קבלה – אבל לא כמו שהכרתם

1170721-FastForward-TVSeries

עוד דוגמא מהפדיחות שנעשות בחו”ל כל פעם שהם מנסים משהו בעברית – מתוך סידרת הטלוויזיה המדע-בדיונית, ףאסט-ףורווארד

מסתבר ששחקנים צריכים להתאמן לא רק לזכור את שורותיהם, אלא גם איך כותבים בכתב אחר.

אילו רק קרא את ספרי ללימוד הכתב העברי, היה מבין שהכתב העברי פחות אקזוטי מכפי שהוא נראה.

אין פלא שהסידרה לא זכתה לעונה שניה . ככה ייעשה למי שכותב כך ׳קבלה׳

 

Advertisements

לא להתקמצן על האייץ׳

לאחרונה שמעתי בצער מסויים שבדצמבר שעבר עיתון ׳במחנה׳ של צה”ל חדל להתקיים כשבועון מודפס. בתקופת שירותי בסדיר, זכיתי לפרסם בו מספר קטעים בידוריים שמאד התגאיתי בהם, מאחר והם היו הדברים הראשונים שפרסמתי בביטאון מכובד יותר מעלון של קיבוץ.

כשהשווצתי על כך בזמנו לאבי (יהודי אנגלי שנשאר בחו”ל אחרי שאימי חזרה איתי ועם אחותי לארץ) באחד ממכתביי אליו, הוא חלק בשמחתי, כמובן.

כעבור שנתיים, בערך, כשביקרתי אותו אחרי הצבא, הוא שאל אותי באחת משיחותינו על כוסית ג׳ין וטוניק אם אני שוקל להמשיך בקריירה של כתיבה עיתונאית, בעקבות פרסום מאמריי בעיתון ׳בָּמָהֵיין׳.

Continue reading

גם הפעמון נשמע אחרת בחו”ל

כידוע, כלבים נובחים אחרת בשפות שונות בעולם:

בעברית, כלבים עושים ׳הב–הב!׳,

ובערבית (שבּה אין צליל של ו”ו) – ׳האוּ–האוּ׳

 אך באנגלית, הם עושים ׳בּאוּ–וואוּ׳, ׳וווּף–וווּף׳, או לעיתים, ׳אָרְף-אָרְף׳!

ובסינית זה אפילו תלוי בניב השפה: בקנטונזית, למשל, זה ׳וווֹ–וווֹ׳ או ׳וווֹנג-וווֹנג׳ – אבל במאנדארינית, זה ׳וואנג-וואנג׳

וכיו”ב (לרשימה מקיפה, ראו כאן או כאן(

Continue reading

היו להם ביצים

או: אל תשנו את הנושא

בקנדה משודרת מדי שבוע תוכנית רדיו פופולרית על חדשות בטכנולוגיה, שבפָתיח שלה, שלושה קולות (אחד כאילו של רובוט), מצהירים, בזה אחר זה,

The future is coming
The future is coming
The future is coming  

הדימוי, אם כן, נהיר ופשוט: העתיד הוא כמו רכבת, המתקרבת, מתקרבת, מתקרבת, ועלולה לפגוע בכם אם לא תיזהרו – כלומר, אתם משולים לאנשים העומדים על הרציף בתחנה. עד כאן ברור – אלא שאז מגיח קול רביעי (זה של מגישת התוכנית), שנותן את הפאנצ׳ליין:

—arrive intact.

Continue reading

אל תגידו מאוד

אחת התופעות המעניינות בהבעה היא שמילים ׳מעצימות׳ – כגון ׳מאוד׳, ׳ממש׳, באמת׳, המכוּנות באנגלית –

intensifiers

 בעצם מחלישות את המסר, כי הן מורות על חוסר דמיון או אוצר מילים מצומצם. ולראיה (ראו ׳על מקצב, ולמה זה חשוב׳) המילה ׳מאוד׳ פופולרית במיוחד אצל דונלד טראמפ, הנוהג להשתמש בה – לרוב בהכפלה – כמעט בכל יום נתון:

“DACA is a very, very difficult subject for me”

“I had a very, very good meeting with President Xi of China.”

“It’s actually being received very, very well in this region.”

Continue reading

לאיזה הרס התכוונתם

בהצגה את ואני והמלחמה הבאה של חנוך לוין, ישנה סצינה – ׳מסדר הניצחון של מלחמת 11 הדקות׳ – שבה נראה מפקד חטיבה עומד על במה ונושא נאום לחייליו, בתום הקרבות:

חיילי ומפקדי החטיבה, אחי הגיבורים לנשק, בני, אבותי! לפני  11דקות יצאנו, שכם אחד, לב אחד, לקראת האויב. יצאנו להגן על ריבונות מדינתנו, על מורשתנו הלאומית, על חיי יקירנו אשר בעורף ועל חיינו אנו. התמודדנו עם אויב גדול מאיתנו ויכלנו לו הודות לרוח המפעמת בקרבנו. ב-11 דקות הצלחנו להשמיד, לחסל, להפיץ, לרמוס, לרסק, לחתוך,   לקצץ, לפצפץ, ולמעוך את אויבינו.ª

Continue reading

נסיון יפה, אבל טעון שיפור

לירון לביא-טורקניץ’ היא גרפיקאית ישראלית עם רעיון חיובי: לגשר על פני הפער התרבותי בין האוכלוסיה היהודית בארץ לבין תושביה הערביים באמצעות ׳פונט׳ חדש שהוא שילוב של עברית וערבית (עם השם המחוכם, ׳ערברית׳). לשם כך, יצרה דוגמאות רבות, שהידועה ביותר היא המילה שפה בעברית ובערבית (לֻע׳ה)):

11706_wph_lyh

Continue reading

?מי מפחד מפרוטוקולים

בעברית, למילה ׳פרוטוקולים׳ יש טעם רע: האסוציאציה עם ׳הפרוטוקולים של זקני-ציון׳ מוטמעת בנו כה חזק בביה”ס, שקשה להשתחרר ממנה  – ואפילו אם נהוג לדבר על פרוטוקולים של דיוני הכנסת או של עירייה כזו או אחרת, בהקשרים אחרים ניכר (ממאמרים וספרים שאני מתבקש לתרגם או לערוך) שישראלים נמנעים מלהשתמש במילה עד כמה שאפשר. ולראיה, הנה דוגמא שנתקלתי בה לאחרונה:

טכנולוגיה בלבד אינה מספיקה לחיבור בין מערכות ליצירת תשתית מידע. נדרשת גם יצירת סטנדרטים לעבודה משותפת, המחייבת שתוף פעולה בין הגורמים המעורבים. סטנדרטים כאלה החלו להווצר כאשר הוחל בפיתוח מאגר מרכזי .

Continue reading

בין חך ללוח צבעים למנל”מ

ללמדכם שגם דוברי-אנגלית עושים לפעמים טעויות בשפתם, השבוע הגיעה אלינו הזמנה לאירוע חגיגי, שתוּאר כך:

FEAST Food & Film is a multi-sensory experience designed to engage the senses and expand your palette. Tickets include entry to a culinary-themed film, a customized presentation of local food and drink, and short talks by knowledgeable industry professionals.

מההזמנה השתמע שעורכי האירוע רצו להרחיב לנו את לוח הצבעים שלנו, אבל מאחר ומדובר באירוע של אוכל ושתיה, ולא בסדנת ציור, סביר יותר להניח שהתכוונו להרחיב את החך שלנו (או יותר נכון, את מגוון הטעמים שאליו נחשף) – שבאנגלית נשמע אותו הדבר, אבל נכתב כך:

Continue reading

לא זינה ולא צוקרברג

1632479359

לאחרונה נתבקשתי לערוך מאמר שנכתב באנגלית טעונת-תיקון (אולי פרי תרגום מכונה) על העשורים הראשונים של תל-אביב.  בין השאר, הוזכר בו שכיכר דיזנגוף (שבימים אלה, כידוע, בעיצומו של תהליך החזרת עטרה ליושנה) נקראת לא ע”ש מאיר דיזנגוף (כפי שאני, בתמימותי הירושלמית, הנחתי – אך כך גם תל-אביבים ותיקים, כמו אשת”ח) אלא על שם

Zina, the lovely wife of Meir Dizengoff

Continue reading