נסיון יפה, אבל טעון שיפור

לירון לביא-טורקניץ' היא גרפיקאית ישראלית עם רעיון חיובי: לגשר על פני הפער התרבותי בין האוכלוסיה היהודית בארץ לבין תושביה הערביים באמצעות ׳פונט׳ חדש שהוא שילוב של עברית וערבית (עם השם המחוכם, ׳ערברית׳). לשם כך, יצרה דוגמאות רבות, שהידועה ביותר היא המילה שפה בעברית ובערבית (לֻע׳ה)):

11706_wph_lyh

כפי שלביא מסבירה בווידיאו ההסבר של הצעתה, השילובים שהיא מציעה מושתתים על הרעיון שהחלק הקריטי לקריאוּת של אותיות עבריות הוא חציין התחתון, בעוד שבערבית (כמו בלועזית), החצי העליון הוא החשוב.

התוצאה נראית מרשימה אולי למי שלא למד ערבית – ובאמת, לביא זוכה למחמאות רבות בארץ ובחו”ל – אבל בפועל, התוצאה לא נראית כלל כמו המילה בערבית, משום שהאותיות הערביות מופיעות כאן כפי שהן מוצגות במקלדת הערבית – כלומר, בצורתן הסופית. בדוגמא לעיל, למשל, האותיות הערביות הן  לם, ע׳ין, ו–הא, שבצורתן הסופית נראות כך

11706_lyh_nprd

אבל במציאות, כשמחברים אותן יחד ליצור את המילה, המילה נראית אחרת לגמרי:

11706_lyh_bmxiaut

הוא הדין לגבי כל שאר הדוגמאות שלביא מביאה.

לְמה הדבר דומה? כאילו שמישהו זר, שלא יודע עברית, יציע שילוב של אותיות לטיניות ועבריות, כאשר האותיות העבריות מוצגות בצורתן הסופית. כך, למשל, המילה נפץ, באנגלית ובעברית, תיראה כך (חצי עליון מאנגלית, חצי תחתון מעברית):

1170609_npx_tnt_wilub.png

כמו שקשה לנו לזהות את המילה נפץ בשילוב הנ”ל, קשה להאמין, כפי שלביא טוענת, שדוברי ערבית מזהים את המילים הערביות בשילובים שלה.

טעות מסוג זה שכיחה מאד בקרב מי שלא יודע דבר על ערבית – כמו המפיקים של פרק בסידרה האמריקאית ׳הרעיה הטובה׳ בכיכובה של ג׳וליאנה מרגוליס, שבו נראה מסגד שעל חזיתו נכתב שמו – מסג׳ד אל-מוּרָד – באותיות סופיות (וגם כל מילה בסדר הפוך…)

11706-msjd-al mrd

כמובן שלא כל היהודים בארץ לומדים ערבית כתובה (וגם מי שלומד, לא בהכרח זוכר את ההבחנה בין הצורות השונות של האותיות), ולכן לא מפתיע שלביא לא יודעת. מה שכן מפתיע הוא שאף אחד מהמורים שלה בשנקר (שהרי פרוייקט ה׳ערברית׳ הוגש כעבודת סיום) או בקרב מכּריה הערביים בעיר הולדתה, חיפה, לא העמיד אותה על טעותה מבעוד מועד.

אין ספק שפרוייקט ה׳ערברית׳ הוא יוזמה ברוכה. ככל שישראל תמשיך לצעוד בביטחה לעבר עתיד של מדינה דו-לאומית, סביר גם שיוזמות שילוב כאלו ואחרות ילכו ויתרבו עם הזמן. אבל ע”מ שיוזמות כאלו יצליחו, חובה שתהיה גם היכרות בסיסית בכל צד של כללי השפה והתרבות של הצד האחר. אחרת, כמו בדוגמא שלמעלה, מה שנראה לנו כמו ׳שפה׳ עלולה להיראות יותר כמו ׳שנאה׳.

מָעָ סָלָאמֶה.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *