חברים כוזבים

rhino-and-triceratopsלפני שנים, אשת”ח ואני הזמנו לביתנו ידיד צרפתי למסיבה שערכנו לחברים. שעתיים לפני המועד, הוא התקשר והתנצל שלא יוכל להגיע מסיבה כלשהי. להבעת צערו על כך שביטל את השתתפותו ברגע האחרון, אמר:

I am desolated.

וצחקתי, כי הוא תרגם מילולית מהצרפתית

Je suis désolé

שפירושו פשוט ׳אני מצטער׳  – ואילו מה שאמר באנגלית הוא שחָרָב עליו עולמו מרוב צער.

Continue reading

המרחב המעומעם כפול קצוות

*ארוחת בוקר של כלב

כשכתבתי לראשונה על תופעת העִסְבּאה”ל (עברית סתומה בעקבות אי-הבנת הלועזית), לא תיארתי לעצמי שאוכל להביא עוד שלל דוגמאות כ”כ מהר. אך עם התרחבות השימוש בתרגום מכונה, נראה שהתופעה הולכת ומתפשטת, ועל-כן יש לעמוד על המשמר יותר מבעבר. הנה עוד דוגמאות שנתקלתי בהן רק בחודשים האחרונים במאמרים שונים (בעיקר, משום מה, בתחום ביקורת אמנות):׳:

Continue reading

על קוצה של ד׳

קרוב, לא סגור

קרוב, לא סגור

פרובינציית קֶבֶּק בקנדה ידועה בשמירתה הקנאית על השפה הצרפתית, לבל תיכחד אל מול אוכלוסיית הדוברי-אנגלית המקיפה אותה מכל עבר. אפילו שלטי רחוב חייבים להיות אך ורק בצרפתית – עד כדי כך, שאפילו מוּתגים ששמם מורכב ממילים אנגליות (גם הידועים שבהם) חייבים לצָרפֶת את שמם ברחבי המחוז. כך:

בקבּק נקרא מותג ידוע
Manuvie Manualife (חברת ביטוח חיים)
Starbucks Café Starbucks Coffee
PFK (Poulet Frit Kentucky) KFC (Kentucky Fried Chicken)

Continue reading

תפסת מרובה לא תפסת

Frishiik

Freedom of Search בתודה ל–

נראה שמרוב רצון לעשות משחק מילים בהמרת שם המוצר מעברית לאנגלית, היצרנים במקרה זה התבלבלו.

הרעיון, ביסודו, היה טוב…

Continue reading

בסוף היום

בעברית, השימוש בביטויים שגורים מסויימים – כגון, אליה וקוץ בה, בדחילו ורחימו, בטל בשישים, הגיעו מים עד נפש, וכיו”ב –  הוא נפוץ ואפילו מקובל, כי מרביתם מקורם במקורות, וכל המרבה לצטט את המקורות, הרי זה משובח.

clicheבאנגלית, לעומת זאת, ביטויים שהופכים להיות שגורים מדיי  – אפילו אלה שמקורם בכתבי שייקספיר או התנ”ך בתרגום קינג ג׳יימס (שהם המקבילה הקרובה ביותר ל׳מקורות׳ אצלנו) – מקבלים מעמד של ׳קלישאה׳, ומחמיצים את פניהם של טהרני לשון, ובראשם עורכי ספרים וביטאונים מקצועיים.  לֹעיתים, הם אף מעוררים גיחוך או מזיקים למסר אפילו בקרב הציבור הרחב. בעמודו ׳הימנעות מקלישאות׳, אתר ׳מילוני אוקספורד׳ מסביר את הבעייתיות בקלישאות כך:

Continue reading

ריח ישראבלוף

אגב ריחות (ראה לא נס ריחן):׳

1181019-FabricPerfume

(ba-bamail.co.il :מקור)

עוד אחד מסידרת ׳ישראבלוף׳ (המותג  ג׳ונסון קלין׳ נועד להטעות את הישראלי המצוי שזה תוצרת היצרן האמריקאי ג׳ונסון אנד ג׳ונסון) – אלא ששם המוצר

Fabric Perfume

הוא תרגום מילולי של העברית

Continue reading

מילים שלא נס ריחן

51bA2BzoqsAL._SY445_לפני מספר שנים יצא סרט בכיכובו של אל פצ׳ינו שאולי יצא לכם לראות

The Scent of a Woman

בעברית השכילו לתרגם את שמו ׳ניחוח אישה׳ – וטוב שכך, שכן אעפ”י שעל טעם ועל ריח אין להתווכח, אין עוררין על המשמעויות השונות הנלוות למקבילות השונות למילה ׳ריח׳ באנגלית. כל מילה והקונוטציה שלה  – ושימוש לא נכון יכול לעורר גיחוך  – אז שימו לב (לפי סדר השכיחות):

Continue reading

טעם כבד

אם תהיתם מהו טעם כבד (לעומת טעם קל) – טעמו מזה, ותדעו:

1181004-kxil-b'tym-cbd

(LangPol_Jerusalem: בתודה ל)

הרי אין לך סמכות גדולה יותר מאשר חברה ששמה ׳טייסטי׳

הכירו את העתיד המותנה

קוראיי הקבועים יזכרו, אולי, את הפוסט שלי לפני כשנה (ראו: ההווה הנצחי של אִם ומתי) על היחס המיוחד באנגלית לצורת העתיד.  בעיקרון, אמרנו שמילת העתיד,

will

שמורה באנגלית אך ורק להתרחשות עתידית מובטחת, ללא עוררין.  ומה, אם כן, לגבי התרחשויות עתידיות שאינן מובטחות, אלא רק סבירות, או צפויות? לכך, שמורה צורת העתיד המותנה, המסומנת ע”י המילה

would

Continue reading

איזה סטף

https://goo.gl/images/13SBMo

נשמע כואב (twitter.com #OnlyinTelAviv)

מקווה שזה לא מדבק.