*ארוחת בוקר של כלב
כשכתבתי לראשונה על תופעת העִסְבּאה”ל (עברית סתומה בעקבות אי-הבנת הלועזית), לא תיארתי לעצמי שאוכל להביא עוד שלל דוגמאות כ”כ מהר. אך עם התרחבות השימוש בתרגום מכונה, נראה שהתופעה הולכת ומתפשטת, ועל-כן יש לעמוד על המשמר יותר מבעבר. הנה עוד דוגמאות שנתקלתי בהן רק בחודשים האחרונים במאמרים שנתבקשתי לתרגם או לערוך:
בעברית, השימוש בביטויים שגורים מסויימים – כגון, אליה וקוץ בה, בדחילו ורחימו, בטל בשישים, הגיעו מים עד נפש, וכיו”ב – הוא נפוץ ואפילו מקובל, כי מרביתם מקורם במקורות, וכל המרבה לצטט את המקורות, הרי זה משובח.
באנגלית, לעומת זאת, ביטויים שהופכים להיות שגורים מדיי – אפילו אלה שמקורם בכתבי שייקספיר או התנ”ך בתרגום קינג ג׳יימס (שהם המקבילה הקרובה ביותר ל׳מקורות׳ אצלנו) – מקבלים מעמד של ׳קלישאה׳, ומחמיצים את פניהם של טהרני לשון, ובראשם עורכי ספרים וביטאונים מקצועיים. לֹעיתים, הם אף מעוררים גיחוך או מזיקים למסר אפילו בקרב הציבור הרחב. בעמודו ׳הימנעות מקלישאות׳, אתר ׳מילוני אוקספורד׳ מסביר את הבעייתיות בקלישאות כך:
כאשר אתם כותבים ברמה רשמית יותר, עדיף לנסות להימנע משימוש בקלישאות. הן נוטות לעצבן אנשים, במיוחד אם משתמשים בהן יתר-על-המידה, והן עשויות אפילו ליצור רושם של עצלנות או חוסר-מחשבה זהירה מצד הכותב. יש אנשים שפשוט מאבדים עניין ומפסיקים להקשיב כשהם שומעים קלישאה, וכך עלולים לא לשמוע את מה שרציתם לומר.
לפי סקר שערך לאחרונה עיתון הדיילי טלגרף הבריטי המכובד, בראש רשימת הקלישאות הנפוצות ביותר שמומלץ להימנע מהן עומד הביטוי
At the end of the day
בששת המקומות הבאים תופסים הביטויים:
What goes around, comes around
It’s not rocket science
Thinking outside the box
Flogging a dead horse
Don’t shoot the messenger
Going forward
לרשימה מקיפה של קלישאות כאלו, ראו את אותו עמוד שציינתי של אתר ׳מילוני אוקספורד׳ – אשר נותן גם מבחר ניסוחים אלטרנטיביים עבור כ”א מהביטויים הבעייתיים. האתרים ׳וורייטר׳ס דייג׳סט ו וורייטר׳ס וובּ׳ ו׳אנצ׳אנטינג מארקטינג׳ גם מציעים טיפים טובים לעניין.
מה שמוסכם על כולם הוא שצירופי מילים חדשים ולא צפויים יוצרים את האפקט הכי חזק. לפעמים, צירופים אלה באים דווקא מאנשים שהם חדשים יחסית לשפה, שאינם מכירים את הביטויים השגורים. כפי שאמרה עולה חדשה בראיון שקראתי לאחרונה:
ילדים לא אוהבים להיות יוצאי דופן, הם רוצים להצטיין – אבל בתוך הדופן.
עם זאת, חשוב לזכור את ההבדל שבין אנגלית לבין תרגומית. לפעמים הקו בין קלישאה לבין הבעה אידיומטית טובה הוא דק. בסוף היום – סליחה, בסופו של דבר – ההחלטה נתונה בידיכם. בהצלחה…׳
לפני מספר שנים יצא סרט בכיכובו של אל פצ׳ינו שאולי יצא לכם לראות
בעברית השכילו לתרגם את שמו ׳ניחוח אישה׳ – וטוב שכך, שכן אעפ”י שעל טעם ועל ריח אין להתווכח, אין עוררין על המשמעויות השונות הנלוות למקבילות השונות למילה ׳ריח׳ באנגלית. כל מילה והקונוטציה שלה – ושימוש לא נכון יכול לעורר גיחוך – אז שימו לב (לפי סדר השכיחות):
לאחרונה, אשת”ח ואני בילינו באתר נופש ידוע, לא רחוק מהבית, לרגל יום הנישואין.
המקום לא איכזב: החדר היה מרווח ומרוהט למופת, האוכל היה מעולה, ובצאתנו קיבלנו כרטיס ברכה שאמר לנו ׳תודה׳ באנגלית, יפנית, גרמנית, נורווגית, צרפתית, ספרדית, קוריאנית, רוסית, סינית, איסלנדית, איטלקית – וגם עברית וערבית. מחווה נחמדה, לכל הדעות – אלא מה?…
בסידרת הטלוויזיה הקלאסית
The West Wing
מסוף שנות התשעים (המציגה נשיאות אמריקאית שונה מאד מזו של היום), יש סצינה מפורסמת באחד הפרקים, שבה הנשיא (בגילומו של מרטין שין), נכנס לחדר שבו נערך אירוע לכבודו, ושם לב שבין כל הנוכחים העומדים, יושבת אישה בשם ׳ד”ר ג׳נה ג׳ייקובס׳ המפורסמת בזכות תכנית אירוח שלה ברדיו המכונה על שמה (כולל התואר ׳דוקטור׳), שבה היא נותנת ייעוץ, מזווית נוצרית שמרנית, בענייני מוסר והתנהלות תקינה, בהתבסס על פסוקים בתנ”ך (במיוחד בספרי שמות, ויקרא, ודברים).
לפני שבועיים הגיע אליי אימייל מלקוח נאמן, בתשובה לאימייל ששלחתי לו, שנשלח כנראה מהאייפון או אייפאד שלו, כי בסוף ההודעה הופיעה תוספת נ.ב.: ׳קבל את אאוטלוק עבור אַיי-אוֹ-אֶס
בעברית מקובל, כידוע, להשתמש בלשון זכר לציון אדם גנרי. האקדמיה אפילו מציינת זאת במפורש:
צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית. אנחנו אומרים בלשון זכר ‘גן ילדים’ (גם אם יש בו רוב של ילדות), ‘בית חולים’ ועוד, אבל כאשר הכוונה לנשים בלבד נוקטים לשון נקבה, כגון ‘בית יולדות’. במשפטים בעלי מבנה סתמי (דוגמת ‘כאן בונים’) ניאלץ לנקוט לשון זכר גם כאשר ברור שמדובר רק בנשים, כגון ‘איך יולדים ללא כאב’ (ולא ‘איך יולדות ללא כאב’).
גם באנגלית היה מקובל כך בעבר, אבל בעשורים האחרונים – מאז תנועת ׳שחרור האישה׳ של שנות הששים, וביתר שאת בשנים האחרונות, עם התגברות התביעה לשוויון זכויות לנשים בכל התחומים, כולל שכר, ומיצוי הדין במקרי תקיפה מינית – יש מגמה ברורה של הימענות מלשון זכר לתיאורים גנריים.
כפי שקוראיי הוותיקים שלי כבר יודעים, אבי איננו ישראלי, אלא יהודי אנגלי. הוריי נפגשו בתקופת
לימודיהם באוניברסיטה בלונדון, ואחרי שנישאו (בארץ), חיו בארץ כשנתיים עד שחזרו ללונדון להשלמת הסמכתו של אבי כמהנדס. בתקופה זו, אבי עבד כמתנדב בקיבוץ מעין-צבי, ואח”כ בחברת סולל בונה בחיפה. הוא התקשה ללמוד עברית על בוריה, אך ניחן בחוש הומור וביכולת הישרדות טובה, ולכן היה מאלתר בכך שהיה מתרגם חופשי מאנגלית כדי להביע את מה שרצה לומר.
במשפחה זכורים וחביבים במיוחד צורת ׳הריבוי הכפול׳—פתרונו הייחודי למילים שלא ברור אם הן זכר או נקבה (למשל כוסותים), וכן ביטויים כגון: ׳הזבוב שלך פתוח׳ (תרגום מילולי של המקבילה האנגלית ל׳החנות שלך פתוחה׳), וכן תשובתו האלמותית לשאלה אם הוא רוצה לשתות משהו: ׳כן – אני מרגיש כמו כוס תה׳ ( = בא לי מאד כוס תה)׳.
למילה העברית ׳להציע׳ יש מגוון תרגומים אפשריים באנגלית, בהתאם להקשר – וחשוב להבדיל ביניהם
בעברית נוטים לכנות את הארץ שבירתה לונדון פשוט ׳אנגליה׳ – אולם יש להיזהר, כי זה לא תמיד נכון, ובתחומים מסויימים (כמו משפט, או חינוך, ספורט, ותרבות), חוסר דיוק בעניין זה יכול להעליב או, במקרה הגרוע, להטיל ספק בבקיאות המקצועית של הדובר.