לא החזה שרציתם

Chest India - חזה הודו

לא לכזה חזה ייחלנו mywesternwall.net : בתודה ל

עוד מנפלאות השימוש בתרגום מכונה. בתיאבון…׳

Advertisements

זהירות – הומוגרפים

11909-PlayOn!Diana+Rex.jpg

צ׳ילקו ואני בחזרה עם תלבושות, אמש (היא התנתה את הסכמתה שאשתמש בתמונה בכך שאציין שנפגשנו באקראי בבית-קפה, ושאני מבסוט להיות בתמונה איתה)׳

בהצגת-תיאטרון שאני עומד להופיע בה בתיאטרון קהילתי בחודש הבא (קומדיה מצחיקה מאד – על תיאטרון קהילתי שמעלה לבמה הצגה, ועושה את כל הטעויות האפשריות…), יש סצינה שבה אחת מחברי הצוות – בחורה צעירה שאינה ניחנת בשכל רב, בגילומה הנהדר של השחקנית המקצועית צ׳ילקו טיבי – קוראת מילה מסויימת לא נכון בתסריט של המחזה-בתוך-המחזה, בכך שהיא שמה את הדגש על ההברה הלא נכונה:.

How did you know its content?

Continue reading

חובות המתרחץ

Image

מכל הדוגמאות שראיתי והצגתי בבלוג זה של אנגלית קלוקלת בעקבות שימוש בתרגום מכונה, זו כנראה הכי פחות ניתנת להבנה ע”י דוברי אנגלית. צחוק-צחוק, אבל מאחר ומדובר בהוראות למתרחצים, מדובר בסיכון הציבור, ומן הראוי שרשויות החוק יבהירו לעירייה הרלוואנטית שתישא באחריות המשפטית עבור כל אסון שלא יבוא בגלל חיסכון מפוקפק זה בהוצאות תרגו.

Continue reading

אכן לא אמנם

אכןחפשו את התרגום של המילה ׳אמנם׳ במילון עברי-אנגלי כלשהו, ובין האופציות השונות תיראו בוודאי את המילה

indeed

– ומכאן הנטייה של אנשים להשתמש במילה זו לציון ׳אמנם׳ כשכותבים אנגלית. אך, אם תסתכלו ביתר עיון, תראו שבעצם הכוונה היא לצורת השאלה ׳האמנם?׳  

ללא ה”א הידיעה, או בכל הקשר שאיננו שאלה, אִינְדִיד איננה התרגום הנכון ל׳אמנם׳.

Continue reading

עוד שונות ברבים

1190531-airs[slideplayer.com]

slideplayer.com: מקור

לפני כשלוש שנים (איך שהזמן עובר) הצבעתי על תופעת ה׳שונות ברבים׳ באנגלית – מילים שמשנות משמעות במעבר מלשון יחיד ללשון רבים – והבטחתי עוד אם איתקל בדוגמאות נוספות בעתיד. אז הנה:׳

Continue reading

סוגים שונים של מניע

בתחומי העזרה הסוציאלית ומדעי ההתנהגות מרבים לדבר על המניע הגורם לאדם להתנהג בצורה מסויימת. בעת כתיבה באנגלית, ההנחה אצל רבים היא שהמקבילה האנגלית היא תמיד המילה

motivation

 אך לאמיתו של דבר, מילה זו מתאימה רק למניע נפשי עמוק המכוון את התנהלות האדם על פני זמן רב – אולי שנים.  עבור סוגים אחרים של מניעים, כדאי להכיר את המגוון הרחב של מונחים חלופיים, המתאימים יותר לתיאור מניעים בעלי משך או עוצמה רגשית שונה. להלן העיקריים שבהם, בסדר יורד (פחות או יותר) מבחינת המשך:׳

Continue reading

יוטר מ-30 שנות התמכות

 בניגוד לרושם שאולי מתקבל אצל חלק מקוראיי, אני לא נהנה ממציאת פדיחות תרגום אצל ישראלים – נהפוך הוא, יותר מכל, הן גורמות לי למפח-נפש ומבוכה עבור האחראים להן (מילא כשזה קורה אצל סינים, למשל – אבל לא בעם שלך). עבורי, כל הבלוג הזה הוא בבחינת נסיון לתיקון-עולם, בחלק הקטן של העולם שאני מתמצא בו קצת.

1190516-aiç-zh-wbsocnut-trgum.pngלכן, כשאני נתקל באתר אינטרנט ישראלי המציע גירסה אנגלית של האתר, או של דף כלשהו, עבור קוראים זרים שאינם קוראים עברית, אני תמיד מהסס לרגע לפני הקלקה על הלינק, מחשש לראות מה שיתגלה בפניי.

אך כשהוזמנתי לאחרונה להעיף מבט באתר של סוכנות תרגום ישראלית (אשר, מפאת הצניעות, לא אנקוב בשמה) עם לקוחות נכבדים כמו אל על, חברת החשמל, בנק לאומי, תנובה, ומשרד הביטחון (שסמליליהם מתנוססים בשער הראשי של האתר), חשבתי לעצמי – ׳טוב, נו, זו סוכנות תרגום, ככלות הכל – ועם לקוחות כאלה, לא ייתכן שהם עושים פדיחות…׳

אז הקלקתי…׳

Continue reading

נוֹ פליז, פליז

לאחרונה נתקלתי בסוג לבוש חדש שלא ידעתי על קיומו עד עכשיו – בגדי פליז.  מאחר וההקשר היה של תערוכת אמנות, הנחתי תחילה שמדובר בהכלאה מוזרה של מתכת ובד – מהסוג שצפוי להימצא רק בחפצי אמנות מודרנית. אבל שבחיפוש אונליין חיש הסתבר לי שלא – נהפוך הוא, ישנו שוק משגשג של בגדי פליז, שאין בהם שום אלמנט מתכתי הנראה לעין, מלבד, אולי, הריצ׳רץ׳:

בגדי–פליז.png

ואז נפל לי האסימון.

Continue reading

קפה וביקור אצל אידיוט דפוק

רישומן של שתי פעולות תשלום אקראיות שנעשו לאחרונה בשני בתי-עסק בארץ מדגים את הסכנה בבחירת שם עסק מקוצר עבור דו”חות כרטיס האשראי בחו”ל.

Continue reading

שמות מדעיים והצגתם

TheBinomenWhitebg

שמות של בע”ח וצמחים, כידוע, שונים משפה משפה.

לכן, כשמקצוע המדע במובנו המודרני החל להתגבש באירופה לקראת סוף תקופת הרנסנס – ואיתו מדע הטקסונומיה, או סיווג מינים מסודר של כל יצורי הטבע – היה חשוב להשתמש בשפה אחת המוסכמת על כל העוסקים בתחום. מטבע הדברים, השפה שנבחרה היתה לטינית, שכבר שימשה בתור השפה הרשמית של כל הכתבים החשובים בכל תחומי הידע האירופאי, מאז ימי הביניים.

החוקר האיטלקי אנדריאה צֶ׳זָלפּינו, שחי במאה השש-עשרה, נחשב ל׳טקסונום הראשון׳, בזכות חיבורו הגדול ׳דה פלאנטיס׳ (׳על צמחים׳), שתיאר מעל ל–1500 מיני צמח שונים. אחריו באו חוקרים אחרים, כגון ג׳ון ריי באנגליה, וז׳וזף פיטון טוּרנףור הצרפתי, שניהם במאה השבע-עשרה.

Continue reading