זהירות מוקשים · להשכלה כללית

יו”ד איננה וואיי

בתקופת לימודיי באנגליה בשנות השמונים, היתה לי ידידה קרובה – איטלקיה מהאזור הגובל בצרפת – שבחרה ללמוד ערבית ועברית ב׳ביה”ס ללימודי המזרח ואפריקה׳ הנודע של אוניב׳ לונדון

  SOAS – School of Oriental and African Studies

 (מרבית הסטודנטים שם בוחרים בפרסית בתור השפה השניה – חלקית משום שזה אינו מצריך לימוד א”ב נוסף).

כשהתחילה את לימודיה, היינו עוד בתחילת היחסים, והיא לא ידעה עדיין שאני ישראלי (לפי המבטא, היא הניחה שאני יהודי אנגלי מן המניין). אז כשאמרתי לה שאוכל לעזור לה בלימודי עברית, היא סירבה להאמין שאני באמת דובר את השפה, והמשיכה לא להאמין שעד שמצאה בחור ישראלי אחר, הִפגישה בינינו, ותיחקרה אותו אח”כ (’כן, הוא ישראלי,׳ הוא אמר לה).

אלא שגם אז התקשתה לקבל את דעתי בכל מה שנוגע לעברית (בעצם, בכל עניין – אבל זה כבר סיפור אחר). כך, למשל, בהשפעת לימודי הערבית, היא התעקשה לבטא את החי”ת ואת העי”ן כמנהג התימנים  (של פעם). אין בכך פסול, כמובן – גם אנחנו אמורים לבטא עברית כך, ולהבדיל בין טי”ת לבין ת”ו, וכו׳. הבעיה היא שבכל השאר, המבטא שלה היה צרפתי מאד (צרפתית היתה למעשה שפת-האם השניה שלה, כי היא באה מאזור הגבול בין איטליה לצרפת), כך שהיא היתה אומרת משפטים כגון: ׳אני חוֹצָה עגבניה׳, במקום ׳אני רוצה עגבניה׳ – עם עי”ן תימנית ורי”ש צרפתית גרונית שנשמעת כמו חי”ת (כדוגמת אותה עולה חדשה מצרפת בקיבוץ שבו גרנו פעם, ששאלה בקומונה: ׳איך כותבים ”סמחטוט” – עם חי”ת או עם כ”ף?׳ סיפור אמיתי).

׳אחת מהשתיים׳, אמרתי לה: ׳או שאת מדברת במבטא מזרחי, או במבטא צרפתי. אי-אפשר גם וגם – זה פשוט נשמע מצחיק.׳

׳לא מאמינה לך׳, אמרה לי – ועד כמה שידוע לי, כך היא נוהגת עד עצם היום הזה.

אבל זה נכון – ובכתיבה, כמו בהיגוי, ראוי לא לערבב מין עם שאינו מינו. ואין לך דוגמא מובהקת יותר מכך מאשר התעתיק של שמות ומילים מעברית לאנגלית. הישראלי המצוי חושב שאת האות יו”ד יש לייצג באנגלית תמיד באות וואיי

y

והתוצאה היא בד”כ לא במקום, ובמקרים רבים צורמת ומטעה בעיני דוברי אנגלית.

1160503_yod_i_yהסיבה לכך היא שהאות וואיי (שאכנה אותה כך ע”מ להמנע מהכנסת שורה חדשה כל פעם) – במיוחד כאשר היא מופיעה בסוף המילה, או שם – בעצם שמורה באנגלית לשמות ולמונחים אנגליים (אם תרצו, כמו שהאות עי”ן שמורה בעברית או בערבית לשמות ולמונחים שמיים). למעשה, אין שפה אירופאית אחרת שעושה בה שימוש כה נרחב: צרפתית וספרדית עושות בה שימוש מוגבל (כפי שכל שחקן של ׳סקראבל׳ באותן שפות יודע), ובשפות אירופיות אחרות המשתמשות בא”ב הלטיני – כגון גרמנית, פולנית ושאר השפות של מערב ומרכז אירופה – היו”ד העיצורית מיוצגת ע”י האות ג׳יי, ואילו היו”ד כתנועה מיוצגת ע”י האות אַיי.

התוצאה היא שדובר אנגלית רואה באות וואיי בבחינת סימן היכר של מילים או שמות אנגלו-סקסיים – ובהתאם לכך נוטShaar Hagayה להחיל עליהם כללי היגוי אנגלו-סקסיים. כך, מי שכותב  ׳שער הגיא׳ באנגלית כך:

Shaar Hagay

אל יתפלא אם המבקר האנגלו-סקסי ייקרא זאת ׳שער הגֵיי׳. כנ”ל, שמות כגון ׳שַי׳, ׳ברזילַאי׳, ׳איתַי׳, ייקראו, ׳שֵי׳, ׳ברזילֵי׳, ׳איתֵי׳, בהתאמה. בשנים האחרונות, כותבי מדריכים ומפות בארץ התחילו סוף-סוף להכיר בכך, ונראה שהם מקפידים עתה להשתמש באות אַיי ע”מ שמבקרים זרים יבטאו שמות-מקום בצורה נכונה.

גם בשמות שמסתיימות ביו”ד עם תנועת חיריק, שסכנת הבלבול להיגוי היא לכאורה קטנה יותר  – כגון ׳גולני׳ – עדיף להשתמש באות אַיי ולא וואיי, מאותה סיבה – דהיינו שהיכן שיש וואיי, כללי אנגלית חלים. כך, השם

 Golany

למשל, סביר שייקרא ׳גולֵייני׳,כי באנגלית אות תנועתית אחרי אות עיצורית אחת הופכת את התנועה שלפני האות העיצורית לארוכה.

בכלל, בשמות ובמונחים זרים, האות אַיי מאותתת לקורא האנגלו-סקסי שמדובר בשם או מונח זר – ואי-לכך, כללי היגוי פונטיים חלים. כך, אם תכתבו ׳גולני׳ כדרכם של האיטלקים או הספרדים –

Golani


דובר האנגלית ינחש מייד שיש לבטא זאת נכון. יתרה מזאת, בגלל האסוציאציה עם איטקלים, יש לשמות עם סיומת של אַיי יש סטייל ויוקרה מסויימת שחסרים כאשר משתמשים בווַאי, שנחשבת לאנגלו-סקסית, אבל עממית משהו. שמותיהם של ידוענים כגון האחים סאאצ׳י (מייסדי חברת הפרסום הידועה, ממוצא יהודי–עיראקי), אייזיק מזרחי (מעצב האופנה יהודי אמריקאי), ויותם אוטולנגי (שף ישראלי בלונדון) היו נראים הרבה יותר סתמיים אילו נכתבו עם וואיי במקום איי, ולכן הם מקפידים לכתוב אותם, בהתאמה,

Saatchi, Mizrahi, Ottolenghi

ובפוסט אחר, כבר נתתי גם את הדוגמא של ׳סביוני׳

לסיכום, זיכרו, ושננו בפני הסטודנטים או העובדים שלכם: יו”ד היא אַיי, לא וואי. (אגב, זה גם היסטורית נכון: האיי בא”ב הלטיני גזורה מהיוֹטה היוונית, שאיננה אלא היו”ד הכנענית/עברית העתיקה) – אלא אם כן היא משמשת בתפקיד עיצורי – וגם אז לא בהכרח (לראיה, השם יאגו במחזה אותלו של שייקספיר, הנכתב

Iago

שלא לדבר על השם ׳ישראל׳ עצמו, אשר גם הוא נכתב עם האות אַיי:

Israel

היוצא מן הכלל היחיד לכלל זה, הוא כאשר מדובר בשם שמסתיים ביו”ד,ובמקרה היה נראה כמו שם אנגלו-סקסי לכל דבר אילו נכתב בוויי, ואתם רוצים ליצור רושם כזה. כך, למשל, לאחרונה ניגש אליי מישהו לאחרונה בשם עדרי, אשר השכיל לכתוב את שמו באנגלית

Edri

כפי שהייתי ממליץ – אבל אחיו, שהשתקע באנגליה, בוחר לכתוב אותו

Edry

– אולי משום שהוא רוצה שזה יתפרש כשם אנגלי.

לתשומת-ליבכם.

2 thoughts on “יו”ד איננה וואיי

Leave a Reply