לא להתקמצן על האייץ׳

לאחרונה שמעתי בצער מסויים שבדצמבר שעבר עיתון ׳במחנה׳ של צה”ל חדל להתקיים כשבועון מודפס. בתקופת שירותי בסדיר, זכיתי לפרסם בו מספר קטעים בידוריים שמאד התגאיתי בהם, מאחר והם היו הדברים הראשונים שפרסמתי בביטאון מכובד יותר מעלון של קיבוץ.

כשהשווצתי על כך בזמנו לאבי (יהודי אנגלי שנשאר בחו”ל אחרי שאימי חזרה איתי ועם אחותי לארץ) באחד ממכתביי אליו, הוא חלק בשמחתי, כמובן.

כעבור שנתיים, בערך, כשביקרתי אותו אחרי הצבא, הוא שאל אותי באחת משיחותינו על כוסית ג׳ין וטוניק אם אני שוקל להמשיך בקריירה של כתיבה עיתונאית, בעקבות פרסום מאמריי בעיתון ׳בָּמָהֵיין׳.

׳באיזה עיתון?׳ שאלתי, תוך זריקת מבט מודאג במשקה בידי, כי חשבתי שאולי הג׳ין כבר עולה לי לראש.

׳בָּמָהֵיין׳, הוא חזר שוב, בהדגשה (למרות שבילה כשנה וחצי בארץ אחרי נישואיו עם אימי ז”ל בשנות החמישים, שליטתו של אבי בעברית מעולם לא איפשרה לו לתקשר איתי בשפה, כך שהתקשורת בינינו היא תמיד באנגלית). ׳סיפרת לי שפרסמו לך כמה קטעים שם.׳

ואז נפל האסימון.

׳אה – במחנה!,׳ אמרתי וצחקתי.

׳ככה אתם קוראים לזה?׳ הוא שאל, קצת נבוך. ׳אבל כתבת את זה

md4755782899BaMahane

׳נכון,׳ הסברתי – ׳כי ככה הם כותבים אותו באנגלית. אם זה היה תלוי בי, הייתי מוסיף את האות אייץ׳ בסוף – אבל מה לעשות, הם כותבים את זה בלי.׳

עכשיו גם הוא צחק.

׳נו, טוב,׳ הוא אמר. ׳זה מסביר למה הבחור מסוֹלל-ּבּונה שהשווצתי לו עליך לא הבין על איזה עיתון אני מדבר׳…

הגישה הישראלית הטיפוסית לשיכתוב מונחים או שמות עבריים די דומה לזו שדיברתי עליה בהקשר של ׳תסמונת הקוטג׳: עושים את מה שחיוני להעברת המסר, ותו לא. מכאן

השם בעברית נכתב בלועזית כך במקום כך
במחנה BaMahane BaMahaneh
הבימה Habima HaBimah
במה Bama Bamah
הזירה Hazira HaZirah
הערה Heara He'arah

1170711_hcllt_hh_hsopit

אעפ”י שלכאורה ׳לא צריך׳ את האייץ׳ הסופית בגירסה הלועזית של השמות הללו, כי האות העיצורית מציינת את התנועה האחרונה, חשוב בכ”ז להוסיף את האייץ׳ הסופית, משתי סיבות:

א) ברמת ההגייה

האייץ׳ הסופית מאותתת לקורא הזר שמדובר במונח זר (כי באנגלית לא נהוג, בד”כ, לסיים מילה באייץ׳ אחרי אות תנועתית), ולכן יש להחיל עליו כללי הגייה זרים ולא אנגליים:

  • במקרה של במחנה, הכללת האייץ׳ מסמנת שיש לבטא את ה׳אי׳ הסופית כמו סֶגול, ואת ה׳אֵיי׳ שלפניה כמו קמץ ולא כמו צֵירֵי
  • במקרה של ׳הערה׳, זה מאותת לבטא אותה ׳הֶעָרָה׳, ולא ׳הִירָה׳
  • במקרה של במחנהבמה, והזירה, והערה, היא מורה על כך שהדגש הוא על ההברה האחרונה, ולא הלפני-אחרונה, כמו באנגלית (ראו על מקצב – ולמה זה חשוב).

ב) ברמה האינפורמטיבית

היא מצביעה על כך שישנה ה”א סופית במקור העברי, ובכך ממזערת את אבדן המידע הניכר שמתרחש בשיכתוב פונֶטי הקונבציונלי של עברית באותיות לועזיות. כך, למשל, ניתן להקל על קוראי לועזית, ולו  חלקית, להבחין בין ׳שבוע׳ ל׳שבועה׳, בין ׳גביע׳ ל׳גוויה׳, בין ׳קרא׳ ו׳קרה׳, וכיו”ב.

1266_0afd268a10023195fb57bd7c38c9de66

הלוגו של הבימה: סימטריה כזו לא ניתנת לעשות בגירסה הלועזית של השם

במקרה של הבימה, השמטת האייץ׳ באיות הלועזי של השם מנעה מהמעצב של הלוגו המודרני המוּכר של התיאטרון לשכפל את הסימטריה של השם בגירסה הלועזית של הלוגו (מה שחרה לו מאד, כי אותו מעצב – דן ריזינגר שמו – התמחה ביצירת לוגואים דו-לשוניים, כגון זה של אל-על, טבע, לילי, ועוד.)

 

לסיכום

אם יש ה”א במילה או בשם בעברית, תהיו לארג׳ים, ותוסיפו את האייץ׳  בשיכתוב הלועזי של מילים או שמות עבריים המסתיימים בה”א, ותגבילו את השמטת האייץ׳ הסופית למילים שאינן מסתיימות בה”א סופית בעברית – כגון ׳עולם הקולנוע׳. בכך, תוסיפו לקירוב הלבבות בחו”ל לעברית, ותעזרו, אך במעט, במאבק התמידי נגד אבדן מידע ואנטרופיה בעולם.

שבת שלום.


SaveSave

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *