אל תגיד נניח

כשהסופר לוּויס קארול (ששמו האמיתי היה צ׳רלס לוטווידג׳ דודג׳סון) פרסם את ספריו

Alice’s Adventures in Wonderland, ו-Through the Looking Glass

 מלכת בריטניה דאז, המלכה ויקטוריה, כ’’כ הוקסמה מהם, היא הורתה שיביאו לה עותקים של כל כתביו. לאכזבתה, מרבית החומר שהביאו לה היה מסות וספרים על לוגיקה ומתמטיקה – שהרי זה היה מקצועו האמיתי של הסופר.

1151120-symbolic_logic

אחד הספרים הללו – שנתקלתי בו בנעוריי ועשה עליי רושם אדיר, וטוב היה אילו נכלל בלימודי הליבה של כל תלמיד תיכון או חטיבת ביניים – היה ׳לוגיקה סימבולית׳: בשיטה פשוטה וגרפית, הוא מלמד כיצד לנתח כל טיעון ע”מ לבחון אם הוא אכן מהווה היקש לוגי. ביסוד השיטה, הקורא לומד שכל היקש לוגי מורכב משתיים או יותר הנחות-יסוד, המובילות (או שאינן מובילות) למסקנה מסויימת.

באנגלית, הנחת-יסוד כזו נקראת

premise

אלא שכמו בכל מקרה שבו יש רק מילה אחת בעברית עבור שניים או יותר מונחים באנגלית, יש תופעה

premise - הנחה – assumption

של אבדן מידע במעבר מאנגלית לעברית – ועקב כך, סיכון גבוה של המרה לא נכונה במעבר חזרה לאנגלית. ואכן, הנטיה הרוווחת אצל מרבית המחברים של מאמרים באנגלית שאני מתבקש לערוך היא,  להניח, אם תרצו, ש׳הנחת-יסוד׳ באנגלית היא

assumption

אך זה לא כך. באנגלית למילה הזו משמעות המוגבלת להנחות במובן של טענה שהדובר מאמין באמיתותה משום שעוד לא טרח לבחון אותה. בהיקש לוגי אמיתי, לעומת זאת, שבו  הדובר מקפיד על עמדה אובייקטיבית ונייטרלית כלפי אמיתות הטענות לכאן או לכאן, יש לומר

premise

 כך, למשלֹ, יש לומר

The validity of the deductive arguments depends not on the truthfulness of the premises, but on its structure, or method of formalization.

במיוחד יש להזהר מתופעה נפוצה אחרת אצל ישראלים, של שימוש במילה ׳הנחה׳ במובן של טענה או טיעון מחושב. כך, למשל, משפט כגון

העובדה שפלטון הציגה את ציוריה לראשונה בנובמבר אותה שנה מחזקת את הטענה ששטטהיימר כבר ראתה אותם

אין לתרגם:

The fact that Pelton first presented her abstract paintings in November that year reinforces the assumption that Stettheimer had seen them.

במקרים כאלה, יש להשתמש במילה כגון

claim או assertion

לתשומת ליבכם…

SaveSave

Advertisements

One thought on “אל תגיד נניח

Leave a Reply