עממי מדיי

1160225-stephen_fry

לפני כחמש שנים ביקר בארץ השחקן והסופר היהודי-אנגלי, סטיבן פריי (מימין בתמונה), במסגרת סידרת תוכניות על לשון. בתוכנית זו, דיבר על הלועזית שנשתרבבה בעברית מודרנית – תגלית אשר, כמו רבים בחו”ל (יהודים ולא–יהודים) המביטים על עברית ביראת-כבוד כיאה לשפת הקודש, עוררה בו תערובת של פליאה והשתעשעות .

להמחשת החדירה של לועזית בעברית, לקח אותו פרופ׳ לבלשנות – ישראלי לשעבר שחי שנים רבות באוסטרליה – למוסך בתל-אביב, שם דיבר (הפרופ׳ – לא פריי) עם המוסכניק על האוטו. פריי התפלא שבעברית אומרים ׳פנצ׳ר׳ ו׳קרבורטור׳ (מה הוא היה אומר על ׳אגזוז׳ או ׳בק–אקס׳ – שלא לדבר על ה׳פרונט–בק–אקס׳, או ברייקסים – לא נאמר)– ואילו אני התפלאתי שהפרופ׳ כל הזמן דיבר עם המוסכניק על ׳המכונית׳ – במקום על ׳האוטו׳ – עניין קטן אשר, מלבד השיבוש הצורם במקצב המשפט, מיד חשף שהוא כנראה חי בחו”ל קצת יותר מדיי זמן.

מעידות קטנות שכאלו אינן מגיעות לדרגת ׳פדיחה׳ ממש, אבל מייצגות את המכשול האחרון למי שרוצה להרשים את בן-שיחו (או עורך  של ביטאון) שהוא שולט בשפה על בוריה. לא מספיק להכיר את השפה – צריך גם לשמור על עקביות לשונית ברשמיות השפה (׳מִשְלָב׳, בלשון האקדמיה) ולהתאימה להקשר.  אני עצמי חטאתי בכך לפני כעשרים שנה, כאשר, אחרי 12 שנים באנגליה, ברגע של אירוניה מאד בריטית במהלך הסבר שנתתי למרכזנית של חברת הסלולר על תקלה במכשיר, אמרתי ׳יעני׳ במקום ׳כלומר׳… היא גיחכה – ובצדק, כי לחְנוּן שכמוני לא מתאים לדבר כך – גם אם זה באירוניה (והרי גם האירוניה הסגירה שביליתי זמן רב מדיי בחו”ל)

כך גם בתרגום. אם השפה אמורה להיות שפת יום-יום – אז עד הסוף; ולהיפך: אם בשפה אקדמית או משפטית עסקינן, לא לשרבב לתוכה ביטויים עממיים.  להלן, אם כן, מקבץ ראשון של כמה מונחים או ביטויים אשר  אינם מתאימים לכתיבה אקדמית או רשמית/משפטית, אעפ”י שהם מקובלים לחלוטין בשפת יום-יום (מקבץ שני בהזדמנות אחרת(


‘ll | n’t

קודם כל, קיצורים. למרות המלצתי לאחרונה לקצר בניסוחים (צנזר, צנזר), בכתיבה אקדמית או משפטית אסור בד”כ להשתמש בקיצורים הרגילים בשפת-דיבור עבור צורה השלילה, או בלשון עתיד. כך, במקום:

people aren’t sensitive to the cumulative damage

יש לכתוב

people are not sensitive to the cumulative damage

ובמקום:

The various tasks that I’ll use to estimate unethical behavior

יש לכתוב:

The various tasks that I will use to estimate unethical behavior


Anyway, / Anyhow,/ At any rate,

מילים אלו לציון ׳בכל אופן׳ בתחילת משפט, הן דוגמאות קלאסיות לשפת-דיבור תקינה, אך בכתיבה, אין לומר

At any rate, these questions lie beyond the scope of our study.

אלא:

In any event, these questions lie beyond the scope of our study.

כמו כן, לא:

Anyhow, there cannot be much doubt as to the conclusions of the comparison.

אלא:

In any event, there cannot be much doubt as to the conclusions of the comparison.


 For instance,

תתפלאו, אולי, שביטוי כה נפוץ לא יהיה קביל בכתיבה אקדמית או משפטית – ואולי אפילו תראו דוגמאות לשימושו בהקשרים כאלה –  אבל לאמיתו של דבר, ביטוי זה נקשר יותר מדיי לשפת יום–יום, וגם לוקה מבחינת המקצב של המשפט (נושא שאדבר עליו יותר בהרחבה בעתיד(. לכן, עדיף, במקום:

For instance, most studies have found that professionals are just as susceptible to framing effects.

יש לכתוב:

For example, most studies have found that professionals are just as susceptible to framing effects


get / got

מילה זו מאד מקובלת בשפת דיבור – במיוחד כפועל עזר, למשל:

The team decided that it was time to get going

או באינספור ביטויים  שונים, כגון

get across, get ahead, get by,  get down, get on,  get over, get together

או בתואר פועל עצמאי, במובן של ׳לקבל׳ – למשל:

Richard got that certificate for participating at the Science Fair.

חשוב לזכור, עם זאת, שבכתיבה אקדמית  היא נחשבת עממית מדיי, במיוחד כפועל עצמאי, ויש להשתמש בחלופות רשמיות יותר, כגון

The production received excellent reviews at the theatre festival.


hard

כשמדובר בדבר קשה במובן של ׳קשיח׳ – אין בעיה. אבל השימוש במילה במשמעות של קושי של מאמץ איננו קביל בשפה אקדמית (בין השאר, בגלל הסכנה של בלבול עם ׳קשיח׳)-אעפ”י שבשפת יום-יום בארה”ב (וגם, בחלקים של קנדה), מקובל להשתמש בה כך.  לכן, במקום:

This tendency makes it hard to control for changes occurring naturally over time.

יש לכתוב:

This tendency makes it difficult to control for changes occurring naturally over time.


 kid

עוד דוגמא למילה אשר קבילה בשפת יום-יום, אבל לא בהקשרים אקדמיים או רשמיים/משפטיים (אלא אם כן כוונתכם לגְדי – שהרי זוהי המשמעות התקנית של המילה). לכן, במקום:

Studies have found that kids are more likely to discard a resource if doing so maintained equitable outcomes for two other kids

כיתבו:

Studies have found that children are more likely to discard a resource if doing so maintained equitable outcomes for two other children


like

 אין מניעה מלהשתמש במילה זו במשמעות של ׳לחבב׳ – אך את השימוש בה במשמעות של ׳למשל׳ יש להגביל אך ורק לשפת דיבור. כך, אין לומר

In certain circumstances—like when people are faced with sudden crises…

במקום זאת, יש לכתוב:

In certain circumstances—such as when people are faced with sudden crises…


Sometimes

לא לפעמים – אבל בד”כ, מילה זו אינה מתאימה – ולו רק בגלל הערפוּל והחוסר-דיוק שבה. במקום:

Sometimes the implementation of measures against improper behavior are counterproductive.

כיתבו:

In some cases, the implementation of measures against improper behavior are counterproductive.


pretty

מילה זו קבילה בכתיבה אקדמית/משפטית רק במשמעות של ׳יָפָה׳ (ילדה, נערה, או שמלה). אך לציון ׳למדי׳, אין לומר:

In other respects, however, the language is pretty consistent.

אלא:

In other respects, however, the language is fairly consistent.


turns out

יפה לשיחת-חולין בבית-קפה או בפאב: כגון

Turns out Henrietta is really Henry!

אבל בכתיבה אקדמית – מסתבר שלא. כך, לא:

It turns out that monetary incentives are very effective at inducing participants to work.

כאן, התחליף מצריך ארגון מחדש של המשפט:

Monetary incentives are found to be very effective at inducing participants to work.


 way

מילה זו תקינה לחלוטין לציון ׳דרך׳, אבל לא לציון ׳אופן׳ (בכתיבה – בדיבור, כן). כך, במקום

Fred viewed his behavior in a way that enabled him to preserve the self-image of an honest individual.

עדיף לכתוב

Fred viewed his behavior in a manner that enabled him to preserve the self-image of an honest individual.

אגב, יש יוצאי-דופן לכלל זה –כלומר, מקרים שבהם מותר ועדיף להשתמש במילה ׳וויי׳ – אבל אלה בעיקר מסיבות של מקצב המשפט, ועל-כך אדבר בהזדמנות אחרת.


זהו להפעם. מקבץ שני בהזדמנות אחרת. שננו והפנימו.

2 thoughts on “עממי מדיי

  1. Pingback: שונות בריבוי – אל-פדיח

  2. Pingback: עוד עממי מדיי – אָל פָדִיחְ

Leave a Reply

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.