פחות רקע – יותר אור

כפי שהתרעתי בעבר, באנגלית נהוג לעיתים קרובות להשתמש בביטויים שונים ממקביליהם בעברית. במקרים מסויימים, הדבר נובע מכך שהמקבילה האנגלית (עבור מילים כגון ׳כאמור׳, או ׳מאידך׳) מסורבלת יותר; במקרים אחרים, זה משום שבאנגלית נהוג פשוט להשתמש במושג אחר (ראו, למשל ׳פחות מציאות, יותר נסיבות׳, ו׳מי מפחד מפרוטוקולים?׳).

הביטוי העברי המקובל ׳על רקע׳ הוא דוגמא לשתי התופעות הללו.

בעיקרון, למילה ׳רקע׳ יש שני תרגומים באנגלית:

background ו–  backdrop

Continue reading

Advertisements

פדיחות כתמרורי אזהרה לתרמיות מקוונות

בעיתון הארץ דוּוח השבוע ש—

בתקופה האחרונה קיבלו לא מעט אזרחים הודעות מפתות עם הצעות לגרוף רווחים קלים; בדיקה מהירה גילתה שמדובר בנסיונות לכריית מטבעות קריפטוגרפים מהמחשבים של אלו שנפלו בפח

מי שהקליק על הלינקים הללו גרם לכך שהושתלו במכשיר שלו תוכנות המנצלות אותו, בחשאי, לביצוע חישובים אינטנסיביים הדרושים ל׳כרייה׳ של מטבעות ביטקוין עבור שולחי ההודעה.

בהודעה אחת הציעו שוברי קניה חינמיים, כביכול, לקניות בחנות איקאה—בהודעה אחרת, כרטיסי טיסה חינם בחברת ׳דלטה׳:

1180125_spam_sms2

המשותף לכל ההודעות הללו—כמו ברוב רובן של הודעות ספאם מהסוג הזה—הוא האנגלית הקלוקלת, שכמעט תמיד מאפיינת אותן, ומצביעה על כך שלא מדובר בהצעה לגיטימית. במקרה זה, שימו לב:

  • חברת איקאה תמיד כותבת את שמה באותיות גדולות—אז הודעה שאינה עושה כך (1, באיור) קרוב לוודאי איננה ממנה.
  • באנגלית לא אומרים ׳לך לפה׳ (2) בהקשר של לינקים, אלא
    click here או visit:
  • כתובת אינטרנטית הכוללת .קום באמצע הכתובת, בנוסף לסיומה (3) איננה לגיטימית
  • באנגלית, במותג של חברת תעופה, המילה ל׳חברת תעופה׳ היא תמיד ברבים (4)—כלומר, צ”ל איירליינס, לא איירליין
  • לא כותבים מילה עם אות תחילית גדולה באמצע משפט (5)—אלא אם כן היא שם של מישהו או מותג
  • אין שום אקסנט בשם של חברת ׳דלתה׳ (6)—ובכלל, לא תמצאו אקסנטים בכתובת אינטרנטית לגיטימית כלשהי, אפילו אצל חברות עם אקסנט בשם, כגון האאגן-דאס.

אם בדיקת ציציות שכזו היא טרחה גדולה מדיי, זיכרו את אחת ממימרותיו של סבי, ז”ל:

אם משהו נשמע טוב מדיי להיות אמיתי, סביר להניח שהוא לא.

SaveSave

בין פאוזה לבין השמטה

1180111_ellipsis_dugma

 

בפוסט האחרון—לפני ההפסקה שלקחתי בסוף השנה האזרחית—דיברנו על הפסקות או עצירות בטקסט, ואיך שניתן לציין אותן באמצעות המקף הגדול. אלא שלפעמים דרושה הפסקה מהורהרת יותר ופחות חדה—כמו בנאומו המפורסם של מרטין לותר קינג ב–1963—ואז, כמובן, משתמשים בשלוש נקודות:

I have a dream today… I have a dream that one day every valley shall be exalted, every hill and mountain shall be made low, the rough places will be made plain, and the crooked places will be made straight, and the glory of the Lord shall be revealed, and all flesh shall see it together.

כידוע, לשלוש הנקודות יש תפקיד נוסף, והוא ציון השמטה של טקסט, כמו במובאה זו מתוך נאום של בן-גוריון על תפיסתו של הביטחון הלאומי אחרי קום המדינה:

Continue reading