לפני שנים, אשת”ח ואני הזמנו לביתנו ידיד צרפתי למסיבה שערכנו לחברים. שעתיים לפני המועד, הוא התקשר והתנצל שלא יוכל להגיע מסיבה כלשהי. להבעת צערו על כך שביטל את השתתפותו ברגע האחרון, אמר:
I am desolated.
וצחקתי, כי הוא תרגם מילולית מהצרפתית
Je suis désolé
שפירושו פשוט ׳אני מצטער׳ – ואילו מה שאמר באנגלית הוא שחָרָב עליו עולמו מרוב צער.
*ארוחת בוקר של כלב
כשכתבתי לראשונה על תופעת העִסְבּאה”ל (עברית סתומה בעקבות אי-הבנת הלועזית), לא תיארתי לעצמי שאוכל להביא עוד שלל דוגמאות כ”כ מהר. אך עם התרחבות השימוש בתרגום מכונה, נראה שהתופעה הולכת ומתפשטת, ועל-כן יש לעמוד על המשמר יותר מבעבר. הנה עוד דוגמאות שנתקלתי בהן רק בחודשים האחרונים במאמרים שונים (בעיקר, משום מה, בתחום ביקורת אמנות):׳:
קרוב, לא סגור
פרובינציית קֶבֶּק בקנדה ידועה בשמירתה הקנאית על השפה הצרפתית, לבל תיכחד אל מול אוכלוסיית הדוברי-אנגלית המקיפה אותה מכל עבר. אפילו שלטי רחוב חייבים להיות אך ורק בצרפתית – עד כדי כך, שאפילו מוּתגים ששמם מורכב ממילים אנגליות (גם הידועים שבהם) חייבים לצָרפֶת את שמם ברחבי המחוז. כך:
| בקבּק נקרא | מותג ידוע |
| Manuvie | Manualife (חברת ביטוח חיים) |
| Starbucks Café | Starbucks Coffee |
| PFK (Poulet Frit Kentucky) | KFC (Kentucky Fried Chicken) |
Freedom of Search בתודה ל–
נראה שמרוב רצון לעשות משחק מילים בהמרת שם המוצר מעברית לאנגלית, היצרנים במקרה זה התבלבלו.
הרעיון, ביסודו, היה טוב…
בעברית, השימוש בביטויים שגורים מסויימים – כגון, אליה וקוץ בה, בדחילו ורחימו, בטל בשישים, הגיעו מים עד נפש, וכיו”ב – הוא נפוץ ואפילו מקובל, כי מרביתם מקורם במקורות, וכל המרבה לצטט את המקורות, הרי זה משובח.
באנגלית, לעומת זאת, ביטויים שהופכים להיות שגורים מדיי – אפילו אלה שמקורם בכתבי שייקספיר או התנ”ך בתרגום קינג ג׳יימס (שהם המקבילה הקרובה ביותר ל׳מקורות׳ אצלנו) – מקבלים מעמד של ׳קלישאה׳, ומחמיצים את פניהם של טהרני לשון, ובראשם עורכי ספרים וביטאונים מקצועיים. לֹעיתים, הם אף מעוררים גיחוך או מזיקים למסר אפילו בקרב הציבור הרחב. בעמודו ׳הימנעות מקלישאות׳, אתר ׳מילוני אוקספורד׳ מסביר את הבעייתיות בקלישאות כך:
אגב ריחות (ראה לא נס ריחן):׳
(ba-bamail.co.il :מקור)
עוד אחד מסידרת ׳ישראבלוף׳ (המותג ג׳ונסון קלין׳ נועד להטעות את הישראלי המצוי שזה תוצרת היצרן האמריקאי ג׳ונסון אנד ג׳ונסון) – אלא ששם המוצר
Fabric Perfume
הוא תרגום מילולי של העברית
לפני מספר שנים יצא סרט בכיכובו של אל פצ׳ינו שאולי יצא לכם לראות
בעברית השכילו לתרגם את שמו ׳ניחוח אישה׳ – וטוב שכך, שכן אעפ”י שעל טעם ועל ריח אין להתווכח, אין עוררין על המשמעויות השונות הנלוות למקבילות השונות למילה ׳ריח׳ באנגלית. כל מילה והקונוטציה שלה – ושימוש לא נכון יכול לעורר גיחוך – אז שימו לב (לפי סדר השכיחות):
אם תהיתם מהו טעם כבד (לעומת טעם קל) – טעמו מזה, ותדעו:
(LangPol_Jerusalem: בתודה ל)
הרי אין לך סמכות גדולה יותר מאשר חברה ששמה ׳טייסטי׳
קוראיי הקבועים יזכרו, אולי, את הפוסט שלי לפני כשנה (ראו: ההווה הנצחי של אִם ומתי) על היחס המיוחד באנגלית לצורת העתיד. בעיקרון, אמרנו שמילת העתיד,
will
שמורה באנגלית אך ורק להתרחשות עתידית מובטחת, ללא עוררין. ומה, אם כן, לגבי התרחשויות עתידיות שאינן מובטחות, אלא רק סבירות, או צפויות? לכך, שמורה צורת העתיד המותנה, המסומנת ע”י המילה
would
נשמע כואב (twitter.com #OnlyinTelAviv)
מקווה שזה לא מדבק.