאחרונה בטוויטר את 13 הטיפים שלו לכתיבה טובה. חלקם (אלה שמסומנים עם לינקים לפוסטים קודמים) כבר הזכרנו בהזדמנויות קודמות, אך חלקם (כגון ח׳ ו–ט׳) חדשים, וכדאי להכיר ולהפנים:
לאחרונה נתקלתי בסוג לבוש חדש שלא ידעתי על קיומו עד עכשיו – בגדי פליז. מאחר וההקשר היה של תערוכת אמנות, הנחתי תחילה שמדובר בהכלאה מוזרה של מתכת ובד – מהסוג שצפוי להימצא רק בחפצי אמנות מודרנית. אבל שבחיפוש אונליין חיש הסתבר לי שלא – נהפוך הוא, ישנו שוק משגשג של בגדי פליז, שאין בהם שום אלמנט מתכתי הנראה לעין, מלבד, אולי, הריצ׳רץ׳:
ואז נפל לי האסימון.
בעבר דיברתי על הצורך לעשות הבחנה בכתיבתכם בין מקפים שונים, ו(להבדיל), כמרים.
הפעם – בהמשך עקיף לעניין מיני בע”ח (ראו שמות מדעיים והצגתם) – אני רוצה לדבר על קופים, לאחר שנתקלתי לאחרונה במאמר ביקורת על תערוכה של אמן ישראלי כלשהו, שבו צויין שהאמן צייר דיוקנאות ריאליסטיים ומאד מפורטים של ׳קופים׳ אשר צויידו במכחולים וצבעים בגן חיות כלשהו בארה”ב וציירו ציורים אבסטרקטיים.
פעם אחרי פעם, המאמר דיבר על ׳קופים׳ בהכללה – ׳פני קופים׳, ׳דיוקנאות קופים׳, ׳תופעת הקופים המציירים׳, וכיו”ב – בלי לציין אף פעם באילו קופים מדובר.
כולם היו קופיי
שמות של בע”ח וצמחים, כידוע, שונים משפה משפה.
לכן, כשמקצוע המדע במובנו המודרני החל להתגבש באירופה לקראת סוף תקופת הרנסנס – ואיתו מדע הטקסונומיה, או סיווג מינים מסודר של כל יצורי הטבע – היה חשוב להשתמש בשפה אחת המוסכמת על כל העוסקים בתחום. מטבע הדברים, השפה שנבחרה היתה לטינית, שכבר שימשה בתור השפה הרשמית של כל הכתבים החשובים בכל תחומי הידע האירופאי, מאז ימי הביניים.
החוקר האיטלקי אנדריאה צֶ׳זָלפּינו, שחי במאה השש-עשרה, נחשב ל׳טקסונום הראשון׳, בזכות חיבורו הגדול ׳דה פלאנטיס׳ (׳על צמחים׳), שתיאר מעל ל–1500 מיני צמח שונים. אחריו באו חוקרים אחרים, כגון ג׳ון ריי באנגליה, וז׳וזף פיטון טוּרנףור הצרפתי, שניהם במאה השבע-עשרה.
החברה׳ הפיקחים בגוּגל הודיעו לאחרונה ששיבצו את תוכנת התרגום הממוחשב שלהם – גוּגל טראנסלייט – כפונקציה בתוך כל גליון אלקטרוני של גוגל דוֹקס (להלן, גוּגִלָיוֹן). הנה דוגמא של גליון כזה שיצרתי בימים האחרונים לתרגום בין אנגלית לעברית ולהיפך:
לאחרונה פורסמה בתקשורת ידיעה מפתיעה, לכאורה, שמשכה תשומת-לב מסויימת, ואולי ראיתם אותה: במחקר בלשני נמצא שספר הילדים ׳מר חמדן׳ (מסידרת ׳מר וגברת׳ של רוג׳ר הרגריבס) דומה במורכבות השפה שלו לספר ׳ענבי זעם׳ של ג׳ון סטיינבק: בסולם ׳רנסנס׳, נמסר, הנ”ל קיבל דירוג של 4.6, ואילו מר חמדן דוּרג כ–4.4. זאת משום שמחברו של ׳מר חמדן׳ משתמש במבחר אקלקטי של מילים (במיוחד מילות תואר), לסבר את האוזן (ומן הסתם, להגדיל את אוצר המילים) של ילדים קטנים: