ישראלים בני דורי ומעלה (ילידי שנות החמישים ומבוגרים יותר) זוכרים בוודאי את המחזמר של דן אלמגור ובני נגרי, ׳אל תקרא לי שחור׳, שהיה להיט ב–1972 ונכתב בהשראת המחזמר האמריקאי הֵייר (׳שיער׳) והתנועה לשוויון זכויות והזדמנויות לשחורים ולנשים בארה”ב ובעולם כולו.
מה שפחות ידוע הוא ששם הלהקה שיקף יותר את המתחים העדתיים בארץ בין אשכנזים ומזרחים מאשר את המצב בארה”ב. שם, באותה עת, השחורים האמריקאיים דווקא ביקשו שיקראו להם ׳שחורים׳, כתווית הפוכה הגיונית ל׳לבן׳, ובמקום המילה המסורתית נִיגְרוֹ
negro
Advertisements
נתקלתי במשפט זה לא מזמן בראיון עם משתתפת במחקר כלשהו. אעפ”י שניכר מהראיון שהדוברת היא עולה לשעבר, מההקשר ניתן בהחלט להסיק שאמרה ׳בתוך הדופן׳ כמשחק מילים מכוּון, בידיעה ברורה שאין ל׳יוצא-דופן׳ ביטוי מקביל הפוך, כדוגמת ׳מחד גיסא/מאידך גיסא׳; ׳חזר בתשובה / חזר בשאלה׳; ׳יש מצב/אין מצב׳, וכיו”ב.