בעיית המאגר

בימים אלה, אני קורא בהנאה את ספרו של אשכול נבו, ׳שלוש קומות׳. כהרגלי בקודש, הצצתי בעמוד השער הפנימי לראות מהו שם13 הספר באנגלית. אין קושי מיוחד בתרגום במקרה זה, וציפיתי, מן הסתם, שהתרגום יהיה

The Three Stories

 במיוחד לאור העובדה שהספר הוא לא רק על שלוש קומות בבניין מגורים, אלא גם שלושה סיפורים (משחק מילים שאיננו אפשרי אפילו במקור).

אך לא היא. מסיבות השמורות לסופר או למו”ל, כותר הספר באנגלית, מסתבר, הוא

The Reasonable Person

לך תבין. (עוד תוספת לרשימת ה׳פספוסים היסטוריים׳)

חמור מכך, יש לכך השלכות מסחריות וכספיות רציניות:  כמו”ל לשעבר של ספרים טכניים באנגליה לפני עשרים שנה, אני יכול להעיד שכמעט מחצית מההזמנות הגיעו מאנשים פרטיים, חנויות ומפיצי ספרים בעקבות הופעת הכותרים במאגר הספרים  הבינלאומי, הידוע בשם מספר ספר תקני בינלאומי (מסת”ב בקיצור), או באנגלית:

   International Standard Book Number  (ISBN)

עם מספר לא קטן של ישראלים וישראלים לשעבר המתגוררים בחו”ל – וסתם משום שכל חשיפה לקהל רחב היא מומלצת לשיפור המכירות – היעדרות מהמסת”ב, אם כן, היא אובדן הזדמנויות שיווקיות משמעותי. ובכל זאת, עד לא מזמן, היה נדיר לראות ספר עברי במאגר המסת”ב (עיינו בשער הפנימי של ספרים ישנים, ותיווכחו בעצמכם). והסיבה, מן הסתם, היתה בין השאר שלא ידעו איך להציג את שם הספר במאגר (אשר מוגבל לא”ב הלטיני): האם לתרגם, או לשכתב פונֶטית – ואם לשכתב, אז איך?

בעיה זו מוּכרת מאד לכל מי שכותב מאמרים או ספרים אקדמאיים לקהל בחו”ל ורוצה להפנות קוראים זרים למקורות עבריים (ספרים, מאמרים, מחזות, מופעים, וכיו’ב). כשמָפנים, למשל, קורא זר לביטאון ששמו בעברית ׳ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה׳, מנין לנו ששמו האנגלי הרשמי הוא בעצם

Bulletin of the Jewish Palestine Exploration Society

לחילופין, כשרוצים להמליץ על ספרו של אהרון אפלפלד, ׳אבי ואמי׳, לקורא בחו”ל, צריך לדעת שבתרגומו האנגלי הוא נקרא

My Father and Mother

אלא

My Parents

וגם אם מחליטים שלא מתרגמים יותר את שמות הכותרים, אלא מציגים אותם כמות שהם, בשיכתוב פונֶטי, איך נדע איך לאיית את השם? הרי – כפי שראינו ב׳הף-תורה, חולענט, וישראלים סיניים׳ – אם יש לפחות שבע דרכים שונות לכתוב ׳חנוכה׳ בלועזית, ולפחות ארבע דרכים שונות לכתוב שמות כמו ׳חיים׳ ו׳יצחק׳

Hayyim/Hayim /Chaim, או Itzhak/Yitzhak/Itzchak

– איזה סיכוי יש לכתוב כותרים עבריים בלועזית באופן עקבי?   (בדוגמא של הביטאון הנ”ל, למשל הוא מוצג פונטית, כך

Yedi ot ha-Hevrah la-hakirat Erets-Yisrael ye atikoteha

אין בעיה כזו בלועזית, כמובן. רובנו לא מבינים גרמנית, אבל כשמפנים אותנו לספר ששמו

Aus den Leben eines Taugenichts

אין לנו בעיה למצוא אותו, כי הוא בטוח רשום בדיוק כך במאגרים, ולא בווריאציות שונות ומשונות

להמחשת בעיית החוסר-עקביות באיוּת עברית בלועזית, ואובדן המידע שמתרחש בהמרה מעברית לשיכתוב פונטי, קחו לדוגמא את שירי ׳קהלת בן-זמננו׳, שהצגתי כאן לפני כמה שבועות (בין השאר למטרה זו), ושמורכב כמעט כולו ממילים הומופוניות (=נשמעות אותו הדבר) בהגייה הישראלית המקובלת:yt_lyt_phonetic.png

אילו ניסינו לשחזר את השיר לעברית מהגירסה הפונטית שלו, היינו מצליחים בחלק מהמקרים לנחש את המילה המתבקשת מההקשר – אך לא בכל מקרה. על אחת כמה וכמה, אדם שלא דובר עברית (או היסטוריון שמגלה את הגירסה המשוכתבת בעתיד) שאינו מבדיל בין ׳את׳, ׳עת׳, ו׳עט׳, ומילים הומופוניות אחרות, לא היה מסוגל להתחיל להמיר את הכתוב חזרה לנוסח המקורי.

גם כאשר ניתן, לכאורה, לכתוב באותיות עבריות מרובעות, הבעיה לא באה על פתרונה. למשל, בשנים האחרונות ניתן לציין את החלק האחרון של כתובות אינטרנט באותיות עבריות – אבל כשהכתובת מופיעה בהקשרים אחרים – למשל, בממשק הניהול של בלוג, או בהפנייה מפייסבוק, פתאום האותיות העבריות מוחלפות במקביליהן בקוד הקסאדסימלי, שאיש אינו יכול לקרוא – כך:

1161220_url_la_qria.jpg

במאגרים מסויימים מנסים לפתור את הבעיה באמצעות נקודה מתחת לאות הלטינית ע”מ להבדיל את האותיות ו”ו, חי”ת, טי”ת, וקו”ף ממקבילותיהן הפונטיות בי”ת רפה, ת”ו וכ”ף דגושה, כמו בדוגמא הבאה::

10911-dugma-lcotr_ybri_pon'ti.jpg

אבל לא תמיד ניתן לשים נקודה מתחת לאותיות, וגם אם כן, כמה אנשים יודעים איך – ומי יטריח את עצמו לעשות כך?

ואם חשבתם שזו בעיה היפותטית שמטרידה רק גיקים לשוניים כמוני, דעו שבעיית האיוּת של עברית בלועזית – שמונעת את קהל הקונים הפוטנציאלי לצפות מראש כיצד כותבים את כתובת האתר בלועזית כדי למצוא אותו אונליין – היא הסיבה שמותגים כגון ׳ידיעות אחרונות׳, מעריב׳,  ׳דפי זהב׳, הוצאת הקיבוץ המאוחד , ועוד רבים אחרים בחרו לקצר את שמם הלועזי או לשנות אותו למשהו אחר לגמרי, דהיינו:

ynet, NRG, d.co.il, KM

אז מה עושים? ובכן, כפי שציינתי בפוסט הקודם, יש עתה פיתרון, שמאפשר המרה של עברית מרובעת ללועזית, בלי נקודות מוזרות או סימנים בלתי-נגישים, בצורה עקבית, אינטויאיטיבית, והכי חשוב – הפיכה חזרה לכתב מרובע רגיל – כך שניתן להמיר את הטקסט חזרה לעברית בלי אבדן מידע. אבל על כך בפעם הבאה…

Leave a Reply

Proudly powered by WordPress | Theme: Baskerville 2 by Anders Noren.

Up ↑

%d bloggers like this: