׳ילדים לא אוהבים להיות יוצאי דופן – הם רוצים להצטיין, אבל בתוך הדופן.׳
נתקלתי במשפט זה לא מזמן בראיון עם משתתפת במחקר כלשהו. אעפ”י שניכר מהראיון שהדוברת היא עולה לשעבר, מההקשר ניתן בהחלט להסיק שאמרה ׳בתוך הדופן׳ כמשחק מילים מכוּון, בידיעה ברורה שאין ל׳יוצא-דופן׳ ביטוי מקביל הפוך, כדוגמת ׳מחד גיסא/מאידך גיסא׳; ׳חזר בתשובה / חזר בשאלה׳; ׳יש מצב/אין מצב׳, וכיו”ב.
ב–2009 יצא לאקרנים סרט בכיכובו של השחקן הקנדי-יהודי סת׳ רוגן, בשם
Observe & Report
אם לא יצא לכם לראות אותו, כנראה שלא הפסדתם הרבה (גם אני לא ראיתי), שכן הביקורות עליו היו פושרות-מינוס – הגם שהיה ברור שזה מיחזור של הרעיון של סרט קודם ויותר מוצלח, של קווין ג׳יימס, גם הוא על מעלליו של שומר קניון.
סליחה שני נטפל עדיין לביטוח לאומי, אבל עוד פדיחה אחת ודי מתוך האתר שלהם – כי את זה צריך שכולם יידעו:
פעולת התחזות – באתר אינטרנט, אימייל, או סמס – למקור מוּכּר (כגון בנק, מוסד ציבורי, או ספּק ידוע כגון חברת טלפון, גז, וכיו”ב), במגמה לגרום לכם לחשוף פרטים אישיים או סיסמה, או לשתול אצלכם תוכנת ריגול, נקראת באנגלית
phishing
ולא
fishing
שמשמעותה, כידוע, ׳דַיג׳.
*ארוחת בוקר של כלב
כשכתבתי לראשונה על תופעת העִסְבּאה”ל (עברית סתומה בעקבות אי-הבנת הלועזית), לא תיארתי לעצמי שאוכל להביא עוד שלל דוגמאות כ”כ מהר. אך עם התרחבות השימוש בתרגום מכונה, נראה שהתופעה הולכת ומתפשטת, ועל-כן יש לעמוד על המשמר יותר מבעבר. הנה עוד דוגמאות שנתקלתי בהן רק בחודשים האחרונים במאמרים שונים (בעיקר, משום מה, בתחום ביקורת אמנות):׳:
בעברית, השימוש בביטויים שגורים מסויימים – כגון, אליה וקוץ בה, בדחילו ורחימו, בטל בשישים, הגיעו מים עד נפש, וכיו”ב – הוא נפוץ ואפילו מקובל, כי מרביתם מקורם במקורות, וכל המרבה לצטט את המקורות, הרי זה משובח.
באנגלית, לעומת זאת, ביטויים שהופכים להיות שגורים מדיי – אפילו אלה שמקורם בכתבי שייקספיר או התנ”ך בתרגום קינג ג׳יימס (שהם המקבילה הקרובה ביותר ל׳מקורות׳ אצלנו) – מקבלים מעמד של ׳קלישאה׳, ומחמיצים את פניהם של טהרני לשון, ובראשם עורכי ספרים וביטאונים מקצועיים. לֹעיתים, הם אף מעוררים גיחוך או מזיקים למסר אפילו בקרב הציבור הרחב. בעמודו ׳הימנעות מקלישאות׳, אתר ׳מילוני אוקספורד׳ מסביר את הבעייתיות בקלישאות כך:
לפני מספר שנים יצא סרט בכיכובו של אל פצ׳ינו שאולי יצא לכם לראות
בעברית השכילו לתרגם את שמו ׳ניחוח אישה׳ – וטוב שכך, שכן אעפ”י שעל טעם ועל ריח אין להתווכח, אין עוררין על המשמעויות השונות הנלוות למקבילות השונות למילה ׳ריח׳ באנגלית. כל מילה והקונוטציה שלה – ושימוש לא נכון יכול לעורר גיחוך – אז שימו לב (לפי סדר השכיחות):
לאחרונה, אשת”ח ואני בילינו באתר נופש ידוע, לא רחוק מהבית, לרגל יום הנישואין.
המקום לא איכזב: החדר היה מרווח ומרוהט למופת, האוכל היה מעולה, ובצאתנו קיבלנו כרטיס ברכה שאמר לנו ׳תודה׳ באנגלית, יפנית, גרמנית, נורווגית, צרפתית, ספרדית, קוריאנית, רוסית, סינית, איסלנדית, איטלקית – וגם עברית וערבית. מחווה נחמדה, לכל הדעות – אלא מה?…
בסידרת הטלוויזיה הקלאסית
The West Wing
מסוף שנות התשעים (המציגה נשיאות אמריקאית שונה מאד מזו של היום), יש סצינה מפורסמת באחד הפרקים, שבה הנשיא (בגילומו של מרטין שין), נכנס לחדר שבו נערך אירוע לכבודו, ושם לב שבין כל הנוכחים העומדים, יושבת אישה בשם ׳ד”ר ג׳נה ג׳ייקובס׳ המפורסמת בזכות תכנית אירוח שלה ברדיו המכונה על שמה (כולל התואר ׳דוקטור׳), שבה היא נותנת ייעוץ, מזווית נוצרית שמרנית, בענייני מוסר והתנהלות תקינה, בהתבסס על פסוקים בתנ”ך (במיוחד בספרי שמות, ויקרא, ודברים).
לפני שבועיים הגיע אליי אימייל מלקוח נאמן, בתשובה לאימייל ששלחתי לו, שנשלח כנראה מהאייפון או אייפאד שלו, כי בסוף ההודעה הופיעה תוספת נ.ב.: ׳קבל את אאוטלוק עבור אַיי-אוֹ-אֶס
בעברית מקובל, כידוע, להשתמש בלשון זכר לציון אדם גנרי. האקדמיה אפילו מציינת זאת במפורש:
צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית. אנחנו אומרים בלשון זכר ‘גן ילדים’ (גם אם יש בו רוב של ילדות), ‘בית חולים’ ועוד, אבל כאשר הכוונה לנשים בלבד נוקטים לשון נקבה, כגון ‘בית יולדות’. במשפטים בעלי מבנה סתמי (דוגמת ‘כאן בונים’) ניאלץ לנקוט לשון זכר גם כאשר ברור שמדובר רק בנשים, כגון ‘איך יולדים ללא כאב’ (ולא ‘איך יולדות ללא כאב’).
גם באנגלית היה מקובל כך בעבר, אבל בעשורים האחרונים – מאז תנועת ׳שחרור האישה׳ של שנות הששים, וביתר שאת בשנים האחרונות, עם התגברות התביעה לשוויון זכויות לנשים בכל התחומים, כולל שכר, ומיצוי הדין במקרי תקיפה מינית – יש מגמה ברורה של הימענות מלשון זכר לתיאורים גנריים.