בסידרת הטלוויזיה הקלאסית

The West Wing

מסוף שנות התשעים (המציגה נשיאות אמריקאית שונה מאד מזו של היום), יש סצינה מפורסמת באחד הפרקים, שבה הנשיא (בגילומו של מרטין שין), נכנס לחדר שבו נערך אירוע לכבודו, ושם לב שבין כל הנוכחים העומדים, יושבת אישה בשם ׳ד”ר ג׳נה ג׳ייקובס׳  המפורסמת בזכות תכנית אירוח שלה ברדיו המכונה על שמה (כולל התואר ׳דוקטור׳), שבה היא נותנת ייעוץ, מזווית נוצרית שמרנית, בענייני מוסר והתנהלות תקינה, בהתבסס על פסוקים בתנ”ך (במיוחד בספרי שמות, ויקרא, ודברים).

 סצינה זו מפורסמת משום שסוד גלוי הוא שהדמות של ד”ר ג׳ייקובס מבוססת על ד”ר לורה שלסינגר, פרשנית וסופרת שמרנית ידועה (יהודייה מצד האב – מכאן שם המשפחה היהודי), והתעמתות מדומיינת זו שימשה הזדמנות ליוצרי הסידרה, בדמותו של הנשיא, לשים ללעג את השקפת עולמה המבוססת על פירוש מילולי של מצוות התורה.

אבל לא על זה אני רוצה לדבר היום, אלא על תחילת דבריו, שבהם הוא מביך אותה על כך שהיא מציגה את עצמה תמיד – ובראש ובראשונה בתוכניתה, כ׳ד”ר ג׳ייקובס׳:

׳סליחה, ד’’ר גייקובס. את רופאה?׳

׳תואר דוקטורט,׳ הבהירה.

׳בפסיכולוגיה?׳

׳לא, אדוני.׳

׳בתאולוגיה?׳ שאל.

׳לא.׳

׳עבודה סוציאלית?׳

׳.יש לי דוקטורט בספרות אנגלית,׳ היא עונה באי-נוחות, כדי לשים קץ לחקירה.

׳אני שואל׳, המשיך הנשיא, שידע זאת היטב, ׳כי בתוכנית שלך אנשים מתקשרים לקבל ייעוץ, ואת מציגה את עצמך בתואר ׳׳דוקטור׳׳, ותהיתי אם  מאזינייך אולי מתבלבלים וחושבים עקב כך שעברת הכשרה מתקדמת בפסיכולוגיה, תיאולוגיה או במקצוע טיפולי.׳

׳אני לא חושבת שהם מתבלבלים, לא, אדוני.׳ ענתה

 נזכרתי בסצינה זו (שתוכלו לצפות בה כאן) לפני כמה חודשים משום שאחת מלקוחותיי – אקדמאית בכירה עם דוקטורט בעבודה סוציאלית – התייעצה איתי ועם קבוצה של חברים ומכרים לגבי עיצוב הכריכה של ספרה (שאותו תרגמתי), שעמד לצאת לאור בחו”ל. בין ההמלצות שהיא קיבלה מחברים היתה שתציין את התואר שלה על הכריכה – ד”ר – ואני, לעומת זאת, הזהרתי אותה שלא תעשה זאת בשום פנים ואופן, כי בחו”ל זה לא מקובל – משתי סיבות.

הסיבה הראשונה היא תרבותית: בארץ ירשנו מהעלייה החמישית של יהדות גרמניה ומרכז אירופה את המנהג הגרמני של ציון המקצוע כתואר כבוד לפני השם לא רק עבור רופאים, אלא גם אנשי אקדמיה, עורכי-דין, מהנדסים, ואדריכלים – ׳הדוקטור פלוני; עו”ד אלמוני; האדריכל משה כהן, וכיו”ב – אבל בארצות דוברות אנגלית תואר הכבוד לפני השם ניתן ביום-יום רק לרופאים, פסיכיאטרים, רופאי-שיניים ובעלי תואר אצולה (כגון ׳סר׳, ׳לורד׳, ברון, וכיו”ב) – נושאי התארים האקדמיים ד”ר ופרופ׳ נאמרים בד”כ רק בהקשר מקצועי (כגון בהרצאה או כנס). כל אדם אחר מוצג פשוט כ׳מר׳ או ׳גברת׳

הסיבה השניה – והחשובה יותר – היא שבלועזית (לא רק באנגלית), בניגוד לעברית, ההבחנה בין ראשי  התיבות של סוגי הדוקטורט השונים היא מקובלת בשפת היום-יום וידועה לכל, ועל-כן להדגשת האסמכתא המקצועית של אדם, נוהגים לציין את התואר האקדמי עצמו, אחרי השם, ולא את תואר הכבוד, כמקובל בארץ. כך, למשל, אדם המוסמך כרופא ידוע כ–אֶם–דִי (ראשי תיבות של ׳מֶדִיקָנֵאי דוקטור׳  – ׳דוקטור ברפואה׳ בלטינית); בעל דוקטורט בתחום אקדמי הוא פּי-אייץ׳-די (ראשי תיבות של הלטינית ׳פילוסופאי דוקטור׳ – דוקטור לפילוסופיה); רופא שיניים הוא די-די-אֶס (ראשי תיבות של ׳דוקטור בכירורגיית רפואת-שיניים, באנגלית); ומהנדס הוא אֶנג׳, בווריאציות שונות.

לסיכום, אם כן, כדי לא להיקלע למצב המביך של ד”ר ג׳ייקובס, זיכרו את הטבלה הבאה

*בד”כ רק בהקשרים רלוואנטיים, כגון במוסד אקדמי או בכנס מקצועי

**זו רק דוגמא ספציפית של תואר מסוג זה – לרשימת קיצורים הנהוגים בארצות שונות, ראו את הערך המתאים בוויקיפדיה**

SaveSave

SaveSave