לאחרונה נתקלתי בסוג לבוש חדש שלא ידעתי על קיומו עד עכשיו – בגדי פליז. מאחר וההקשר היה של תערוכת אמנות, הנחתי תחילה שמדובר בהכלאה מוזרה של מתכת ובד – מהסוג שצפוי להימצא רק בחפצי אמנות מודרנית. אבל שבחיפוש אונליין חיש הסתבר לי שלא – נהפוך הוא, ישנו שוק משגשג של בגדי פליז, שאין בהם שום אלמנט מתכתי הנראה לעין, מלבד, אולי, הריצ׳רץ׳:
ואז נפל לי האסימון.
בעבר דיברתי על הצורך לעשות הבחנה בכתיבתכם בין מקפים שונים, ו(להבדיל), כמרים.
הפעם – בהמשך עקיף לעניין מיני בע”ח (ראו שמות מדעיים והצגתם) – אני רוצה לדבר על קופים, לאחר שנתקלתי לאחרונה במאמר ביקורת על תערוכה של אמן ישראלי כלשהו, שבו צויין שהאמן צייר דיוקנאות ריאליסטיים ומאד מפורטים של ׳קופים׳ אשר צויידו במכחולים וצבעים בגן חיות כלשהו בארה”ב וציירו ציורים אבסטרקטיים.
פעם אחרי פעם, המאמר דיבר על ׳קופים׳ בהכללה – ׳פני קופים׳, ׳דיוקנאות קופים׳, ׳תופעת הקופים המציירים׳, וכיו”ב – בלי לציין אף פעם באילו קופים מדובר.
כולם היו קופיי
רישומן של שתי פעולות תשלום אקראיות שנעשו לאחרונה בשני בתי-עסק בארץ מדגים את הסכנה בבחירת שם עסק מקוצר עבור דו”חות כרטיס האשראי בחו”ל.
שמות של בע”ח וצמחים, כידוע, שונים משפה משפה.
לכן, כשמקצוע המדע במובנו המודרני החל להתגבש באירופה לקראת סוף תקופת הרנסנס – ואיתו מדע הטקסונומיה, או סיווג מינים מסודר של כל יצורי הטבע – היה חשוב להשתמש בשפה אחת המוסכמת על כל העוסקים בתחום. מטבע הדברים, השפה שנבחרה היתה לטינית, שכבר שימשה בתור השפה הרשמית של כל הכתבים החשובים בכל תחומי הידע האירופאי, מאז ימי הביניים.
החוקר האיטלקי אנדריאה צֶ׳זָלפּינו, שחי במאה השש-עשרה, נחשב ל׳טקסונום הראשון׳, בזכות חיבורו הגדול ׳דה פלאנטיס׳ (׳על צמחים׳), שתיאר מעל ל–1500 מיני צמח שונים. אחריו באו חוקרים אחרים, כגון ג׳ון ריי באנגליה, וז׳וזף פיטון טוּרנףור הצרפתי, שניהם במאה השבע-עשרה.
החברה׳ הפיקחים בגוּגל הודיעו לאחרונה ששיבצו את תוכנת התרגום הממוחשב שלהם – גוּגל טראנסלייט – כפונקציה בתוך כל גליון אלקטרוני של גוגל דוֹקס (להלן, גוּגִלָיוֹן). הנה דוגמא של גליון כזה שיצרתי בימים האחרונים לתרגום בין אנגלית לעברית ולהיפך:
תמונה שנתקלתי בה ברשת ומאז כנראה הורדה (אולי מפאת הגיחוך). גם לא ברור מה הקשר לספר דברים ח׳, פסוקים ב׳ ו–ג׳:
ב וזכרת את-כל-הדרך, אשר הוליכך יהוה אלוהיך זה ארבעים שנה–במדבר: למען ענותך לנסותך, לדעת את-אשר בלבבך התשמור מצוותיו–אם-לא. ג ויענך, וירעיבך, ויאכילך את-המן אשר לא-ידעת, ולא ידעון אבותיך: למען הודיעך, כי לא על-הלחם לבדו יחיה האדם–כי על-כל-מוצא פי-יהוה, יחיה האדם.
אחד היתרונות בעבודתי כמתרגם ועורך הוא שאני נחשף לחומר רב שנכתב ע”י מחברים רבים מתחומים שונים, ולכן יכול להבחין במגמות לשוניות שצצות ועולות פתאום, מבלי סיבה הנראית לעין. אחת המגמות הללו שעלו בשנים האחרונות – במיוחד בשנה-שנתיים האחרונות, משום מה – היא השימוש הגובר במילה ׳קונקרטי׳ – כגון: ׳
לאחרונה יצא לי לבקר באתר של עיריית ת”א–יפו – והוא מרשים למדיי. כיאה ל׳עיר ללא הפסקה׳, הוא מציג קליפים של וידיאו במסך מלא המשתנים ללא הפסקה – נכון לתאריך הכתיבה, זוּם-אאוט אווירי מבניין העירייה מואר בלילה, שניה או שתיים של נטע ברזילי מנופפת בחוזקה עם יד ימין בעת הופעתה באירוויזיון האחרון, טיסה מעל העיר לאור יום.
אלא שכמו באתרים ישראלים רבים אחרים, יש בגירסה האנגלית שלו טעויות שמייד קופצות לעין של קורא זר ומקלקלות במקצת את ההתרשמות החיובית – ומפתיע שאין כנראה אף דובר-אנגלית אמיתי בעירייה או בחברת ׳דיגיתל׳ שעיצבה את האתר שיכול לתפוס טעויות כאלו באיבּן ולמנוע את הופעתן, או לפחות לתקן אותן מהר.
אי-שם בארה”ב, ישנו שלט חוצות גדול הפונה לאנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב: ׳אנאלפבית? כתוב אלינו לסיוע חינם!׳
נתבקשתי ע”י לקוח אחד להסביר, אחת ולתמיד, היכן לשים את גרש השייכות באנגלית – למשל, האם צ”ל
people’s או peoples‘
Steve Jobs’ או Steve Jobs’s
ובכן, הכלל הוא כזה: