הד׳ לא פוטרת מלשון עבר

אחת ההנאות בעבודתי כעורך ומתרגם היא גילוי של תופעות לשוניות שלא הכרתי, או אפילו לא ידעתי על קיומן בעבר. דוגמא טובה לכך היא הנטייה אצל דוברי עברית (וגם דוברי שפות אחרות) להשמיט את ׳ד׳ העבר׳ באנגלית, כאשר הפועל עצמו מסתיים ב–ד׳. בפעם הראשונה שנתקלתי בדוגמא כזו, חשבתי שזו טעות מקרית, אבל כשראיתי שהיא חוזרת גם אצל רבים אחרים, הבנתי שזו תופעה. לדוגמא:

The author intend to criticize the Hasmoneans

במקום

The author intended to criticize the Hasmoneans

או:

These tests yield no significant changes whatsoever.

כאשר צריך להיות:

These tests yielded no significant changes whatsoever.

הוא הדין, מסתבר, גם בפעלים שמסתיימים באות ׳טי׳:

Being commit to my students I build programs that meet their needs

במקום:

Being committed to my students I build programs that meet their needs

או:

The first stage of the reporting process is pretty well document

במקום:

The first stage of the reporting process is pretty well documented

הסיבה לנטייה המוטעית הזו היא אולי התחושה שקיומה של האות ׳די׳ או ׳טי׳ בסוף המילה כבר מספקת את לשון העבר – או שמא תוספת ה׳אֶד׳ למילה שמסתיימת ב–׳די׳ או ׳טי׳ נשמעת מוזר – כמו כדור שמתכדרר פעם אחת יותר מדיי. אבל ההיפך הוא נכון: באנגלית, התוספת הזו דווקא מתאימה למקצב המועדף של השפה, כי היא יוצרת טְרוֹקִי (הברה מודגשת ולאחריה אחת לא) – שהיא צורת לשון פופולרית מאד באנגלית אנגלו-סקסית, שגרפית נראית כך:

hsiomt_hanglo_sqsit

אגב, כנ”ל גם לתוספת ׳אֶס׳ לציון ריבוי, שאני שם לב שיש הממאנים להוסיף אותה למילים המסתיימות ב–׳אֶס׳ – לדוגמא:

but I will detail some weakness of the manuscript

אשר צ”ל

but I will detail some weaknesses of the manuscript.

אז לא לחשוש יותר – אם זה לשון עבר, תוסיפו את ה׳אֶד׳; ואם זה ריבוי, תוסיפות את ה–׳אֶס׳ (אלא אם כן אתם יודעים שהריבוי הוא אחר, כמו במילים ׳פּיפְּל׳ או ׳צ׳ילְדרֶן׳.

Advertisements

Leave a Reply