העיקר שזה מתחיל ב–ג׳י

10Sort-of-garlic

אני מודה שלקח לי כמה רגעים להבין מה לא בסדר באריזה זו, שהוצגה באתר של אגודת המתרגמים האמריקאית כדוגמא אחת מני רבות של תרגומים מצחיקים בעולם.  עד שנפל האסימון…  תראו כמה זמן ייקח לכם. אני אמתין

[…]

אין הרי שום פסול באנגלית עצמה. הבעיה היא שהיא פשוט תרגום לא נכון בעליל.

על פניו, קשה לשער איך זה קרה – הרי מתרגם מקצועי או אפילו דובר-אנגלית לא היה עושה טעות כזו. סביר להניח שהיצרנים חשבו לעצמם (בצדק מסויים) שאין צורך בשירותיו של מתרגם, שהרי מדובר רק בשתי מילים. אילו עיינו במילון עברי-אנגלי, היו מוצאים את התשובה, אז גם זה לא מסביר.

לדעתי, מה שקרה הוא שהם הטילו את המשימה על המעצב הגרפי, ששאל מישהו 

׳איך אומרים ג׳ינג׳ר באנגלית?׳

׳ג׳ינג׳ר׳, אמר אותו מישהו, שידע זאת משום שעבד פעם במסעדה בחו”ל.

׳איך כותבים את זה?׳ שאל המעצב.

׳אנא אערף׳, ענה חברו, שכבר הגיע לגבולות ידיעתו בנושא. ׳חפש אונליין׳.

אז המעצב חיפש ברשימת שמות של ירקות באנגלית, וראה את המילה

 GARLIC

׳זה מתחיל ב–ג׳י,׳ אמר לעצמו, ׳אז זה כנראה זה׳…

 עם כל הקומי שבדבר, יש בכך רמז לאמצעי הגנה מרחבית מתוחכמת. השימוש בשילוט מבלבל-במכוון כבר נוּסה בהצלחה באנגליה. תארו לעצמכם כמה עוגמת נפש היתה נחסכת לנו אילו הטלנו את האחראיות לשילוט הדרכים בימי קדם למעצבים מאלתרים שכאלה. כך, בתקופת החשמונאים, אילו בדרך לירושלים, במקום לכתוב ׳ירושלם׳ ביוונית מתחת לעברית –

ΙΕΡΟΥΣΑΛΉΜ

היו כותבים

ΙΕΡΙΧΏ

היוונים היו אז דוהרים וצרים על יריחו, במקום על ירושלים (כמובן שחבל על יריחו – אבל תודו שזה עדיף על פני כיבוש ירושלים); לא היו מחללים את בית המקדש, לא היה צורך במרד, וכולם יכלו ללכת הביתה. וכנ”ל עם הרומאים מאתיים שנה אחרי זה. אמנם הפולשים היו מתפלאים שעיר הבירה שלנו יותר מסכנה ויותר מדברית ממה שהם תיארו לעצמם, אבל בשובינזם הלועזי שלהם, היו מדחיקים ספקות כאלה וניגשים למלאכה ביתר מרץ, בידיעה שהמשימה קלה יותר.

וכך, עם קצת שכל יהודי, יכולנו לשנות את ההיסטוריה מקצה לקצה.  במקום ׳נ–ג–ה–פ׳, על סביבונינו היה כתוב ׳ת–ג–ה–פ׳ – ׳תיכמון גדול היה פה׳

עדיין לא מאוחר – ניתן לעשות זאת גם עכשיו, לבלבל אויבים עתידיים.

חג אורים שמח.

SaveSave

Advertisements

Leave a Reply