מה מידת הקריאוּת של הטקסט שלכם?

2515

לאחרונה  פורסמה בתקשורת ידיעה מפתיעה, לכאורה, שמשכה תשומת-לב מסויימת, ואולי ראיתם אותה: במחקר בלשני נמצא שספר הילדים ׳מר חמדן׳ (מסידרת ׳מר וגברת׳ של רוג׳ר הרגריבס) דומה במורכבות השפה שלו לספר ׳ענבי זעם׳ של ג׳ון סטיינבק: בסולם ׳רנסנס׳, נמסר, הנ”ל קיבל דירוג של 4.6, ואילו מר חמדן דוּרג כ–4.4. זאת משום שמחברו של ׳מר חמדן׳ משתמש במבחר אקלקטי של מילים (במיוחד מילות תואר), לסבר את האוזן (ומן הסתם, להגדיל את אוצר המילים) של ילדים קטנים:

Over on the other side of the table stood the source of that delicious smell. A huge enormous gigantic colossal plate, and on the plate huge enormous gigantic colossal sausages the size of pillows, and huge enormous gigantic colossal potatoes the size of beach balls, and huge enormous gigantic colossal peas the size of cabbages.”

ואילו אצל סטיינבק:

In the eyes of the people there is the failure; and in the eyes of the hungry there is a growing wrath. In the souls of the people the grapes of wrath are filling and growing heavy, growing heavy for the vintage.

הידיעה סיקרנה אותי, משום שמזה שנתיים או יותר, אני תוהה אם יש דרך אובייטקיבית למדוד את מידת הקריאוּת של טקסט לפני ואחרי עריכה או תרגום. בתוך כך, גיליתי שישנו מגוון מדדים המודדים מורכבות של טקסט, לפי קריטריונים כגון גודל המילים, תכיפותם, מספר ההברות במילים, אורך המשפט, וכיו”ב.  אלא שאף-אחד ממדדים אלה לא ממש מדד את ההיבט החשוב מבחינתי, שהוא מידת הנהירות של טקסט. אולי, כך קיוויתי, ׳סולם רנסנס׳ זה סוף-סוף יספק את המבחן הראוי?׳

מהר מאד הסתבר שלא כצעקתא. נהפוך הוא: גיליתי שהידיעה הנ”ל בתקשורת היא רק דוגמא טובה לשיווק מתוחכם, ועיתונות עצלנית: ׳רנסנס׳ איננו שם של מדד מדעי, אלא של חברה מסחרית שמנסה למכור את המדד שהיא פיתחה, המכוּנה ׳אטוֹס׳, שתפקידו הוא להתאים תלמידים לטקסטים המתאימים להם מבחינת הקושי של הקריאה. לבחינת המדד (המוצע חינם באתר החברה), בחרתי בטקסט מתוך חיבור של סטודנט שנה שלישית באוניברסיטה מקומית (לא מלקוחותיי), לפני ואחרי עריכה על-ידי. להלן מובאה מתוך הטקסטים, והתוצאות לפי ׳מדד אטוֹס׳:

אחרי עריכה לפני עריכה
The video begins with a low-orbit shot over the moon as its surface is slowly revealed as the sunlight encroaches upon it—an allusion to the dawn of a new age of humanity, which is later complemented with the narrated message, “And after sixty years, we’re just getting started.” It is intercut with a rapid video montage of historic space flight moments, astronauts in training, their loved ones being left behind, and their missions launching and landing.

[…]

The shot at (0:32) shows us the perspective from the Curiosity rover, which—despite being desaturated and at an extremely wide angle to the point of distortion—is still hugely impressive, given that it was generated by a small camera 200 million kilometres away. To convey the message that the children of today represent become our future, a shot at the (1:30) mark shows a boy and a girl, backlit with the camera at an low angle and looking up, signifying their upcoming role in society—a message reiterated with a shot at (1:35) of a theatre filled with children watching in awe at footage from within and outside the International Space.

Beginning with the first shot with lighting wrapping around a planet slowly coming into shape, its the dawn of a new age of humanity that they later compliment with the following narration, “And after 60 years, we’re just getting started.” It’s intercut with a montage of historic space flight moments, astronauts in training, their loved ones left behind, and their missions launching and landing.

[…]

The shot at (0:32) shows us the perspective from the Curiosity rover, albeit an extremely wide angle to the point of distortion and desaturated, it still holds an impact to the viewers reminding them the image was built from a small camera 200 million kilometres away. In the case where children will literally become our future, there’s a shot at the (1:30) mark where a kid is admiring a photo of an Apollo moon landing. He and the girl are backlit with the camera at an low angle looking up signifying their upcoming role in society.

At (1:35) a shot of a theatre filled with kids are in awe at a screening of the International Space Station suggesting they will go on to lead the next chapter.

ATOS Level: 11.3
Word Count: 280
Average Word Length: 4.9
Average Sentence Length: 31.1
Average Vocabulary Level: 4.2
ATOS Level: 11.6
Word Count: 281
Average Word Length: 4.9
Average Sentence Length: 31.2
Average Vocabulary Level: 4.2

כפי שאתם רואים, לפי מדד אטוס, יש מעט מאד הבדל בין שני הטקסטים, והמדידות שנעשו – מס׳ המילים, אורכן הממוצע, אורך ממוצע של המשפט, ורמת אוצר מילים – הן מדידות מכאניות פשוטות שאינן מגלות הרבה. בניגוד למדדים הקונוונציונליים, לא נעשים חישובים מורכבים יותר של יחס מתמטי בין הסטטיסטיקות השונות, וודאי ובוודאי שאין כאן איזושהי מדידה של נהירות הטקסט לפני ואחרי עריכה.

המדדים הקונוונציונליים, מסתבר, עושים עבודה טובה יותר. הנה התוצאות עבור אותם טקסטים:׳

אחרי עריכה לפני עריכה

Flesch Reading Ease score: 33.8

Gunning Fog: 20.7 (text scale)

Flesch-Kincaid Grade Level: 18.3
Grade level: College Graduate and above.

The Coleman-Liau Index: 9
Grade level: Ninth Grade

The SMOG Index: 13.4
Grade level: college

Automated Readability Index: 19.9
Grade level: College graduate

Linsear Write Formula : 25.1
Grade level: College Graduate and above.

Flesch Reading Ease score: 50.7  

Gunning Fog: 16.4 (text scale)

Flesch-Kincaid Grade Level: 13.5
Grade level: College

The Coleman-Liau Index: 8
Grade level: Eighth grade

The SMOG Index: 11.6
Grade level: Twelfth Grade

Automated Readability Index: 13.9
Grade level: 21-22 yrs. old (college level)

Linsear Write Formula: 18.7
Grade level: College Graduate and above.

כאן, לפחות, יש אינדיקציה של הבדל משמעותי בין שתי הגירסאות: במדדי ףלֶש וףלש-קינקייד (שהם אולי המדדים הידועים והנפוצים ביותר*), ניכר שינוי בסדר-גודל של כשליש בין לפני ואחרי עריכה – וכנ”ל באינדקס הקריאוּת האוטומטית ומדד לינסיאר.

מאחר ומדדים אלה פותחו בעיקר להתאמת טקסטים לרמת היכולת של תלמידי בי”ס או של האוכלוסיה הכללית (שברובּה איננה מורכבת מבוגרי אוניברסיטה), טקסט שהוא קל יותר לקריאה נחשב לתוצאה ׳טובה׳ יותר – אלא שהמספרים מטעים. דירוג של 90 עד 100 במדד ףלש פירושו טקסט המתאים לתלמיד אמריקאי בכיתה ה׳; דירוג של 50 עד 60 מתאים לתלמיד תיכון ; סטודנטים של תואר ראשון נדרשים להבין טקסטים בדירוג 30 עד 50; וטקסטים אקדמאיים צפויים להיות בדירוג 30 ומטה (כתב העת של הפקולטה המשפטית של אוניב׳ הרווארד מדורג כ–30+). רוצה לומר, בדוגמא דלעיל, כתוצאה של העריכה שלי הטקסט של אותו סטודנט עלה מדרגת תלמיד תיכון לדרגה אקדמאית מכובדת.

לבחינת הטקסטים הללו, השתמשתי באתר רידיביליטי–ףורמולאס, אך ניתן למצוא מבחר של אתרים אחרים ברשת,  ע”י חיפוש עבור

readability tests

ובעניין ׳מר חמדן׳ ו׳ענבי זעם׳?  הדירוג של אטוֹס אומר רק ששני הטקסטים מובנים לתלמידים אמריקאיים בכיתה ד׳: הווי אומר, מר חמדן הוא מעולה לאימון הלשוני של ילד בגן או גן חובה, וסטיינבק כתב בלשון פשוטה ונגישה לכל.

————————

*מדדי ףלש-קינקייד פוּתחו לבקשת חיל הים האמריקאי בשנות השבעים של המאה הקודמת לבחינת קריאוּת של ספרי ההדרכה שלו – ומאז הם אוּמצו ע”י רשויות אמריקאיות רבות למדידת קריאוּת של מסמכים. במדינות רבות בארה”ב אף נדרש בחוק שמסמכים קריטיים לשימוש האוכלוסיה הכללית, כגון חוזי שכירות ופוליסות ביטוח, חייבים בדירוג ףלש של לא פחות מ–50.

השאירו תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.