לאחרונה, אשת”ח ואני בילינו באתר נופש ידוע, לא רחוק מהבית, לרגל יום הנישואין.
המקום לא איכזב: החדר היה מרווח ומרוהט למופת, האוכל היה מעולה, ובצאתנו קיבלנו כרטיס ברכה שאמר לנו ׳תודה׳ באנגלית, יפנית, גרמנית, נורווגית, צרפתית, ספרדית, קוריאנית, רוסית, סינית, איסלנדית, איטלקית – וגם עברית וערבית. מחווה נחמדה, לכל הדעות – אלא מה?…
בסידרת הטלוויזיה הקלאסית
The West Wing
מסוף שנות התשעים (המציגה נשיאות אמריקאית שונה מאד מזו של היום), יש סצינה מפורסמת באחד הפרקים, שבה הנשיא (בגילומו של מרטין שין), נכנס לחדר שבו נערך אירוע לכבודו, ושם לב שבין כל הנוכחים העומדים, יושבת אישה בשם ׳ד”ר ג׳נה ג׳ייקובס׳ המפורסמת בזכות תכנית אירוח שלה ברדיו המכונה על שמה (כולל התואר ׳דוקטור׳), שבה היא נותנת ייעוץ, מזווית נוצרית שמרנית, בענייני מוסר והתנהלות תקינה, בהתבסס על פסוקים בתנ”ך (במיוחד בספרי שמות, ויקרא, ודברים).
לפני שבועיים הגיע אליי אימייל מלקוח נאמן, בתשובה לאימייל ששלחתי לו, שנשלח כנראה מהאייפון או אייפאד שלו, כי בסוף ההודעה הופיעה תוספת נ.ב.: ׳קבל את אאוטלוק עבור אַיי-אוֹ-אֶס
בעברית מקובל, כידוע, להשתמש בלשון זכר לציון אדם גנרי. האקדמיה אפילו מציינת זאת במפורש:
צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית. אנחנו אומרים בלשון זכר ‘גן ילדים’ (גם אם יש בו רוב של ילדות), ‘בית חולים’ ועוד, אבל כאשר הכוונה לנשים בלבד נוקטים לשון נקבה, כגון ‘בית יולדות’. במשפטים בעלי מבנה סתמי (דוגמת ‘כאן בונים’) ניאלץ לנקוט לשון זכר גם כאשר ברור שמדובר רק בנשים, כגון ‘איך יולדים ללא כאב’ (ולא ‘איך יולדות ללא כאב’).
גם באנגלית היה מקובל כך בעבר, אבל בעשורים האחרונים – מאז תנועת ׳שחרור האישה׳ של שנות הששים, וביתר שאת בשנים האחרונות, עם התגברות התביעה לשוויון זכויות לנשים בכל התחומים, כולל שכר, ומיצוי הדין במקרי תקיפה מינית – יש מגמה ברורה של הימענות מלשון זכר לתיאורים גנריים.
כפי שקוראיי הוותיקים שלי כבר יודעים, אבי איננו ישראלי, אלא יהודי אנגלי. הוריי נפגשו בתקופת
לימודיהם באוניברסיטה בלונדון, ואחרי שנישאו (בארץ), חיו בארץ כשנתיים עד שחזרו ללונדון להשלמת הסמכתו של אבי כמהנדס. בתקופה זו, אבי עבד כמתנדב בקיבוץ מעין-צבי, ואח”כ בחברת סולל בונה בחיפה. הוא התקשה ללמוד עברית על בוריה, אך ניחן בחוש הומור וביכולת הישרדות טובה, ולכן היה מאלתר בכך שהיה מתרגם חופשי מאנגלית כדי להביע את מה שרצה לומר.
במשפחה זכורים וחביבים במיוחד צורת ׳הריבוי הכפול׳—פתרונו הייחודי למילים שלא ברור אם הן זכר או נקבה (למשל כוסותים), וכן ביטויים כגון: ׳הזבוב שלך פתוח׳ (תרגום מילולי של המקבילה האנגלית ל׳החנות שלך פתוחה׳), וכן תשובתו האלמותית לשאלה אם הוא רוצה לשתות משהו: ׳כן – אני מרגיש כמו כוס תה׳ ( = בא לי מאד כוס תה)׳.
למילה העברית ׳להציע׳ יש מגוון תרגומים אפשריים באנגלית, בהתאם להקשר – וחשוב להבדיל ביניהם
בעברית נוטים לכנות את הארץ שבירתה לונדון פשוט ׳אנגליה׳ – אולם יש להיזהר, כי זה לא תמיד נכון, ובתחומים מסויימים (כמו משפט, או חינוך, ספורט, ותרבות), חוסר דיוק בעניין זה יכול להעליב או, במקרה הגרוע, להטיל ספק בבקיאות המקצועית של הדובר.
בעיתון הארץ דוּוח השבוע ש—
בתקופה האחרונה קיבלו לא מעט אזרחים הודעות מפתות עם הצעות לגרוף רווחים קלים; בדיקה מהירה גילתה שמדובר בנסיונות לכריית מטבעות קריפטוגרפים מהמחשבים של אלו שנפלו בפח
מי שהקליק על הלינקים הללו גרם לכך שהושתלו במכשיר שלו תוכנות המנצלות אותו, בחשאי, לביצוע חישובים אינטנסיביים הדרושים ל׳כרייה׳ של מטבעות ביטקוין עבור שולחי ההודעה.
בהודעה אחת הציעו שוברי קניה חינמיים, כביכול, לקניות בחנות איקאה—בהודעה אחרת, כרטיסי טיסה חינם בחברת ׳דלטה׳:
המשותף לכל ההודעות הללו—כמו ברוב רובן של הודעות ספאם מהסוג הזה—הוא האנגלית הקלוקלת, שכמעט תמיד מאפיינת אותן, ומצביעה על כך שלא מדובר בהצעה לגיטימית. במקרה זה, שימו לב:
אם בדיקת ציציות שכזו היא טרחה גדולה מדיי, זיכרו את אחת ממימרותיו של סבי, ז”ל:
אם משהו נשמע טוב מדיי להיות אמיתי, סביר להניח שהוא לא.
באמת אחד החששות הגדולים שלי תמיד בקניית יין קידוש הוא האם יש בו עורלה – במקרה זה, אין חשש (עם תודה לג׳רוסלם פוסט).
הנה עניין שאני רוצה לדבר עליו כבר הרבה זמן.
צורת העתיד באנגלית, כידוע, היא פשוטה להפליא: בניגוד לעברית ושפות רבות אחרות, אין הטיות מיוחדות של הפועל לשם כך, אלא פשוט מוסיפים לפניו את המילה
will
שמוצאה מהפועל הסקנדיבי
vil
שפירושה ׳רוצה׳.