מה מידת הקריאוּת של הטקסט שלכם?

2515

לאחרונה  פורסמה בתקשורת ידיעה מפתיעה, לכאורה, שמשכה תשומת-לב מסויימת, ואולי ראיתם אותה: במחקר בלשני נמצא שספר הילדים ׳מר חמדן׳ (מסידרת ׳מר וגברת׳ של רוג׳ר הרגריבס) דומה במורכבות השפה שלו לספר ׳ענבי זעם׳ של ג׳ון סטיינבק: בסולם ׳רנסנס׳, נמסר, הנ”ל קיבל דירוג של 4.6, ואילו מר חמדן דוּרג כ–4.4. זאת משום שמחברו של ׳מר חמדן׳ משתמש במבחר אקלקטי של מילים (במיוחד מילות תואר), לסבר את האוזן (ומן הסתם, להגדיל את אוצר המילים) של ילדים קטנים:

Continue reading

המשיח הוא מספיק

1190322-hmwik-hua-mspiq

תמונה שנתקלתי בה ברשת ומאז כנראה הורדה (אולי מפאת הגיחוך). גם לא ברור מה הקשר לספר דברים ח׳, פסוקים ב׳ ו–ג׳:

ב וזכרת את-כל-הדרך, אשר הוליכך יהוה אלוהיך זה ארבעים שנה–במדבר: למען ענותך לנסותך, לדעת את-אשר בלבבך התשמור מצוותיו–אם-לא. ג ויענך, וירעיבך, ויאכילך את-המן אשר לא-ידעת, ולא ידעון אבותיך: למען הודיעך, כי לא על-הלחם לבדו יחיה האדם–כי על-כל-מוצא פי-יהוה, יחיה האדם.

Continue reading

זהירות עם הבטון

אחד היתרונות בעבודתי כמתרגם ועורך הוא שאני נחשף לחומר רב שנכתב ע”י מחברים רבים מתחומים שונים, ולכן יכול להבחין במגמות לשוניות שצצות ועולות פתאום, מבלי סיבה הנראית לעין.  אחת המגמות הללו שעלו בשנים האחרונות – במיוחד בשנה-שנתיים האחרונות, משום מה – היא השימוש הגובר במילה ׳קונקרטי׳ – כגון: ׳

Continue reading

פדיחות קטנות ללא הפסקה

לאחרונה יצא לי לבקר באתר של עיריית ת”א–יפו – והוא מרשים למדיי. כיאה ל׳עיר ללא הפסקה׳, הוא מציג קליפים של וידיאו במסך מלא המשתנים ללא הפסקה – נכון לתאריך הכתיבה, זוּם-אאוט אווירי מבניין העירייה מואר בלילה, שניה או שתיים של נטע ברזילי מנופפת בחוזקה עם יד ימין בעת הופעתה באירוויזיון האחרון, טיסה מעל העיר לאור יום.

אלא שכמו באתרים ישראלים רבים אחרים, יש בגירסה האנגלית שלו טעויות שמייד קופצות לעין של קורא זר ומקלקלות במקצת את ההתרשמות החיובית – ומפתיע שאין כנראה אף דובר-אנגלית אמיתי בעירייה או בחברת ׳דיגיתל׳ שעיצבה את האתר שיכול לתפוס טעויות כאלו באיבּן ולמנוע את הופעתן, או לפחות לתקן אותן מהר.

Continue reading

פעלים יותר עדיף

billבעבר (בפוסטים כגון עברי – דבר אנגלו-סקסית! ו-על מקצב – ולמה זה חשוב), דיברתי על כך שבאנגלית, צורת ההבעה המוערכת ביותר היום היא כזו שמשתמשת ב׳אנגלית פשוטה׳

Plain English

שפירושה שימוש בשפה לשון אנגלו-סקסית ככל האפשר במקום מילים לטיניות בומבסטיות – או לכל הפחות להשתמש בלשון אנגלו-סקסית כדי לגוון את המקצב ו׳לאוורר׳ טקסט הגדוש יתר-על-המידה.  ובכן, היבט אחר של אותה מגמה, שדוגלי מגמת ה–פליין אינגליש מדברים עליו הרבה, הוא השימוש בפעלים במקום בשמות עצם:

Continue reading

אתר עובדים זרים – למקומיים בלבד

אי-שם בארה”ב, ישנו שלט חוצות גדול הפונה לאנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב: ׳אנאלפבית? כתוב אלינו לסיוע חינם!׳

אנאלפבית? כתוב אלינו לסיוע חינם

Continue reading

מיקומו של גרש השייכות

jobs2נתבקשתי ע”י לקוח אחד להסביר, אחת ולתמיד, היכן לשים את גרש השייכות באנגלית –  למשל, האם צ”ל

people’s או peoples

Steve Jobs’ או Steve Jobs’s

ובכן, הכלל הוא כזה:

Continue reading

צעד אחד לפני כולם

Image

Ori-Cohens-failed-tattoo-illustration-Ido-Kenan-Room404.net_

  במירוץ לקבלת קעקוע שגוי, שחקן כדורגל ישראלי מסויים אכן לפני כולם.

Continue reading

אל תקרא לו שחור

1190124-al-tqra-li-wkor.png

ישראלים בני דורי ומעלה (ילידי שנות החמישים ומבוגרים יותר) זוכרים בוודאי את המחזמר של דן אלמגור ובני נגרי, ׳אל תקרא לי שחור׳, שהיה להיט ב–1972 ונכתב בהשראת המחזמר האמריקאי הֵייר (׳שיער׳) והתנועה לשוויון זכויות והזדמנויות לשחורים ולנשים בארה”ב ובעולם כולו.

מה שפחות ידוע הוא ששם הלהקה שיקף יותר את המתחים העדתיים בארץ בין אשכנזים ומזרחים מאשר את המצב בארה”ב. שם, באותה עת, השחורים האמריקאיים דווקא ביקשו שיקראו להם ׳שחורים׳, כתווית הפוכה הגיונית ל׳לבן׳, ובמקום המילה המסורתית נִיגְרוֹ

negro

Continue reading

כל הנציגים שלנו עסוקים כרגע

מזה שמונה שנים, אני שומר סוד שמעטים יודעים עליו, אך מן הסתם לא ייגרם נזק אם* יוודע ברבים:

 אני הקול של חברת אייץ׳-פּי בארץ.

Continue reading