בעברית, כידוע, השימוש העיקרי למילה ׳בהתאמה׳ הוא לציון פעולת התאמה של מוצר או שירות לאדם כלשהו. שימוש הרבה פחות נפוץ, אך מוּכר באקדמיה, הוא בסוף תיאור של סידרה של פריטים,לציון ייחוס כ”א למקבילו בסידרה אחרת – כך:
שלוש האפשרויות לצורת מיכל המים היא חצי כדור, צורת צילינדר, ושילוב השניים – המִתרגמים לתכולה מקסימלית של 22 ליטר, 40 ליטר, ו- 46 ליטר, בהתאמה.׳
באנגלית, לעומת זאת – בעיקר בכתיבה אקדמית או עיתונאית, שימוש כזה במקבילהּ של המילה ׳בהתאמה׳ הרבה יותר מקובל, כי הוא מפשט מאד את פעולת השיוך או ההקבלה בין שתי קבוצות של פריטים. כך:
חפשו את התרגום של המילה ׳אמנם׳ במילון עברי-אנגלי כלשהו, ובין האופציות השונות תיראו בוודאי את המילה
indeed
– ומכאן הנטייה של אנשים להשתמש במילה זו לציון ׳אמנם׳ כשכותבים אנגלית. אך, אם תסתכלו ביתר עיון, תראו שבעצם הכוונה היא לצורת השאלה ׳האמנם?׳
ללא ה”א הידיעה, או בכל הקשר שאיננו שאלה, אִינְדִיד איננה התרגום הנכון ל׳אמנם׳.
במודעה על הקרנת הסרט הישראלי המשובח, ׳תל-אביב על האש׳ בקנדה, נכתב שבסיום ההקרנה, ייערך ׳טוקבק׳ עם חוקר קולנוע מסויים. ניכר שהמודעה נוסחה ע”י יחצ”ן בארץ, שכן באנגלית המילה טוקבק היא מונח טכני בתקשורת הפנימית באולפן הקלטות בין הטכנאי לבין האמן המבצע, אשר מסיבות לא ברורות נבחרה לציין ׳תגובה׳ (או ׳תגובית׳, אליבא האקדמיה ללשון), בעברית של עידן האינטרנט, למשהו שמתפרסם אונליין. היא איננה מוּכרת מחוץ לאולפני הקלטות, ובוודאי שאיננה משמשת לציון ׳דיון׳ – שהיא המילה המתבקשת במקרה זה.
לא פלא, איפוא, שבסוף ההקרנה, כולם הלכו הביתה – ולא היה לאותו חוקר קולנוע מישהו לטקבק איתו. אולי להבא ישכילו לכתוב פשוט
a 30-minute discussion.
![1190531-airs[slideplayer.com]](https://i0.wp.com/al-fdik.orr-stav.com/wp-content/uploads/2019/05/1190531-airsslideplayer.com_.png?resize=144%2C136)
slideplayer.com: מקור
לפני כשלוש שנים (איך שהזמן עובר) הצבעתי על תופעת ה׳שונות ברבים׳ באנגלית – מילים שמשנות משמעות במעבר מלשון יחיד ללשון רבים – והבטחתי עוד אם איתקל בדוגמאות נוספות בעתיד. אז הנה:׳
לאחרונה נתקלתי בסוג לבוש חדש שלא ידעתי על קיומו עד עכשיו – בגדי פליז. מאחר וההקשר היה של תערוכת אמנות, הנחתי תחילה שמדובר בהכלאה מוזרה של מתכת ובד – מהסוג שצפוי להימצא רק בחפצי אמנות מודרנית. אבל שבחיפוש אונליין חיש הסתבר לי שלא – נהפוך הוא, ישנו שוק משגשג של בגדי פליז, שאין בהם שום אלמנט מתכתי הנראה לעין, מלבד, אולי, הריצ׳רץ׳:
ואז נפל לי האסימון.
אחד היתרונות בעבודתי כמתרגם ועורך הוא שאני נחשף לחומר רב שנכתב ע”י מחברים רבים מתחומים שונים, ולכן יכול להבחין במגמות לשוניות שצצות ועולות פתאום, מבלי סיבה הנראית לעין. אחת המגמות הללו שעלו בשנים האחרונות – במיוחד בשנה-שנתיים האחרונות, משום מה – היא השימוש הגובר במילה ׳קונקרטי׳ – כגון: ׳
נתבקשתי ע”י לקוח אחד להסביר, אחת ולתמיד, היכן לשים את גרש השייכות באנגלית – למשל, האם צ”ל
people’s או peoples‘
Steve Jobs’ או Steve Jobs’s
ובכן, הכלל הוא כזה:
ישראלים בני דורי ומעלה (ילידי שנות החמישים ומבוגרים יותר) זוכרים בוודאי את המחזמר של דן אלמגור ובני נגרי, ׳אל תקרא לי שחור׳, שהיה להיט ב–1972 ונכתב בהשראת המחזמר האמריקאי הֵייר (׳שיער׳) והתנועה לשוויון זכויות והזדמנויות לשחורים ולנשים בארה”ב ובעולם כולו.
מה שפחות ידוע הוא ששם הלהקה שיקף יותר את המתחים העדתיים בארץ בין אשכנזים ומזרחים מאשר את המצב בארה”ב. שם, באותה עת, השחורים האמריקאיים דווקא ביקשו שיקראו להם ׳שחורים׳, כתווית הפוכה הגיונית ל׳לבן׳, ובמקום המילה המסורתית נִיגְרוֹ
negro
׳ילדים לא אוהבים להיות יוצאי דופן – הם רוצים להצטיין, אבל בתוך הדופן.׳
נתקלתי במשפט זה לא מזמן בראיון עם משתתפת במחקר כלשהו. אעפ”י שניכר מהראיון שהדוברת היא עולה לשעבר, מההקשר ניתן בהחלט להסיק שאמרה ׳בתוך הדופן׳ כמשחק מילים מכוּון, בידיעה ברורה שאין ל׳יוצא-דופן׳ ביטוי מקביל הפוך, כדוגמת ׳מחד גיסא/מאידך גיסא׳; ׳חזר בתשובה / חזר בשאלה׳; ׳יש מצב/אין מצב׳, וכיו”ב.
